אפקט הדומינו של קריסת בזלת מאיים להפיל עוד שחקני קנאביס
הסדר החוב של יצרנית מוצרי הקנאביס הרפואי הגדולה בארץ, עלול לפגוע במגדלים רבים, שמשתמשים במפעל החברה. יבוא זול, ריבוי גורמים מתווכים, רגולציה מכבידה וגלי הדף מהמלחמה מטלטלים את התעשייה. והממשלה? מדברת בקולות סותרים
"הקריסה של בזלת עלולה ליצור אפקט דומינו בענף הקנאביס ולהשפיע על השחקנים האחרים, גם ברמה של הייאוש. הרבה חברות בהפסדים ובקשיים וברגע שהן רואות שהחברה המובילה בתחום נקלעת לצרות, אז מה יגידו אזובי הקיר? ייתכן שיעדיפו לחתוך הפסדים ולסגור. בזלת היא חברה מרכזית ודומיננטית בענף הרעוע מלכתחילה, אז כשמישהו כזה נופל, זה מנענע את כל ענפי העץ, בעיקר כשרבים מהשחקנים שמעבדים ואורזים במפעל של בזלת את הקנאביס שהם מגדלים נשענים עליה". כך אומר לכלכליסט ניר קנטור, מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות סביבה בהתאחדות התעשיינים, על מצבה המקרטע של תעשיית הקנאביס הרפואי הישראלית, בשל יבוא טורפני מקנדה, רגולציה מכבידה והשפעות המלחמה. השיא הגיע החודש, כאשר קבוצת בזלת, יצרנית מוצרי הקנאביס הרפואי הגדולה בישראל, הגיעה לחדלות פירעון.
חובות העתק של בזלת, יותר מ־150 מיליון שקל, נחשפו בכלכליסט, ובאמצע החודש הקבוצה, שייסד ומנהל הבעלים מאיר אריאל, הגישה בקשה לעיכוב הליכים, מינוי מנהלי הסדר וכינוס אספת נושים לבית המשפט המחוזי בחיפה. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הורה ביהמ"ש על עיכוב הליכים ל־90 יום, ועל מינוי רו"ח עליזה שרון ועו"ד ירון אלכאווי למנהלי ההסדר, שאליהם יוגשו תביעות החוב של הנושים – בנקים, חברות מימון, חברות קנאביס, ספקים ועוד. מנהלי ההסדר גם ישלמו משכורות ל־143 עובדי הקבוצה ודמי שכירות על המפעל באור עקיבא, שלגביו הגיש המשכיר תביעת פינוי נגד בזלת בעקבות צ'קים שחזרו.
בנוסף ניתנה הוראה לעו"ד אלכאווי לטפל בהצעת הרכש שהגישה לאומי פרטנרס, שמוכנה להזרים לבזלת 80 מיליון שקל לצורך מימון הסדר החוב (שיכלול תספורת משמעותית בעיקר לנושים הלא מובטחים) תמורת מניות וחוב. כמו כן הוא יפעל לקבלת הצעות נוספות. המטרה היא להפעיל את החברה כ"עסק חי" כדי להציל אותה מסגירה, תוך ביצוע הסדר חוב ושיקום.
הבקשה לביהמ"ש הוגשה על ידי בזלת גרופ, חברת האחזקות ובעלת מניות בחמש חברות הקבוצה; בזלת נחושתן, המעבדת קנאביס ומייצרת מגוון מוצרים: תפרחות, תפרחות גרוסות, סיגריות מוכנות לעישון, שמנים ועוד – עבור עצמה ועבור גורמים אחרים בשוק שאינם מחזיקים במפעל יצור. בנוסף יש לה חברה־בת המחזיקה במפעל ומעבדות במלטה שבאמצעותה מתבצע היצוא לאירופה; ובזלת פארמה, העוסקת בהפצה ושילוח של המוצרים לבתי מרקחת ובתי מסחר מורשים, וגם שותפה בחברה פולנית לשיווק קנאביס רפואי.
