בקשה לתביעה ייצוגית של 4 מיליארד שקל נגד מטא: נתנה במה לסרטוני הזוועות של 7 באוקטובר
משפחות קורבנות 7 באוקטובר דורשות פיצויים של 200 אלף שקל לקורבן ו-20 אלף שקל לכל ישראלי שנחשף לסרטוני הזוועה. הטענה: פייסבוק ואינסטגרם הפכו ל"נשק בידי חמאס" ולא הפעילו את הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותן למניעת ההפצה. "לא מצאנו מקרה דומה בו גוף עסקי בודד הסב פגיעה כה אנושה לציבור כה גדול"
ב-7 באוקטובר 2023, אחרי שהתעוררה מאזעקות ולא הצליחה ליצור קשר עם סבתה ברכה לוינסון בקיבוץ ניר עוז, נכנסה מור ביידר לפרופיל הפייסבוק של סבתה וגילתה בו את הנורא מכל: סרטון שהעלו מחבלי חמאס שמתעד בזמן אמת את הרצח האכזרי של סבתה. "סבתא נרצחה בפייסבוק", היא אמרה שנה מאוחר יותר בכתבה על המקרה.
עכשיו ביידר, לצד שורה של משפחות קורבנות 7 באוקטובר, דורשת שהחברה האם של פייסבוק, מטא, תשלם על סרטון זה וסרטוני זוועה אחרים שהופצו בפייסבוק ובאינסטגרם, ומגישה בקשת תביעה ייצוגית ענקית של 4 מיליארד שקל. הטענה: בכך שאפשרה הפצת סרטונים אלו, הפכו הרשתות החברתיות של מטא לחלק בלתי נפרד מהתשתית למתקפה.
"במשך שעות ארוכות, בזמן אמת וזמן רב לאחר מתקפת הטרור, הופצו תיעודים נוראיים ממתקפת הטרור (לשון עדינה), בהם נראים אזרחים תמימים – ילדים, קשישים, נשים וגברים, עוברים מעשי זוועה שאפילו הנייר אינו מסוגל לסבול", נטען בבקשת התביעה, שהוגשה על ידי עוה"ד גלית קרנר, ענבר חסון, חן שומרת, אסף שובינסקי, קארין בוארו ושחר מלכה. "הרשתות החברתיות של המשיבות היוו חלק בלתי נפרד מהתשתית למתקפת הטרור של שבעה באוקטובר. השימוש ברשתות החברתיות נועד להשליט פחד וטרור, לזעזע ולשמש 'מכפיל כוח' למעשי הזוועה שבוצעו באזרחי וחיילי עוטף עזה ולמעשי החטיפה וההחזקה בשבי. תיעודים אלה, שהינם חלק בלתי נפרד ממתקפת הטרור, מופצים עד למועד כתיבת שורות אלה".
המבקשים בתביעה כוללים נציגים מכמה משפחות קרבנות וחטופים, ביניהם חמישה מבני משפחת עידן, שבתם הבכורה מעיין ז"ל נרצחה לנגד עיניהם ושאבי המשפחה צחי ז"ל נחטף לרצועת עזה ונרצח בשבי. "בבוקר השבעה באוקטובר, פרצו מחבלים לביתה, רצחו את בתה הבכורה מעיין ז"ל לנגד עיניה, והחזיקו את בני המשפחה כבני ערובה משך שעות. מעשי הזוועה הועברו ב'שידור חי' (שארך שעות) ברשת הפייסבוק, וכך למדו בני משפחתם על הזוועות שעוברים בני המשפחה", נכתב בבקשת התביעה.
תובע נוסף הוא סתיו ערבה, בנה של דיקלה ערבה אליעז ז"ל, אחיו של תומר ערבה-אליעז ז"ל ואחיהם החורג של דפנה ואלה אליקים, בנותיו של נעם אליקים ז"ל, בן זוגה של אימו. "ב-7 באוקטובר נחשף סתיו לשידור חי מחשבון הפייסבוק של אימו, ובו תיעוד מחבלים שפרצו לבית משפחתו והחזיקו בבני המשפחה הפצועה והמבוהלת כבני ערובה. בהמשך, תועד בעל כורחו תומר ז"ל, כשהוא מוחזק כבן ערובה לצד בני משפחתו, ולאחר מכן, כשהוא מובל על-ידי מחבלים ומאולץ על-ידם, באיומי נשק, לדפוק על דלתות שכניו ולשדל אותם לפתוח את דלתותיהם למחבלים המתועבים".
