נתיבי ישראל ביקשה לדגום קרקע בעמק יזרעאל להקמת שדה תעופה: "מתחת לרדאר ומעל הראש שלנו"
הבקשה לדגימת קרקעות הגיעה ל-40 יישובים באזור במקביל, בזמן שהמועצה האזורית עמק יזרעאל מנהלת מאבק נגד הקמת השדה כבר 15 שנה. ראש המועצה, שלומית שיחור רייכמן: "פונים ליישובים בנפרד בחוסר תום לב, זה ממש ניצול של התושבים"; מינהל התכנון: "הטענה כי עצם ביצוע הבדיקות אינו תקין משום שהתוכנית טרם אושרה תמוהה"
מזכירויות יישובים בעמק יזרעאל קיבלו פנייה מיועץ הפקעות ושמאי קרקעות חקלאיות, בבקשה לבצע דיגום קרקע בשטחן. בדיקה נוספת של הפנייה העלתה כי מדובר בחברה שנשכרה על ידי נתיבי ישראל, במטרה לערוך בדיקות שטח מעמיקות בקרקעות לקראת הקמת שדה תעופה בצפון, זאת בזמן שהמועצה האזורית עמק יזרעאל נלחמת בהחלטה מעל 15 שנה.
בפברואר 2026 הממשלה הצביעה בעד הצעת מחליטים לקביעת מיקומם של שדות התעופה המשלימים בישראל, בציקלג שבנגב וברמת דויד שבצפון. ההחלטה היא למעשה תיקון החלטה קודמת בנושא, כאשר בעבר נקבע כי שדה התעופה המשלים בדרום יוקם בציקלג, במקום בנבטים, אך עקב התנגדות הצבא, ועל אף מאבק ממושך של עמק יזרעאל נגד הקמת השדה ברמת דויד, אלו החלופות שנבחרו.
באגף התקציבים ובמינהל התכנון מקדמים את שתי התוכניות במקביל, אך עקב העלויות הגבוהות, הנחת העבודה היא שבשלב ראשון רק אחד מהשדות יוקם: עלות ההקמה בציקלג מוערכת ב-7 מיליארד שקל, והוא מיועד לקלוט כ-10 מיליון נוסעים בשנה, ובעמק יזרעאל העלות מוערכת ב-10 מיליארד שקל, והוא מיועד לקלוט 33 מיליון נוסעים בשנה. בשתי ההערכות מדובר רק בהקמה ישירה ולא בהוצאות נלוות.
את הפנייה קיבלו מזכירויות היישובים שדה יעקב, כפר ברוך וכפר יהושע — שלושתם יישובים הקרובים באופן משמעותי לשטח שבו מיועד לקום השדה בצפון, ולטענת נציגי עמק יזרעאל, שלושתם יפונו חלקית אם השדה יוקם. "פונים אליהם לבצע בדיקות יקרות עוד לפני שמנהל התכנון בכלל אישר את התוכנית", אומרת ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, שלומית שיחור רייכמן. "הם מתקדמים לפני שהתוכנית היא עובדה מוגמרת. הרי ברור שלא יקימו שני שדות במקביל, כי העלות הכוללת של כל אחד מהם עומדת על עשרות מיליארדי שקלים — הדרום יקבל תיעדוף, וזה גם המידע שקיבלנו. רמ"ט שר החקלאות פנה אלינו לפני מספר ימים וכתב לנו בעצמו שכרגע, מבין שלושת האפשרויות שהיו על הפרק, עמק יזרעאל היא האופציה האחרונה, וגם אם זה יקרה, השר יתערב. אז היכן התיאום בין הגופים? מדוע הם מוציאים עשרות אלפי שקלים על כל בדיקה, ומי משלם על בדיקה שנעשית הרבה לפני השלב התכנוני המתאים? הם זורקים כסף לפח".
בנוסף, שיחור רייכמן טוענת כי במהלך תיאום הבדיקה נעשה ניסיון לקדם את התוכנית ללא ידיעת המועצה: "ביקשנו באופן מפורש שכל פנייה בנושא תיעשה דרך המועצה, אבל הם מתעלמים מזה, מנסים לקדם את התוכנית מתחת לראדר ומעל הראש שלנו. קיימים 40 יישובים במועצה, לא ייתכן שיפנו לכל אחד בנפרד, כשהם יודעים שהמועצה מנהלת את המאבק הזה ואת כל השיח סביב הקמת השדה. גוף ממשלתי שפונה בחוסר תום לב למזכירות של יישוב — זה ממש ניצול של תושבי היישובים, שלא תמיד מבינים את המשמעות של המהלך הזה".
ההבנה כי נתב"ג זקוק לשדה משלים התקבלה לפני מעל 20 שנה, אך טרם הצליחה המדינה להקים בפועל שדה משלים — צורך שהפך לחיוני עוד יותר בשנות המלחמה, שבהן שימש נתב"ג כשער אווירי בינלאומי יחיד לטיסות אזרחיות. על מנת לתת מענה חלקי לבעיה, בימים אלו רשות שדות התעופה מקדמת מכרז להרחבת טרמינל 3, כשהמטרה היא להגדיל את הקיבולת בנתב"ג לכ-40 מיליון נוסעים בשנה, לעומת המצב הנוכחי, שערוך רק עד 30 מיליון נוסעים בשנה.
מחברת נתיבי ישראל נמסר בתגובה: ״חברת נתיבי ישראל עובדת במקביל על תכנון שני שדות התעופה המשלימים. דיגומי הקרקע הם חלק מהליך התכנון ומבוצעים בהתאם להנחיות התסקיר של המשרד להגנת הסביבה. ללא ביצועם לא ניתן להשלים את תסקיר ההשפעה על הסביבה, ולכן דיגומי הקרקע נערכים לפני אישור התוכנית ולא אחרי. היקף הדיגומים נקבע בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה״.
ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "במסגרת הכנת תסקיר ההשפעה על הסביבה, המהווה תנאי הכרחי לקידום התוכנית ולאישורה, נדרש יזם התוכנית לבצע בדיקות קרקע. לכן, הטענה כי עצם ביצוע הבדיקות אינו תקין משום שהתוכנית טרם אושרה מעוררת תמיהה, במיוחד כשהיא נשמעת מגורם המכהן כיו"ר ועדה מקומית לתכנון ולבנייה ומכיר היטב את הליכי התכנון.
"לבקשת יו"ר הוועדה המקומית, חברת נתיבי ישראל אף הסכימה לרכז את התיאומים מול המועצה האזורית בכל הנוגע לביצוע הבדיקות. עם זאת, הדרישה שלא לפנות ישירות לבעלי הקרקע בטענה שחלקם אינם שותפים למאבק נגד הקמת שדה התעופה אינה נוגעת להליכי התכנון או לביצוע הבדיקות. הדברים מלמדים כי ההתנגדות אינה מתמקדת בהיבטים מקצועיים של הליך התכנון, אלא בשיקולים לא ענייניים".