קבוצת בזלת ציינה כי מאז שיא הרווחים שלה ב־2022, החלה דעיכה חדה, וההכנסות והרווח הלכו ונשחקו "עד למצב שבו החברות מצויות כעת בחדלות פירעון תזרימית, שבעקבותיה הן אינן יכולות לפרוע את התחייבויותיהן השוטפות". לדברי בזלת, החברות בקבוצה נדרשות כעת "לארגן מחדש את חובותיהן ולשם כך להכניס הון חדש לחברות".
הבועה שהתנפצה: קריסת בזלת מספרת סיפור עגום על מצב הענף, שהיה בהייפ עד לפני כמה שנים, עם עשרות חברות, כולל ציבוריות, שנכנסו אליו תוך התהדרות בטאלנטים נוצצים מעולמות הפוליטיקה, הצבא והמשטרה, והודבק להן תג מחיר מופקע. בועת הקנאביס בבורסת ת"א מזמן התנפצה ומיליארדי שקלים התנדפו מהן, כאשר חברות רבות נמחקו או נסגרו, אולם קריסת בזלת, המוגדרת בפי רבים "עמוד התווך של תעשיית הקנאביס הישראלי", זו כבר סאגה אחרת, כאשר לדברי גורם בכיר בענף, "בזלת זה רק קצה הקרחון. הרבה חברות מצויות כיום בהפסדים ורגע לפני קריסה".
המקרה של בזלת, מאשימים בענף, הוא תוצאה של הכשלים הרבים בתעשיית הקנאביס הישראלית, אולם האדים של ענן הקנאביס העכור של בזלת יישאפו כעת עמוק לתוך הריאות של חברות רבות בתעשייה, מה שייצור "אפקט דומינו" שישפיע רוחבית. זאת מכיוון שבזלת קשורה בעסקיה – ישירות ובעקיפין - לשלל חברות ישראליות, ופעילותה היא חלק מרכזי בשרשרת הייצור והאספקה של מגדלות מקומיות.
מנכ"ל של חברה גדולה בענף אומר ש"קריסת בזלת היא אירוע משמעותי מאוד. אם היא תיסגר, מרבית השחקנים בתעשייה שאורזים אצלה יצטרכו לחפש את מזלם במפעלים אחרים, מה שיעלה את מחיר שירותי האריזה שיגולגל לצרכן. השחקנים בענף מעבירים לבזלת סחורה, שם היא מעובדת, נארזת, העטיפות מודפסות, זה מאוחסן אצלם ומשם משוחרר לשוק. בנוסף יש להם מותג פרטי, כאשר בזלת היא מהטופ 10 בתחום התפרחות, ובעיקר היא יצרנית שמן הקנאביס הכי גדולה בארץ, שמחזיקה כמעט לבדה את הסגמנט הזה. היא גם היחידה בארץ שמייצרת גליליות - סיגריות קנאביס מגולגלות. אז תבין כמה עצומה השפעתה על השוק".
סגניתו של קנטור באיגוד, כרמל פלדמן, מוסיפה ש"בזלת הכי גדולה וגם נמצאת בצומת חשוב בענף. סחורה בשוק נכנסת אליה וגם יוצאת ממנה. יש רק שמונה חברות שאורזות קנאביס, כמו בזלת, והיא הדומיננטית מביניהן, לכן החשש הוא לאפקט דומינו". בזלת עצמה כתבה לביהמ"ש, שמאחר שהיא היצרנית הגדולה בישראל, שרוכשת חומר גלם רב מחוות הגידול של תפרחות הקנאביס – הן לצורך ייצור עצמי והן לצורך ייצור עבור המגדלות עצמן - מתקיימים בינה לבין החוות "יחסי גומלין ותלות, הן כלקוח והן כספק, וקריסת בזלת נחושתן תגרום נזק רב לאותן חוות גידול". השבוע בדיון בביהמ"ש נציגת הממונה על חדלות הפירעון סיכמה זאת היטב: "ברור שיש הסכמה מקיר לקיר שחייבים לעשות כאן הבראה וצריך שיהיה הסדר, אחרת כולם נופלים".
