ריאיון"הממשלה מרצה ועדי עובדים, לא נלחמת ביוקר מחיה"
ריאיון
"הממשלה מרצה ועדי עובדים, לא נלחמת ביוקר מחיה"
שחר תורג'מן, הנשיא החדש של איגוד לשכות המסחר, צופה שהממשלה תעמיק את הגבייה ותכניס את היד לכיס של המגזר העסקי כדי לסגור את הבור התקציבי; לדבריו הרפורמה בנמלים לא הביאה להורדת עלויות הובלה כי פוליטיקאים כמו מירי רגב חששו מוועדי העובדים בנמלים הוותיקים; ואיך מנהלים דיאלוג עם מקבלי ההחלטות? "הצד השני צריך לדעת שאתה יודע לנהל מאבק אגרסיבי"
לפני שבועיים, לראשונה אחרי 22 שנים, הוחלפה נשיאות איגוד לשכות המסחר. אוריאל לין, נשיא האיגוד משנת 2002, פינה את מקומו לטובת שחר תורג'מן, יו"ר קבוצת האופנה בריל. תורג'מן, שהתמודד מול סגן הנשיא בשמונה השנים האחרונות אמיר שני, ניצח בבחירות לראשות האיגוד בהפרש זעום של 40 קולות למרות שהצטרף ללשכה לפני שנתיים בלבד. "ניצחנו כי בשלה העת, וחברים רצו שינוי. למרות שהתחלנו את הקמפיין מאוחר יחסית, רוב המצביעים שמו את אמונם בנו", אומר תורג'מן בראיון ראשון לאחר שנבחר. בימים הקרובים הוא ייכנס לתפקיד החדש ובמסגרתו ינסה למצוא את שביל הזהב שיפגיש יבואנים וקמעונאים עם הרגולטור והממשלה.
בעבר איגודי היבואנים והתעשיינים היו בעלי כוח רב, אך היום הם לא נמצאים סביב שולחן מקבלי ההחלטות ואיבדו מהיוקרה שלהם. למה רצית לקבל את התפקיד?
"באופן כללי, העוצמה של האיגוד פחתה בשנים האחרונות אבל בעקבות זה הקמנו את התאגדות רשתות המסחר שבחסותי נטלה על עצמה בקורונה את ההובלה ודיברה בשם הקמעונאים. היא נכנסה לתוך הוואקום שנוצר. בתקופת הקורונה פעלנו בהתאגדות רשתות המסחר לסייע למגזר העסקי. הממשלה התנגדה נחרצות לתת לו סיוע ובאפריל 2020 השבתנו את המסחר ליום אחד במחאה על זה שהממשלה לא מסייעת למסחר. ראש הממשלה עשה מסיבת עיתונאים באותו יום והכריז על הקמת קרן של 6 מיליארד שקל כתמריץ להחזרת עובדים שיצאו לחל"ת למקומות עבודה. לראשונה בתולדות המדינה הממשלה נאלצה לסייע למגזר העסקי.
אחר כך זה המשיך עם מתווי מענקים, הלוואות, פטור מארנונה ועוד דברים שהממשלה לא חשבה שהיא צריכה לסייע בהם למגזר העסקי, בזמן שהממשלות באירופה כן הבינו וסייעו. במלחמה כששר האוצר סמוטריץ' פירסם מתווה עלוב לעסקים, התאגדות רשתות המסחר עמדה כחומה בצורה ובנינו מתווה חלופי עם שר הכלכלה. בסוף פורסם מתווה שהוא שילוב בין המתווה של האוצר לזה של משרד הכלכלה. אז האיגוד שלנו כן רלבנטי וכן מטפל במגזר העסקי".
אתה חושב שניצחת בבחירות בזכות המאבקים שניהלת בקורונה ובמלחמה כיו"ר התאגדות רשתות המסחר?
"דיברתי עם מאות חברים מהאיגוד ואמרתי איך אני רואה את הסיטואציה העתידית שהמגזר העסקי צפוי להתמודד איתה. יש למדינה בור תקציבי של 137 מיליארד שקל שהממשלה תסגור על ידי העמקת הגבייה ותכניס יד שלה לכיס של המגזר העסקי. השנים הקרובות יהיו בסימן דיאלוג או מאבק בין הממשלה למגזר העסקי. בארבע השנים האחרונות התמחתי במשבצת של ממשלה ומאבקים. נאבקנו מול שלושה ראשי ממשלה, ארבעה שרי אוצר ושלושה שרי כלכלה. יש לי ניסיון גם בדיאלוג מול פקידים בכירים. לא רציתי את זה, אבל ככה יצא.
