סגור
מבחן רכב WEY COFFEE
(צילום: טל סער, עריכה: איציק חן)

מבחן רכב
ה־WEY Coffee היא החשמלית שמוכיחה: יש לאירופה מה לחשוש מהסינים

המכונית העממית שהסינים הפכו לבטיחותית במיוחד כדי להתחרות ביצרנים האירופאיים היא לא לקסוס, אבל מרגישה יוקרתית במקומות הנכונים

לפני כמה שבועות פרסם ארגון הבטיחות האירופי Euro NCAP את תוצאות מבחני הריסוק של שנת 2022. אחת מהתוצאות הטובות ביותר היתה של Coffee של יצרנית הרכב WEY.
זו לא טעות: מכונית עם שם אידיוטי הצליחה להביס בבטיחות את כל טייקוני הרכב של אירופה, יפן וקוריאה. מדוע דווקא הבטיחות חשובה? מכיוון שלא מדובר במה שקל לייצר: מבחן ריסוק מעיד יותר מכל דבר אחר על איכות הנדסית — וליצרני הרכב הסינים יש סיבה לבנות מכוניות שמתרסקות כל כך טוב: הם יודעים היטב שצרכני הרכב באירופה הם סנובים, הם מעדיפים את התוצרת המקומית, הם פיינשמייקרים של התנהגות כביש.
אבל במבחן הקריטי, זה שכל מכונית מתחילה בו שלמה ומסיימת מעוכה, WEY זכתה. WEY אינה היחידה - הסינים החלו לבנות לא מעט מכוניות שמתרסקות היטב בדיוק מהסיבה הזאת: ליצרני הרכב האירופים יש נכסים וותיקים ומוכחים ולסינים חשוב שהם יודעים לתת בראש היכן שחשוב. ומעבר לכך, ליצרני הרכב הסינים יש עוד יתרון: כאשר תעשיית הרכב האירופית היתה עסוקה בניסיונות לייצר מנועי דיזל יותר נקיים, הסינים למדו כיצד לייצר כלי רכב חשמלי. וכאשר באירופה הוחלט שמה שצריך הן מכוניות חשמליות, הסינים פתחו בבת אחת את הסכר ויצרני הרכב באירופה מוצאים עצמם במלחמה.

1 צפייה בגלריה
מבחן רכב WEY
מבחן רכב WEY
תא הנוסעים של WEY Coffee. מעולה אחרי שמכבים את הגימיקים
(צילום: טל סער)