2 צפייה בגלריה
מימין: שר הבריאות חיים כץ ובעלי בזלת מאיר אריאל. טענות נגד מדיניות הרישוי של המשרד
(צילומים: עמית שאבי , עמית שעל)
"אפקט בזלת" השפיע השבוע גם על המסחר במניית חברת הקנאביס הציבורית הגדולה ביותר אינטרקיור, הפועלת בענף באמצעות חברת קנדוק. בסוף השבוע שעבר היא דיווחה שלהליכי חדלות הפירעון שבה פתחה בזלת, המשמשת כספקית שירותים שלה בתחומי הייצור ורוכשת ממנה חומרי גלם ומוצרים, תהיה השפעה עליה, מאחר שאינטרקיור "מחזיקה בצ'קים שהוצאו על ידי בזלת בסכום כולל של כ־27 מיליון שקל, אשר טרם נפרעו, ואשר נותרים פתוחים במהלך תקופת עיכוב ההליכים". בעקבות הדיווח צנחה מניית אינטרקיור ביום ראשון בכ־13% והשלימה ירידה שבועית של יותר מ־23%.
גם חברת שיח מדיקל הציבורית דיווחה לבורסה על חוב בגובה 4.8 מיליון שקל של בזלת כלפיה, וציינה שרובו מגובה בערבות אישית של בעלי בזלת. גם מנייתה השלימה ירידה שבועית, של 10.4%. לשם השוואה, מניית טוגדר, שלא דיווחה על חשיפה לבזלת, סיימה את השבוע ללא שינוי כמעט.
על פי נספח שהגישה בזלת לביהמ"ש, יש לה חוב של כ־13 מיליון שקל גם לחוות גידול הקנאביס הפרטית מיי גרין פילדס, חוב של כ־2 מיליון שקל לחוות גידול הקנאביס הפרטית אברגרין ולגורמים נוספים בענף.
בסך הכל החובות לספקים ולנושים כלליים של בזלת עמדו, לדבריה, בעת הגשת הבקשה על כ־68 מיליון שקל ועוד חובות בדין קדימה של כ־4.5 מיליון שקל עבור משכורות לעובדים, למס הכנסה ולביטוח לאומי. בנוסף, לקבוצה יש נושים מובטחים - הבנקים והגופים הפיננסיים, שלהם היא חייבת כ־80 מיליון שקל: 38 מיליון שקל לבנק הפועלים, 16.5 מיליון שקל למזרחי טפחות, 11.4 מיליון שקל לבנק לאומי ו־13.7 מיליון שקל לחברת המימון החוץ־בנקאי מכלול.
החווה שנפגעה בניר עוז: בזלת מונה כמה סיבות לתסבוכת: הראשונה היא מלחמת חרבות ברזל, שפגעה תזרימית בחוות לגידול קנאביס בעוטף עזה, שעבדו עם בזלת והקטינו את היקף הייצור והזמנות העבודה. אחת החוות בקיבוץ ניר עוז (בבעלות אינטרקיור), שנפגעה קשות בשבת השחורה ונסגרה למשך חודשים רבים, היתה לקוח מהותי - 20% מהייצור של בזלת נחושתן היו עבורה, והפסקת פעילותה פגעה משמעותית בהכנסות בזלת.
באופן כללי, הפגיעה במשק, מציינת בזלת, בשל הימשכות המלחמה, הביאה לכך שלקוחות ישראלים שלה נקלעו לקשיים תזרימיים ולקושי לעמוד בתשלומים הקיימים ולפריסתם – מה שפגע בתזרים של בזלת וביכולתה לפרוע התחייבויות שוטפות. בצל המלחמה גם היצוא לאירופה נפגע. בזלת ציינה שבשל "ההאטה המשמעותית" במכירות, החברות בקבוצה לא עמדו בציפיותיהן שעלות ההשקעות והפיתוח הרבות בשנים האחרונות יוחזרו, והן "נאלצו להתמודד עם עלויות מימון ועלויות פיתוח וייצור ניכרות, ולשם כך אף נאלצו להגדיל את האשראי מהגופים הפיננסיים".