"לאיגודי המעסיקים יש תפקיד קריטי בצמיחה של הכלכלה בישראל. אם משלבים את המגזר העסקי בקבלת ההחלטות זה מוביל לצמיחה. אבל אם רק פוליטיקאים מקבלים החלטות — מקבלים דעיכה. ראינו בעבר ואנחנו רואים גם היום מה קורה. דוגמה מובהקת מהשנים האחרונות זו הרפורמה בנמלים. רצו לעודד תחרות בנמלים ובנו באשדוד ובחיפה נמלים פרטיים והפריטו את נמל חיפה. אבל בגלל פוליטיקה של ועדים אין קיבולת של הנמלים החדשים כי פוחדים לפגוע בפרנסה של הנמלים הוותיקים.
"אם עלויות ההובלה של היבואנים וסיטונאים וקמעונאים ירדו אז זה ישפיע לטובה ויוריד את יוקר המחיה, ואם הם יעלו זה יעלה את מחיר המוצר. אבל הנמלים אינם תחרותיים בגלל שיקולים פוליטיים של ועד עובדים שיכול ללחוץ על שרת התחבורה. אז אני שואל את מירי רגב: האם נבחרתם על הטיקט של יוקר המחיה או על הטיקט של לשרת ועד כזה או אחר. נבחרת כדי לשרת את האזרחים ולהוזיל להם עלויות או שנבחרת כדי לרצות כמה מאות עובדים שיצביעו בשבילך במרכז הליכוד?"
מה דעתך על אסטרטגיית השיימינג של שר הכלכלה ניר ברקת שחושב שככה הוא יוריד את יוקר המחיה בישראל?
"בושה וחרפה ששר הכלכלה מתמודד עם יוקר המחיה באמצעות הפניית אצבע מאשימה כלפי החברות. מי שאשם ביוקר המחיה בשנים האחרונות אלה הן ממשלות ישראל לדורותיהן עם הרגולציה שהן מעמיסות על העסקים. בחודשים האחרונים השיח על יוקר המחיה התעצמם, ומה הממשלה עושה? מעלה את מחירי המים, החשמל, הדלק, שכר המינימום ובשנה הבאה גם את המע"מ.
"ואחרי שהיא עושה את כל המהלכים האלה שר הכלכלה יוצא עם סטארט אפ 'מדבקות שחורות' ומאשים את המגזר העסקי במחירים הגבוהים. הוא יודע את האמת והוא יודע גם שבמשרד שלו יש 10 טונות רגולציה ובמשרד הבריאות יש 100 טונות רגולציה. הוא יודע שבמדינות ה־OECD המע"מ על מזון הוא 7%–8% ובישראל זה 17% שבינואר יעלה ל־18%. והנה פער של 10% שלמים באשמתה של ממשלת ישראל. אז ללכת בצורה דמגוגית ונבזית ולהאשים מגזר עסקי כשהממשלה היא זו שאשמה ביוקר המחיה? להכניס את המגזר העסקי להתגוננות? זה לא יקרה יותר.
"אנחנו נהיה שם כדי להסביר לציבור איך הממשלה היא זו שאשמה. המשמעות של העלאת המע"מ ב־1% זה בפועל הודעה של הממשלה שבשנה הבאה האינפלציה תעלה ב־1%. ובעקבות עליית האינפלציה הנגיד יעלה שוב את הריבית. הממשלה מתחילה את זה, מאלצת את המגזר העסקי להעלות מחירים ואז מאשימה את העסקים ובא שר הכלכלה ומדביק מדבקות שחורות. הם לא לוקחים אחריות על מה שהם עושים".
אילו מהלכים תעשו כדי להילחם על האינטרסים שלכם?
"אני חושב שלא היתה קריאה נכונה של המפה הפוליטית, של התקופה. אנחנו לא נמצאים בתקופה שאפשר להתנהל בעדינות עם כפפות של משי. צריכים להיות יותר נחושים, יותר אסרטיביים, פרו אקטיביים ובמקרה קיצון גם אגרסיביים".