חזרה אל WEY: מדובר בחלק מקבוצת גרייט וול הסינית שמייצרת רכבים נוספים שמגיעים לישראל. אבל WEY הוא כלי רכב שונה - מדובר בשחקן ראשון בקטגוריה קשה מאוד: מכוניות סיניות עממיות מתהדרות במערכת הנעה חשמלית, מחיר זול והתמודדות מול מכוניות משפחתיות מסורתיות של יצרני רכב אירופים או קוריאנים שהחשמל היחיד שזורם בעורקיהן נמצא במערכת הסטריאו. WEY אינה חשמלית בדיוק והיא גם לא מתמודדת בקטגוריות העממיות. להלן ההסבר: ה־Coffee הוא כלי רכב כביש שטח בינוני, כזה שממוצב מול אאודי 5 Q ודומיו. הוא כאמור לא חשמלי: יש לו מנוע בנזין טורבו בנפח 2.0 ליטרים. יש לו גם צמד מנועים חשמליים שמסייעים למנוע הבנזין. ההספק הכולל מרשים: 476 כוחות סוס.
ההבטחה של WEY שאפתנית: הקופי הוא כלי רכב פלאג אין הייבריד, כלומר כזה שניתן לחבר לחשמל ולנסוע בכוח חשמל. את החיבור לחשמל אפשר לבצע גם בעצדת DC מהירה אבל לא ברור מי יחכה בעמדה מהירה כשיש מנוע בנזין מקדימה. WEY מבטיחה 146 קילומטרים של נסיעה בכוח חשמל לפני שמנוע הבנזין מתעורר. האמת היא שבעידן בו כלי רכב חשמליים הולכים והופכים נפוצים, לא ברור מי עדיין סובל מחרדת טווח שדורשת הטמנה של מנוע בנזין מזהם מקדימה, אבל הוא שם.
מערכת ההנעה החשמלית אינה מצליחה לעמוד בטענות של WEY, אבל אפשר לנסוע בערך 80 עד 100 קילומטרים בכוח חשמל בלבד, טווח מרשים בפני עצמו. אז, המערכת של WEY מוכיחה היטב שהסינים סוגרים פערים מהר: לקופי יש מערכת הנעה שמפיקה 476 כוחות סוס, הספק מרשים שלמרבה הצער צריך לשנע כלי רכב כבד מאוד, מה שמאפשר לו אומנם להאיץ בצורה אגרסיבית, אבל לא ברמה שתביך טסלות. בכל מה שקשור במערכת ההנעה, כלומר המנועים ואופן הפעולה, חשוב לדעת: לא זו בלבד שהקופי מציע מערכת יותר מעניינת מבחינה טכנולוגית מלא מעט מתחרים מערביים, הוא גם מציע ביצוע חלק. פרט לרעש מרוחק של מנוע הבנזין במהירות נמוכה אין הרבה רעש. לתיבת ההילוכים יש תשע מהירויות, יש מצבי שטח ויש מצבי בוץ, אותם לא ניסינו אבל פינטזנו.
הבעיה מתחילה כאשר למנוע החשמלי נגמר הכוח והטווח ממוצה. אז הקופי מתנהג כמו כלי רכב היברידי שאינו חסכוני במיוחד: אפשר להוציא ממנו צריכה של 12 קילומטרים לליטר בנסיעה זהירה ואפשר עשרה קילומטרים לליטר בנסיעה נמרצת, מה שגורם לנתוני היצרן הרשמיים להיראות כמו בדיה. עוד נקודה חשובה: הקופי הוא כלי רכב רך, בעיר הוא נוח, ובשיוט הוא עושה עבודה חרישית וטובה. אבל לשכנע כלי רכב כביש שטח כבד משקל להתנהג היטב לא כולם יכולים. מי שיגיע אל ה־WEY מכלי רכב גרמני או איטלקי עם שגרת נהיגה שכוללת הנאה בסיבובים מוכרים היטב יגלה שהקפה עלול להישפך: הסינים אולי שולטים בטכנולוגיה שהיא ברת העתקה, אבל יש דברים שדורשים מסורת, הבנה ועידון. כאשר קצב הנסיעה עולה והכביש אינו ישר, הקופי משדר תחושה מעורפלת מאוד ולא נעימה, רוכן על המתלים ודורש מהנהג להוריד רגל מהגז בהקדם. לחזור לקצב שפוי, לתת לעוברים ושבים לתהות מדוע הקופי מצויד בגריל כרום פעור וזוועתי בחזיתו של כלי רכב שבסך הכול נראה טוב, מעין שילוב של יגואר, אאודי וכל הבא ליד שאיכשהו מסתדר בצורה הרמונית.