סיבה נוספת שצוינה היא רגולציה חדשה בשיווק והפצת קנאביס באמצעות מרשמים מקופות החולים בלבד והקשחת התנאים לקבלת מרשמים לקנאביס רפואי, שהביאו לקיפאון בהיקף משתמשי הקנאביס הרפואי ולכך שהצרכנים מצאו עצמם בשווקים לא חוקיים. עוד הוזכרו שינויי רגולציה באירופה שפגעו בעסקי הקבוצה.
בזלת ציינה בנוסף, ש"בעקבות הרגולציה בתחום", היא נאלצה להוריד את מחירי מוצריה, וגם לקוחותיה הורידו את מחירי שירותי הייצור שהן קונות מבזלת. אחת הסיבות לירידת המחירים בענף הקנאביס בארץ, כפי שמאשימים גורמים רבים בענף, היא "ההצפה של ישראל בקנאביס זול המיובא מקנדה" במחירי "דאמפינג" – הנמוכים משמעותית מהמחיר שבו התפרחות נמכרות במדינת המקור. זה כמובן הביא לפגיעה קשה ביצרניות הישראליות, שלא הצליחו לעמוד בתחרות, שהן רואות כלא הוגנת.
"היבוא חנק את בזלת, כי היא עובדת בעיקר עם החברות המקומיות, אז ברגע שחלקן חוסלו ונסגרו, אז בזלת לא מקבלת פרנסה כמו בעבר – ובזה תם הטקס", טוען גורם בענף העובד עם יצרניות קנאביס ישראליות. "כשעוד חוות נסגרות לא נשאר לבזלת למי לייצר ולארוז, וקשה לשרוד כך. התעשייה הזו גם מאוד ממונפת ועובדת על אשראים של חודשים ארוכים, אז יש פה שחקנים רבים שאורזים עם בזלת או מפיצים דרכם, שהיקף החשיפה שלהם גבוה ולא יראו את הכסף. לכן זה לא ייעצר בבזלת, יהיו עוד שחקנים רבים שייפגעו, והסכנה היא שכל התעשייה תקרוס. בסוף יש מרוויח אחד – אותו מגדל בקנדה שמוכר בזול היום בארץ, ואז יקפיץ דרסטית את המחירים".
ברקע זה ישנו המהלך שנכשל, להטיל מס על יבוא בהיצף של קנאביס רפואי מקנדה. באפריל השנה שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת החליט לאמץ את המלצותיה של ועדה ציבורית שהסתמכו על ממצאי חקירה שביצע הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, שמצא כי מתקיים יבוא בהיצף מקנדה לישראל. ברקת הורה להטיל היטל היצף על תפרחות קנאביס רפואי מיובא מקנדה בשיעור של עד 165%, למשך ארבע שנים. אולם, המהלך נבלם בידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שיישר קו עם עמדת משרד הבריאות ורשות התחרות, שטענו לפגיעה בתחרות ובמטופלים, ונימק זאת בשיקולים מאקרו־כלכליים ובטענה ש"השוק מאוזן ובריא, ואין הצדקה להתערבות רגולטורית". הקרב המשפטי שניצת בין הצדדים הוכרע בשבוע שעבר לטובת סמוטריץ' ויבואניות הקנאביס מקנדה: ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה עתירה שהגישו התאחדות התעשיינים ויצרניות קנאביס ישראליות, שדרשו להטיל את היטל ההיצף. ביהמ"ש פסק ש"אין עילה להתערבות שיפוטית" בהחלטתו של סמוטריץ' לבלום את ההיטל, שהיא בסמכותו.
נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר: "המשך קצב היבוא ללא התערבות ממשלתית יביא לכיליון תעשייה מפוארת, להפסד הכנסות דרמטי ולאיבוד הבטחת רצף טיפולי למטופלים"
במקביל, נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר שלח מכתבים לשרים סמוטריץ', ברקת ושר הבריאות חיים כץ, וביקש מהם להפעיל "מדיניות חירום להצלת ענף הקנאביס הרפואי בישראל". לדבריו, "שוק הקנאביס המקומי קרס" וחווה "גל קטלני" של סגירות חברות, כניסה לחדלות פירעון, הקפאות הליכים ונטישת פעילות של חברות מובילות רבות בתחום. זאת כשברקע התסבוכת החדשה של בזלת, שמגיעה חודש אחרי שחברה נוספת, דוד וגוליית, נכנסה גם היא להליכי חדלות פירעון.
במכתב נוסף ששלח השבוע תומר לברקת, הוא כתב לו שהתמונה העגומה של סגירת עשרות מפעלים וחוות גידול היא בדיוק מה שהיצרניות הישראליות הזהירו מפניו, אם לא יוטל היטל היצף ולא תתוקן הרגולציה בתחום. זאת בעת שלדבריו, "ניכרת עלייה משמעותית של קצב היבוא המשקפת עלייה של כ־30% על חשבון הייצור המקומי". לדבריו, "המשך המצב הקיים ללא התערבות ממשלתית משמעותית יביא בהכרח לכיליון תעשייה מפוארת, להפסד הכנסות דרמטי ולאיבוד היכולת להבטחת רצף טיפולי למטופלים ולפיתוח תלות מסוכנת ביבוא, אשר תביא בתורה גם לעליית מחירים וחשיפה לחרמות".
"פתח לגורמים עברייניים": לכלכליסט נודע עוד, שבאמצע החודש אף התקיים מפגש סוער של השחקנים הישראלים בענף עם ראש היק"ר (היחידה לקנאביס רפואי) במשרד הבריאות, אבי גרוסמן, שמונה לאחרונה לתפקיד. בפגישה זו הציגו נציגי החברות – בהם בעלי בזלת, רגע לפני שהגיש את בקשת עיכוב ההליכים - את מצוקת הענף.
אחת הסוגיות שהועלו היא הקלות שבה משרד הבריאות מבטל בהליך מינהלי רישיונות עיסוק בתחום הקנאביס הרפואי לחברות ולגורמים על סמך מידע מודיעיני משטרתי חסוי, שקשה לחברות להתגונן מפניו. בנוסף הושמעה במפגש ביקורת על ריבוי "הרישיונות הקונסטרוקטיביים" בישראל לעיסוק בקנאביס רפואי, שאלה למעשה רישיונות תיווך שמאפשרים לעסוק בענף ללא מגע פיזי עם הסם. "מדובר באנשים שהם לא בהכרח מהתחום, מידלמנים, שמוצאים דילים ומתווכים אותם לשוק, הרבה פעמים של סחורה בעייתית, ושפועלים במינימום פיקוח לעומת מגדלים ויצרנים מקומיים. זה עוד דבר שפוגע מאוד בתעשייה", אומרת פלדמן.
"תבין את האבסורד", אומר גורם בענף, "יצרניות ומגדלים השקיעו מאות מיליונים בתעשיית הקנאביס והמדינה מחלקת רישיונות תיווך. ראיתי רישיון כזה, שבחודש אחד שלושה אנשים, שלא השקיעו שקל בתעשייה, השתמשו בו כדי לסחור בקנאביס. זה גם פותח פתח לכניסה קלה יותר לענף של גורמים עברייניים". לדבריו, זו רק עוד דוגמה לכשל רגולטורי ענפי, נוסף על הכשלים בהתמודדות עם היבוא הטורפני. "הכתובת היתה על הקיר, אנו זועקים כבר זמן רב, ומקרה בזלת מראה כמה צדקנו. אני מקווה שהם ימשיכו לפעול ולא יסגרו, אחרת באמת אפשר יהיה לספור לאחור לקראת סגירה וקריסה טוטאלית של תעשיית הקנאביס הישראלית".