התובעת מור ביידר היא נכדתה של ברכה לוינסון ז"ל, תושבת קיבוץ ניר עוז, ש"נרצחה ב'שידור חי' בפייסבוק", נכתב. "מור נתקלה לתדהמתה בסרטון שהועלה לקיר הפייסבוק של סבתה על ידי מחבלים, ובו תיעדו המחבלים הארורים את הרצח האכזרי ואת רגעי חייה האחרונים של סבתה כשהיא מוטלת בביתה פצועה ומדממת ונושמת את נשימותיה האחרונות".
כן מיוצגים בתביעה אזרחים מן השורה שנחשפו לסרטוני הזוועות. התובעת שרה שחר ינאי, למשל, "נחשפה בעל כורחה דרך הרשתות החברתיות של המשיבות לתיעודים הקשים ולזוועות שמחבלי ארגון הטרור חמאס שידרו בזמן אמת, וכן לפרסומים שנשארו בסמוך ולאחר מתקפת הטרור (...) וזאת, חרף התחייבויות המשיבות ליצירת 'סביבה בטוחה' למשתמשי הרשתות שבבעלותן".
לטענת התובעים, כתוצאה מהשידורים החיים והתיעודים שמתוארים בכתב התביעה, "מילאו הרשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם, תפקיד משמעותי במתקפה – כאמצעי לחימה פסיכולוגי, תודעתי. הרשתות החברתיות שירתו את ארגון הטרור חמאס ככלי נשק בידו".
בין השאר טוענים התובעים שמטא לא הפעילה ביום המתקפה משאבים טכנולוגיים ואנושיים שעומדים לרשותה כמו יכולת ניטור וידיאו בזמן אמת, הפעלת צוות תגובה מהירה, כלים לשליטה בשידורים חיים ומערכת לזיהוי חוזר של תכנים שנמחקו והועלו מחדש.
"המשיבה כשלה כישלון חרוץ ביישום מדיניותה והתחייבותה לספק למשתמשיה מרחב בטוח", נטען. "המשיבה פעלה בניגוד למדיניותה, להתחייבויותיה ולמוטל עליה, אפשרה לרשתות החברתיות שלה להוות נשק, כחלק בלתי נפרד ממתקפת הטרור על מדינת ישראל; להפיץ לציבור כולו תכנים קשים ביותר כחלק ממתקפת הטרור על המדינה, ואפשרה לארגוני טרור לעשות שימוש שיטתי ברשתות החברתיות כחלק בלתי נפרד ממתקפת הטרור. בנוסף, המשיבה לא הסירה באופן מיידי את התכנים הנוראיים, לא בזמן אמת, ולא זמן רב לאחר מכן (ולמעשה עד עצם היום הזה)".
התובעים מבקשים לחייב את מטא בתשלום פיצויים בסך 200 אלף שקל לכל קורבנות 7 באוקטובר שהמעשים נגדם הופצו ברשתות של מטא, וכן לבני משפחתם וחבריהם הקרובים של קורבנות אלו שנחשפו לתיעודים אלו. כן מבוקש לחייב את החברה בפיצוי בסך 20 אלף שקל לכל ישראלי שנחשף לסרטוני הזוועות מ-7 באוקטובר שהופצו בפלטפורמות שלה. סך הפיצוי המבוקש ממטא מוערך ב-4 מיליארד שקל.
"בקשת אישור זו עוסקת בפגיעה הקשה וחסרת התקדים בהיקפה שהסבו המשיבות לקורבנות השבעה באוקטובר, לבני משפחותיהם ולציבור משתמשי הרשתות החברתיות המופעלות על-ידן", מוסבר. "לא עלה בידינו למצוא מקרה דומה, בו גוף עסקי בודד הסב פגיעה כה אנושה לציבור כה גדול. את הפגיעה הקשה והנרחבת ניתן היה למנוע 'בלחיצת כפתור' (תרתי משמע) בזמן אמת. ואולם, המשיבות נאלמו ואפשרו למחבלים המתועבים להפוך את הרשתות החברתיות שלהן לתשתית בלתי ניתנת להפרדה של מתקפת השבעה באוקטובר".
ממטא נמסר בתגובה: "לבנו עם המשפחות שנפגעו מהטרור של חמאס. המדיניות שלנו מגדירה את חמאס כארגון אסור ואנחנו מסירים תוכן שתומך בחמאס או מהלל את חמאס ואת מתקפת הטרור של 7 באוקטובר. בעקבות המתקפות, הקמנו צוותים ייעודיים שעובדים מסביב לשעון כדי להסיר תוכן שמפר את המדיניות שלנו; ולצד זאת לאפשר לפלטפורמות שלנו להמשיך לשמש לגינוי של חמאס ולהעלאת מודעות לקורבנות, לרבות החטופים שמוחזקים בעזה".