לא כולם חיים על הגז, יש לקוחות שעבורם תא הנוסעים הרבה יותר חשוב. כאן יש לקופי שורה של מעלות שקשה לפסול מתוך התנשאות מערבית. אבל ננסה. אז מה לא בסדר? הסינים בטוחים שכל המערביים הם ענקים, לכן ההגה דורש ידיים ארוכות כי הוא לא מתכוונן היטב לרוחק. יבואני הרכב הסיני מוכרים ללקוחות מעשיות שאי אפשר לחבר את מערכות צימוד הטלפון, אבל זה יקרה בעתיד בעדכון מסתורי מן האוויר שיתכן שלא יגיע. גם ל WEY יש הבטחות מעורפלות בנושא וחבל שבכלי רכב שאינו עממי אין צימוד טלפון ראוי. שפע המערכות השונות של הקופי ממחיש היטב: יש דברים שהסינים רואים כמוגזמים, אבל בקופי זה עובד. לפעמים עובד יותר מדי ודורש השתקה.
לקופי יש שלושה מסכים: אחד לבקרת האקלים, אחד לפונקציות העיקריות ואחד לפני הנהג. יש תאורת אווירה מעצבנת עם אורות מתחלפים שמקשה על נהיגה בלילה, יש מערכת מניעת הסחת דעת שמתריעה בנהג אם הוא מוריד את מבטו, יש מערכת התראה מפני סכנה שמרעידה את חגורת הבטיחות בעוצמה שמותירה סימנים על עצם הבריח ועושה זאת הרבה יותר מדי. המושבים מצוידים בפונקציית עיסוי סיני חזק מדי וגם בחימום שהוא חלש מדי. יתכן שבשנחאי יש מרכז פיקוד חשאי בו יושבים פקידי ממשל, אוספים מידע מהמתרחש בכבישי ישראל ומתגלגלים מצחוק בכל פעם שקופי אשר פזורות ברחבי ישראל פוצחות בשורה אינסופית של אזהרות והתראות. אבל האמת היא שאם מתעלמים משפע העזרים הטכנולוגיים, שהם גם גימיקים מטופשים שניתן לכבות, אזי מגלים שלקופי יש תא נוסעים שהוא לא פחות ממרשים. איכות החומרים של ההגה אינה גבוהה אבל היתר לא פחות ממעולה. המושבים טובים מאוד, איכות התפירה והגימור מצוינת. הנדסת האנוש מרשימה. המערכות האינטראקטיביות עושות עבודה טובה מאוד. אפשר לנסוע עם קופי מהגולן ועד ערד. ניסינו, היה טוב מאוד, בעיקר הודות לתא הנוסעים המרווח והאיכותי (כשמנטרלים את הגימיקים), מערכת ההנעה וחוויית הנסיעה הכללית.
וכעת לסיכום: הקופי אינו רכב כביש שטח מושלם. יש לו התנהגות כביש שאינה מושלמת. הגימיקים שהסינים זרעו בו בלי אבחנה מוזילים את התחושה הכללית. אבל בסופו של יום יש רכבים שנמדדים במידת השימושיות והתמורה שהם מביאים למשחק. יש להבהיר: הקופי אינו רכב פרימיום. אין לו את הדקויות שנדרשות כדי להיות כזה. ומי שמכיר היטב מרצדס, לקסוס או אאודי יבחין בהבדלים. אבל כנראה שמי שירכוש את הקופי יחפש דווקא חלופה מעניינת ליונדאי סנטה פה, פורד אקספלורר, קיה סורנטו ודומיהם. יתכן בהחלט שמדובר ברוכשים שגם לא יתרשמו ממערכת ההנעה החשמלית אלא פשוט רוצים משהו חדש עם תחושה יוקרתית. במקרה של הקופי, מדובר בכלי רכב שלא רק מרגיש יוקרתי היכן שלישראלים חשוב אלא גם מבצע באופן משביע רצון.

WEY COFFEE LUXURY
מנוע בנזין: נפח 1,998 סמ"ק. מנוע חשמלי קדמי, מנוע חשמלי אחורי. הספק משולב: 476 כוחות סוס. מומנט מרבי: 86.4 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 235 קמ"ש, זינוק ל 100 קמ"ש 5.0 שניות
צריכת דלק רשמית: 40 ק"מ לליטר. צריכת דלק בפועל: 12 ק"מ לליטר
בטיחות: 8 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. בקרת שיוט אקטיבית.
קבוצת זיהום: 1
מחיר: 300 אלף שקל

אהבנו
מערכת הנעה, תא נוסעים
אהבנו פחות
התנהגות כביש
מתחרים
יונדאי סנטה פה, פורד אקספלורר
לסיכום
לא מוצר פרימיום, כן מוצר ראוי. יש בהחלט מה לחשוש מהסינים