להשבית את העסקים למשל?
"שביתה זה נשק יום הדין, ועושים בו שימוש בתדירות נמוכה, אם בכלל. אנחנו לא הסתדרות. מאבק אגרסיבי, ששם נכשלנו עד היום, זה לשכנע את הציבור מי אשם".
דיפלומט ושסטוביץ' מעלות מחירים ואומרות שזה בגלל התייקרות של הספקים בעולם. איך הממשלה אשמה בזה?
"יש פרמטר אחד שבאמצעותו אפשר לראות אם החברה חזירה או מרוויחה רווח הוגן, וזה הרווח התפעולי. חברות עסקיות בעולם קיימות בשביל להרוויח, אבל לא בחזירות. ב־95% מהחברות הרווח התפעולי לא יותר גבוה אלא אותו דבר או נמוך יותר מעסקים דומים לשלנו בחו"ל. אם הרווח התפעולי של ענף האופנה זהה או קטן מהרווח התפעולי בענף בחו"ל ומצד שני המחירים בארץ יקרים מהמחיר בחו"ל אז המסקנה שמבנה ההוצאות של המגזר העסקי בישראל גבוה מחו"ל. הארנונה העסקית בישראל גבוהה ב־40% מארנונה עסקית בחו"ל. מי אשם בזה? ממשלת ישראל או בעלי העסקים?"
יאמרו לך בממשלה שאנחנו במצב מלחמה שדורש גם מבעלי העסקים להירתם למאמץ.
"ובשנה שעברה, שלא היתה מלחמה, לא היו התייקרויות בארנונה, בחשמל, במים, בשכר העבודה? השנה התווסף לזה גם יום חופש שלקחו מהעובדים במשק".
אתה לא חושש שצרכנים ייחסו לך כוחניות כנשיא איגוד לשכות המסחר, ותילחם בין היתר לבטל להם את הפטור ממע"מ על הזמנות מחו"ל?
"המטרה של כולנו היא שתהיה תחרות בריאה. תחרות בריאה מוזילה מחירים לצרכן. התפקיד של לשכת המסחר הוא לאפשר לעסקים לצמוח ולפרוח וזה אינטרס גם של הממשלה. התפקיד שלנו זה לנהל דיאלוג עם משרדי הממשלה ולראות איפה הרגולציה נחוצה כדי לשמור על האזרח. אנחנו עמוסים ברגולציה. בישראל יש 216 רגולטורים ובהולנד רק 12 רגולטורים עם כפול תושבים. מה רגולטור עושה כדי שירגישו שהוא קיים? מרים חומות ומייצר הגנות, וכל הגנה כזו עולה כסף. כשמוסיפים עוד ועוד זה משתרשר למחיר המוצר.
"הממשלה קיבלה ב־2014 החלטה לקצץ 5% מהרגולציה מדי שנה עד הורדה של 25%. ומה קרה בפועל? זה עלה ב־25%. צריך לחשוב איזה סיכון אתה לוקח כשאתה מוסיף רגולציה ומה זה תורם. קחי למשל את חוק התביעות הייצוגיות. החוק הזה שכוונתו היתה טובה ומטרתו היתה להגן על האזרח מפני עוולות צרכניות, מנוצל בשנים האחרונות באופן ציני על ידי קבוצת עורכי דין שרוצה לעשות הון על גבם של עסקים קטנים ובינוניים.
"אני אומר לכל עורכי הדין של התובענות הייצוגיות: פה, חברים, נגמר המשחק. נילחם מלחמת חורמה לתקן את החוק כך שמצד אחד יגן על הצרכן ומצד שני לא ישמש קרדום לעורכי דין שמתעמרים בעיקר בעסקים קטנים ובינוניים. החוק הזה ישונה והוא אחד הדברים הראשונים שאטפל בו כנשיא האיגוד. יחד עם משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין נתקן עיוותים ופרצות שאיפשרו לעורכי דין ציניים לעשוק את אנשי העסקים. הפעולה הזו של עורכי הדין ייקרה לאזרחים את המוצרים כי כשעסק קטן נאלץ לשלם עשרות אלפי שקלים לעורכי דין בגין פשרות על ייצוגיות הוא נאלץ לעלות את מחיר המוצר. התובענות הייצוגיות מעלות גם הן את יוקר המחיה בישראל".
