פרשנות
שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים: גם השמרנים בבג"ץ מבינים שמדובר ב"אסון"
בג"ץ דן היום בעתירות נגד החוק החדש לשינוי שיטת בחירת השופטים. נציג הממשלה טען כי בית המשפט לא מייצג את הגיוון האידיאולוגי והפוליטי של בוחרי הקואליציה, ולכן מוטב שהפוליטיקאים יבחרו את השופטים; השופט שטיין: "מעכשיו יבדקו האם השופט עצר מפגיני קפלן ושחרר עצורים בהפגנות בעד השלטון"
שינוי הרכב הוועדה לבחירת השופטים נידון היום בפני הרכב מלא של בית המשפט העליון - 11 שופטים - ולאחר צו על תנאי, שני נתונים שמעידים על החשיבות העצומה שמייחסים השופטים לעתירות לביטול חוק היסוד שייכנס לתוקפו לאחר הבחירות. זהו דיון שהסרקזם לא נעדר ממנו, במיוחד בהערות של הנשיא יצחק עמית שכפר שוב ושוב בתום הלב של המהלך. "היעלה על הדעת ששר המשפטים ישתמש בכוחות להרעיב את המערכת ולא למנות שופטים?" שאל, כשהוא מגייס שפת גוף שאינה משתמעת לשתי פנים או לשתי תשובות סותרות. את הגשש החיוור עם "זה היה היום בבוקר", הזכיר כדי להמחיש את כוונותיה האמיתיות של הממשלה ומעלליה. הסרקזם של עמית פגש את התימהון הקומי של נציג הממשלה התורן, ד"ר יעקב בן שמש, שהזדעזע מהרעיון שהממשלה והכנסת מסוגלות בכלל לפעול להחרבת הדמוקרטיה הישראלית. "איך אפשר להעלות את זה על הדעת", התפלא. ובכן, אדון בן שמש, יש פה ושם כמה כאלה שמטילים ספק בכנות הממשלה לחזק את הדמוקרטיה. ונדמה שההסכמה היחידה בין השופטים לממשלה היא שאנחנו בשינוי המבנה המשטרי.
הנשיא עמית מיסגר את גבולות הגזרה – האם בפנינו "תיקון חוקתי בלתי חוקתי", ולא טענת "השימוש לרעה בתיקון החוקתי" או עצם הסמכות (שכבר הוכרעה) של בג"ץ להתערב בחוק יסוד. כלומר, השופטים מתמקדים בטענה ששינוי הרכב ושיטת בחירת השופטים פוגע אנושות בדמוקרטיה הישראלית. הנשיא עמית חילץ מנציג הכנסת עו"ד יצחק ברט נקודת מוצא נוחה יותר: פגיעה בעצמאות השופטים היא פגיעה מהותית בדמוקרטיה, ונותר לברר האם החוק החדש פוגע בעצמאות השופטים.
הערות רוב השופטים בדיון מובילות לתשובה חיובית. במצב שבו ימונו שופטים בידי פוליטיקאים, נאמנותם, תמריצי בחירתם, ותוצרי שיפוטם יכוונו לספונסרים הפוליטיים ותיפגע העצמאות הקדושה. וזה יקרה כי התיקון הופך את ההסכמה הפוליטית בין הקואליציה לאופוזיציה לתנאי הבלעדי לבחירת שופטים, בעיקר לעליון. נציגי העליון בוועדה לבחירת שופטים גורשו מזירת ההכרעה למינוי עמיתיהם. יתרה מזו, במצב שאין הסכמה פוליטית בוועדה ונוצר דדלוק, ימונו המועמדים הפוליטיים הקיצוניים ביותר אפילו ללא בחירה. את תיקון הסעיף הזה השליך נציג הכנסת לשופטים כפיתיון ובסיס להתערבות מינורית בחוק מבלי לבטל כליל את ההסדר כולו.
בשיטה החדשה שתיכנס לתוקף אחרי הבחירות, גורשו מהוועדה נציגי לשכת עורכי הדין (ספק אם זה היה קורה אם אפי נווה ולא עמית בכר היה נבחר לראש הלשכה), ובמקומם ימונו שני משפטנים שייבחרו אחד בידי הקואליציה ואחד בידי האופוזיציה. המשמעויות המיידיות הן - רוב פוליטי מוחלט בוועדה (שישה מול שלושת השופטים) ובחירה לעליון, ברוב רגיל של הפוליטיקאים (כיום לשופטים יש וטו) שיוביל בהכרח לצביעתו העזה של שופט בגוונים הפוליטיים של הגוש שבחר בו.
