ועדת החוקה מכשירה את הדרך למינוי יועמ"ש פוליטי: ללא צינון, עם אפשרות הדחה
יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן קבע שהממשלה תמנה את היועמ"ש לפי המלצת שר המשפטים ותוכל להעבירו מתפקידו אם יהיו חילוקי דעות. ח"כ קריב: "איך לא למדתם מהאסון שהובלתם אליו? קיבלנו הפיכה על סטרואידים"
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הכריע כי היועמ"ש ימונה ע"י הממשלה לפי המלצת שר המשפטים ורה"מ; תנאי הכשירות יהיו - אזרח ישראל, בעל כשירות לשופט עליון, משפטן בעל שיעור קומה. לא תיקבע מגבלת גיל ולא תהיה הגבלת צינון מהחיים הפוליטיים טרם המינוי, למעט חברות בגוף בוחר של מפלגה במהלך כהונתו ובשנה לאחריה, לא יהיה היועמ"ש פעיל בחיים הפוליטיים.
החלטתו של רוטמן נמסרה היום בדיון של ועדת החוקה בהצעות החוק לפיצול משרת היועץ המשפטי לממשלה. הוועדה מכינה את הצעת החוק להצבעה בקריאה הראשונה. בקואליציה מבקשים להשלים את החקיקה בקריאה השנייה והשלישית עד צאתה של הכנסת לפגרת הפסח בסוף מרץ 2026.
לפי הנוסח שמקדם רוטמן משך כהונה של יועמ"ש יהיה מרגע מינויו ועד כינונה של ממשלה חדשה. ממשלה חדשה תוכל למנות יועמ"ש ביומה הראשון, או להמשיך את כהונת היועמ"ש 100 ימים נוספים עד להחלטה אם למנות יועמ"ש אחר או להשאיר את היועמ"ש המכהן.
בנוגע להעברה מכהונה או השעיה, אימץ רוטמן את תזכיר פרידמן וקבע כי הממשלה רשאית, לפי המלצת שר המשפטים להעביר את היועמ"ש מכהונתו או להשעותו בין היתר, במקרה שיש בינו ובין הממשלה חילוקי דעות המקשים, לדעת הממשלה, על קיום שיתוף פעולה יעיל ביניהם.
חברי האופוזיציה בוועדה מחו כנגד הנוסח המוצע. רוטמן השיב כי במרבית הסעיפים שנדונו עד כה, שינה דברים בהתאם להערות חברי האופוזיציה.
ח"כ גלעד קריב (עבודה) אמר בדיון, "ציינו אתמול 3 שנים לנאום השר לוין וההפיכה המשטרית. היה לנו רסיס תקווה שאחרי 7.10 הממשלה תתעשת ותבין לטובת כולנו שזו לא העת לקדם את ההפיכה וקיבלנו הפיכה על סטרואידים. מה אתם רוצים מהעם? איך לא למדתם מהאסון שהובלתם אליו, ואתם שבים ומובילים אליו".
בנושא השתתפות היועמ"ש בחיים הפוליטיים, אמר היו"ר רוטמן, כי "ח"כ קריב העלה נקודה מאוד חשובה בדיון הקודם, בנושא השתתפות פעילה במוסדות, וכי במפלגות עם עשרות אלפי חברים כמו העבודה או הליכוד, או הציונות הדתית שבה יש גוף בוחר, ההבחנה בין חבר מפלגה לבין משתתף בפעילות במוסדותיה משמעותית. אפשר להגדיר שנתיים או שלוש על פעילות במוסדות. אין היגיון להטלת מגבלה מעבר למצוין בחוק כיום, שתוקן ב-2001. כיום המינוי הוא ע"י הממשלה, ואם הייתי רוצה לשמר מצב קיים, הייתי צריך להטיל עליו פחות כללים, אבל אחד הלקחים מפרשת בר און-חברון, הוא שמינוי פעיל פוליטי זו מציאות שאני לא רוצה".
ח"כ איתן גינזבורג (המחנה הממלכתי) אמר: "כיום כל מי שחבר מפלגה בוחר את חברי הרשימה או את הגוף הבוחר אותם. ההבדל הוא שאתם מעזים לעשות כל מה שאף אחד לא העז. בעיקר לאור מה שחווינו שלוש שנים וביתר שאת בשנה האחרונה, בדרך בה מתייחסים ליועמ"שית ולכל נושא משרה בעולם השיפוטי, מה שצריך לעמוד לנגד עינינו הוא הגברת אמון הציבור במערכת. הניסיון לקבוע את היועמ"ש כעו"ד של הממשלה מאבדים את אמון הציבור".
ח"כ אפרת רייטן (עבודה) התלוננה, "בנסיבות שבהן אנחנו נמצאים, אי אפשר להתעלם מכך שהממשלה ממנה אנשים מטעם, וזה יהיה תמריץ להתפקד ולשלם דמי חבר כדי לקבל יתרון בהמשך. זה צובע את ההחלטה כפוליטית וזו טעות. הפכתם את הייעוץ המשפטי לחוק ג'ובים. היו חקיקות, הלכות, תקשירים, תפיסה עקרונית, אינטרס ציבורי של ניקוי זיקה פוליטית לשמירה על אמון הציבור ואובייקטיביות, ואתה רוצה הפוך. הסרתם את המסכה. אתם רוצים עו"ד פוליטי לממשלה. זו הפיכה משטרית".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "זה מינוי פוליטי על מלא. למה לעשות הצגה? אתה רוצה יועמ"ש שהוא עושה דברה של הממשלה".
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה אמר, "בדו"ח ועדת שמגר (להסדרת עבודתו ומינויו של היועץ המשפטי לממשלה) ההמלצה הייתה שלא למנות מי שטרם חלפו 3 שנים מאז השתתף בפעילות פוליטית מן הסוג שמוגבל בחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספי), והממשלה אישרה את עקרונות הדו"ח. בתיקון שעיגן את מעמד היועמ"ש לכנסת ב-2000, דובר על צינון ביחס לפעילות פוליטית כלשהי ולא רק במוסדות המפלגה".
עו"ד שרה גולד, ממשרד המשפטים ציינה: "כיום הזיקה הפוליטית ליועמ"ש, אמורה להיבחן בוועדה מקצועית, במסגרת שיקול דעתה אם המועמד כשיר, עד כמה הזיקה הפוליטית משמעותית. לעניין ההגדרה של זיקה פוליטית, יש להסתכל על מצב בו מועמד בכיר לשירות המדינה מגיע עם זיקה פוליטית. ההגדרה כחברות בגוף בוחר במפלגה מצמצמת מדי. זה יכול להיות יועץ של שר, שעבד תחתיו במשרת אמון, הזיקה יכולה לבוא לביטוי בעוד הרבה היבטים".