לצד תורג'מן, שהוא יו"ר קבוצת האופנה בריל שמפעילה את הרשתות גלי, ניין ווסט, טימברלנד ונאוטיקה, נבחרו חברי הנהלה שחלקם קמעונאים כמו גבי רוטר יו"ר קבוצת קסטרו, מיכאל לובושיץ משנה למנכ"ל קרפור, אורן רווח מנכ"ל אסתי לאודר יבואנית שמפעילה גם חנויות קוסמטיקה, אורי גילת יועמ"ש חברת הרהיטים טולמנ'ס ורוני רוטמן סמנכ"לית בישרקו מקבוצת טיב טעם.
איך אתה מגיב לטענות שהקמעונאים השתלטו על לשכת המסחר?
"למה זה בסדר שמיום הקמת איגוד לשכות המסחר היבואנים היו הדומיננטיים כי הם נבחרו בבחירות ועכשיו זה לא בסדר שחלק מהקמעונאים נבחרו? מי אמר שהלשכה היא נחלה פרטית של סגמנט כזה או אחר. הנשיא צריך לפעול למען האינטרסים של כל חברי הלשכה. מעבר לכך, עובדתית זה לא נכון שיש יותר קמעונאים בהנהלה שנבחרה וכולם הם גם יבואנים. אני כבר לא מכיר קמעונאי שמייצר בישראל. כולנו מייצרים בחו"ל ומייבאים לארץ, ולכן הקמעונאים סובלים מאותם קשיים שהיבואנים סובלים מהם. זה שלקמעונאי יש גם רצפת מכירה זה לא אומר שהוא לא יבואן במקביל. ההנהלה מגוונת וכוללת גם את ישראלה שטיר מענף התערוכות והכנסים, מאיר קלוגהפט יבואן צעצועים, מרים צור מנכ"לית פדקס, יוסי ויליגר מויליפוד ועוד".
יש לך אתגרים גם בענף האופנה, בין היתר מאתר הקמעונאות הסיני Temu שהישראלים נוהרים אליו. הוא מתווסף ל־SHEIN. עד כמה האתרים הסיניים פוגעים לכם במכירות?
"בתקופת הקורונה הספידו את המסחר הפיזי ובכל ראיון אמרתי שהחדשות על מותה של המכירה הפיזית היו מוקדמות מדי. עכשיו בארה"ב המגמה הפוכה ויש צמיחה במכירות הפיזיות לעומת המסחר המקוון. בארץ יש תופעה מוזרה שאין באף מקום בעולם — הממשלה מסבסדת את הקניות בחו"ל. הממשלה אומרת לאזרחים ניתן לכם שובר הנחה של 17% אבל בתנאי שתקנו בחו"ל. דמיינו לעצמכם מישהו שפתח חנות צעצועים ועל כל צעצוע שהוא מוכר לך הוא חייב למדינה 17% מע"מ. כשאת קונה באתר סחר בינלאומי קיבלת פרס מהמדינה. עלות הפטור למדינה היא בערך 4 מיליארד שקל בשנה".
את הצרכן זה פחות מעניין. הוא קונה איפה שזול יותר.
"כמו שאמרתי, הממשלה היא זו שאחראית על יוקר המחירים בישראל, אבל גם אם המחירים בחו"ל נמוכים ב־50% מהארץ למה צריך את הפטור ממע"מ שמגדיל עוד יותר את הפער? זה הוגן? אנחנו בעד תחרות הוגנת. לא ביקשנו הקלות אבל גם לא שיפלו אותנו לרעה".
אתה נלחם בפטור הזה שנים ללא הצלחה. מה השתנה עכשיו?
"הוא ילך מהעולם כי נולד בחטא. אם הצרכנים בורחים ל־Temu בלי הפטור ממע"מ, זה בסדר כי אנחנו בעד תחרות חופשית. אם לא היה פטור ממע"מ שמחמיר את המצב לא היית שומעת אותי מתלונן".
מכירות ענף האופנה נפגעו במלחמה ואצלכם בבריל הירידה בהכנסות היתה גבוהה יותר מאשר המתחרות שלכם. למה זה קרה?