אגב, על הדרך הזו יתאפסו כליל סיכויי הבחירה לעליון של שופטים מקצועיים מעולים שמעולם לא נתנו ביטוי להשקפותיהם הפוליטיות. אלה ששפטו ביעילות, במקצועיות, בניטרליות מוחלטת. המסלול החדש מתמרץ שופטים ומועמדים לצוד את תשומת הלב הפוליטית, וברוח תקופתנו התקשורתית סיכוייהם להתבלט מותנים בהגברת הווליום של המסרים, החרפתם והקצנתם. נציג הממשלה בן שמש אישר שתכלית החוק היא לקדם גיוון אידיאולוגי כי שר המשפטים יריב לוין קבע שמערכת המשפט אינה מייצגת את בוחרי הקואליציה.
השופטים הציפו את בן שמש בשאלות – האם מעכשיו ישאלו את המועמדים לשיפוט בעד מי הם הצביעו? שיביאו לנו צילום מהקלפי? "לרגע לא חשבתי שהכוונה היא לבחור שופטים לפי אידיאולוגיה או השקפה פוליטית", אמר השופט סולברג. השופט שטיין אמר כי "זה לא פחות מאסון. מעכשיו יבדקו האם השופט עצר מפגיני קפלן ושחרר עצורים בהפגנות בעד השלטון". ככל שבן שמש טען, כך הזדעזעו השופטים יותר. "אדוני שם לב לחלחלה שנשמעת כאן", שאל אותו הנשיא עמית.
רוב השופטים שדיברו בדיון הצביעו על הסכנה הזו – בהדרגה ייצבעו כל שופטי העליון בצבעי הצד הפוליטי שבחר בהם. נציגי הכנסת והממשלה הגנו על תום הלב של הרפורמה הזו, טענו שחזקה על השופט הנבחר להתנתק מחבל הטבור של המינוי לטובת קריירה עצמאית שמחויבת למצפונו בלבד. הנה, הזכיר בן שמש לשופט שטיין - מי שהובילה את בחירתך הייתה שרת המשפטים איילת שקד, ומעולם לא טענו נגדך שפסיקותיך משרתות אותה או את הצד הפוליטי שלה. אפשר להתווכח על מסקנה זו אבל אין ספק בדבר כוונות ממשלת ההפיכה המשטרית – לחסל את בית המשפט העליון, אפילו בתצורתו הנוכחית שכוללת שופטים כמו שטיין וסולברג שלא מתייצבים אוטומטית ובקול צלול לטובת כל יוזמה של ההפיכה המשטרית.
בחירת שופטים בידי פוליטיקאים נהוגה בעולם, לרוב תוך שילוב עם מנגנונים מקצועיים, שופטים ואפילו עורכי דין. השיטה כיום בישראל היא ועדה שיש בה רוב מקצועי (שלושה שופטים ושני עורכי דין) וארבעה פוליטיקאים (כולם מהקואליציה ולעתים נציג אחד לאופוזיציה). העברת השליטה לפוליטיקאים, במיוחד במינויים לעליון, היא תחילת מדרון חלקלק כמו שהסביר בא כוח האגודה לזכויות האזרח, עו"ד גיל גן מור: "מחר ייפסל מועמד מפני שנצפה בהפגנה בקפלן, וייפסל מועמד ערבי כי שירות בצה"ל ייהפך לקריטריון למינוי".
החשש הזה אינו זר למציאות המקוטבת בישראל ובמיוחד למציאות שאליה מובילה ההפיכה המשטרית. כמו בסיפור סגירת גלי צה"ל או ההצעה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה – הרעיונות האלה אינם מופרכים ברמה הפונקציונלית הדמוקרטית, אבל הדרך שבה מיישמת אותם הממשלה משקפת את תיעובה למסורת המשפטית דמוקרטית הקיימת ולא רצון אמיתי לתיקון. הדהוד מסוים לכך נשמע באחד הדיונים הצדדיים שהתקיימו היום: האם לכנסת כרשות מכוננת יש סמכות בלתי מוגבלת לשנות את המשטר או שעליה להביא בחשבון את המבנה המשטרי הקיים שספח אליו את המסורת הדמוקרטית הקיימת בחקיקה, בחוקי היסוד ובתקדימי בית המשפט העליון. השתלטות הפוליטיקאים על בחירת השופטים היא אחד מיעדי ההפיכה שמשתלבת עם שאר יעדיה – ביטול עקרון הפרדת הרשויות והכנעת הכנסת ובתי המשפט בפני הממשלה. "דמוקרטיה לא יכולה לשאת מצב שבו רשות אחת מחסלת את חברותיה", טען עו״ד חגי קלעי המייצג קבוצה של אזרחים-עותרים למהות האמיתית של שינוי הוועדה והשיטה לבחירת שופטים.
והסרקזם של הנשיא עמית הגיע לשיאו בדברי התשובה של עו"ד ברט, נציג הכנסת. ברט הפנה לביקורת הציבורית של הח"כים המחוקקים שאיבדו את האמון בשיטה הנוכחית לבחירת שופטים. "ומי שמציע את השינוי (הפוליטיקאים)", התריס הנשיא עמית, "נהנה מאמון ציבורי גדול יותר? הם בתחתית הרשימה".