"צריך להסתכל על התמונה כולה. ב־2023 עברנו את המהפכה המשטרית, נסיקת שערי המטבע, ומצב רוח לאומי ירוד שפגעו בהיקף הקנייה, ובנוסף ב־7 באוקטובר פרצה המלחמה שהחמירה את המצב. 2023 לא היתה שנה טובה לענף באופן כללי וגם בקבוצת בריל. עיצבנו קולקציה באחד המותגים שלא קלעה לטעם של הלקוחות ונשארנו עם עודפי מלאי גדולים ולכן התוצאות היו פחות טובות. אבל ברבעון הראשון של 2024 המכירות עלו ב־14% לעומת שנה קודמת. הענף נהנה מכך שמיליון ישראלים נשארו בארץ ולא יצאו לחו"ל. זה הפך את הרבעון הראשון של 2024 לרבעון טוב ויכול להשפיע גם על הרבעון השני".
חברות אופנה מתחרות נכנסו לתחום הקוסמטיקה וב"כלכליסט" פרסמנו שאתם פעלתם להביא את רשת הביוטי הבינלאומית ספורה. איפה זה עומד?
"מבלי להתייחס לפרסומים אנחנו עובדים על הרחבת הפורטפוליו. המלחמה לא עושה חסד עם הפעולות שלנו. מה שקרה בחודשים האחרונים מרתיע חלק מהמותגים להגיע לישראל. אני מקווה שנחזור לשגרה ונתחיל להחיות חלק מהמאמצים האלה מחדש. אנחנו רוצים לראות בפורטפוליו שלנו קוסמטיקה, כלי בית וסגמנטים נוספים".
פסח לא התנהל כסדרו השנה. איך נראו החנויות ביום שבו הציבור מתכנס בבית ונערך למתקפה מצד איראן?
"לפני המתקפה היה חג טוב מבחינת מכירות. הקניות לחג התחילו טוב ואז היו לנו כמה ימים מתוחים עד להתקפה. אצלנו היתה ירידה של 20% במכירות בימים שלפני המתקפה. בערב שלפני התקיפה היינו צריכים לקבל החלטה עם הקניונים אם החנויות ייפתחו או לא. שוחחתי עם מנהלי הקניונים ואמרו שיש כוונה לפתוח. הודעתי לכל הרשתות שהקניונים ייפתחו כרגיל. הייתי בטוח שהמכירות ביום הזה ייחתכו ב־50% אבל הן ירדו ב־20%. הופתענו לטובה כי ההורים שהיו בלי מסגרות חינוכיות באו לקניונים".
יש בעיות בימים אלה עם הגעה של סחורה דרך הים?
"מבנה העלויות שלנו עלה באופן ניכר במלחמה ואחר כך ירד אבל עדיין הוא יותר יקר מתקופה רגילה. חברות ספנות מגיעות לישראל במסלול ארוך וההובלה מתארכת בשלושה שבועות. אנחנו משלמים יותר על ההובלה הזו".
לאחרונה נסגרו אתרי מרקטפלייס של שופרסל, עזריאלי ומליסרון. למה האונליין בישראל לא מתרומם?
"אני מכיר את האונליין היטב כי הייתי מנכ"ל הדקה ה־90. תמיד אמרתי שהסיכוי שמרקטפלייס בישראל יהיה רווחי הוא כמעט אפסי בגלל הגודל של המדינה. במרקטפלייס אתה יכול להרוויח רק אם אתה מוכר במאות מיליוני שקלים. במדינות עם 20 מיליון תושבים וצפונה, מרקטפלייס יכול להיות רווחי. בבריטניה יש 60 מיליון תושבים והבריטים וההולנדים מוכרים למדינות שכנות. בישראל זה לא אפשרי. אין זכות קיום למרקטפלייס בישראל אם הוא לא מוכר במאות מיליוני שקלים".
שחר תורג'מן (57)
תפקיד: נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר קבוצת בריל
מצב משפחתי: גרוש + 3
מגורים: ראשון לציון
השכלה: תואר ראשון בתולדות מזרח תיכון ותואר שני במנהל עסקים
תפקידים קודמים: מנכ"ל קבוצת הדקה ה־90, מנכ"ל מועדון חבר
תחביבים: ריצות מרתון
עוד משהו: שירת בקבע בחיל הים והשתחרר בדרגת סא"ל
