אחרי יותר מעשור: הפיצוי הענק שיעבירו בנק הדואר ומנהל הסניף ללקוח
ביהמ"ש השלום קבע פיצוי של כחצי מיליון שקל ללקוח, אז תושב צרפת, לאחר שמנהל הסניף זייף חתימות ומשך כספים לעצמו מחשבונו. נקבע כי הבנק התרשל בפיקוח על עובדיו וישלם 85% מהפיצוי
חברת בנק הדואר ומנהל סניף לשעבר בבנק הדואר יפצו לקוח במאות אלפי שקלים לאחר שבית משפט השלום קבע כי מנהל סניף לשעבר בבנק הדואר משך לעצמו כספים מחשבונו של הלקוח שהיה אז תושב צרפת, ללא אישור.
השופטת קבעה כי מנהל הסניף לשעבר לא הוכיח כי הכספים יועדו לאנשים מטעם הלקוח וכי מדובר אך ורק בחריגה מהנהלים. השופטת ציינה בהחלטתה כי מנהל הסניף לשעבר הודה כי משך כספים בחריגה מהנהלים אך טוען שלא שלשל אותם לכיסו, אלא מסרם לאנשים מטעם הלקוח. כמו כן טען כי הלקוח חתם על ייפוי כוח לטובתו. מנגד, הלקוח שיוצג בהליך על ידי עו"ד רונן נאוי ודניאל אלימלך עזוז, הכחיש כי הרשה למנהל הסניף לשעבר למשוך כספים עבורו.
בפסק הדין שניתן לאחרונה, קיבלה למעשה השופטת את התביעה האזרחית שהגיש בשנת 2018 הלקוח נגד מנהל סניף בנק הדואר לשעבר והבנק עצמו, בעקבות החלטתה כי מדובר במשיכות כספים לא מורשות מחשבון של לקוח. יש לציין כי השופטת פסקה כך למרות שבהליך פלילי שהתנהל בעבר נגד מנהל הסניף לשעבר הוא לא הורשע במשיכת כספי הלקוח ללא הרשאה, אלא רק בחריגה מהנהלים. כלומר, הוא לא הורשע בגניבה אלא בעבירה של מרמה והפרת אמונים, וכן למרות שעדות הלקוח "לקתה בחסר", לשון השופטת.
יחד עם זאת, בפסק דינה קבעה השופטת כי למרות דברים אלה, היא קובעת שמנהל הסניף לשעבר לא הוכיח כי הלקוח הרשה את משיכת הסכומים שנמשכו על ידו בשנת 2013 מהחשבון. השופטת קבעה עוד כי המנהל לשעבר זייף את חתימות הלקוח על גבי שוברי משיכה. השופטת למעשה חייבה את המנהל לשעבר במלוא סכום התביעה בסך כחצי מיליון שקל.
במסגרת ההליך חברת בנק הדואר טענה כי תביעת הלקוח היא מופרכת. עוד טענה כי חומר הראיות בתיק הפלילי מוכיח כי בניגוד לטענת ה"גניבה", בוצעו המשיכות הלכה למעשה לבקשת הלקוח עצמו, אשר ייפה את כוחו של מנהל הסניף לשעבר לפעול בחשבונו. עוד טענה חברת בנק הדואר כי גרסת התובע כפי שנמסרה במשטרה קרסה. למרות זאת, השופטת קבעה כי יש לחייב את חברת בנק הדואר ב-85% מהחוב.
השופטת קבעה כי הבנק נושא באחריות שילוחית למעשי מנהל הסניף לשעבר. נקבע כי חברת בנק הדואר התרשלה בפיקוח ובבקרה על עובדיה ובאי-ביצוע פעולות אימות בסיסיות, כגון השוואת חתימות. בית המשפט קבע כי מנהל הסניף לשעבר וחברת בנק הדואר יישאו, ביחד ולחוד, ב-85% מסך פסק הדין ומנהל הסניף לשעבר יישא לבדו ב-15% הנותרים מסך פסק הדין. יש להדגיש כי חברת דואר ישראל הייתה בבעלות המדינה כשהאירוע אירע ורק בנובמבר 2024 עברה לידיים פרטיות.
עו"ד רונן נאוי, בא כוח הלקוח, מסר בתגובה: "אני מברך על פסק הדין המנומק והיסודי של בית המשפט, אשר לאחר שמיעת עדים רבים אימץ את עמדתנו במלואה. פסק הדין מדבר בעד עצמו ומחזיר ללקוח את כל מה שניטל ממנו, בריבית דריבית ותוך חיוב בהוצאות משמעותיות נגד הבנק. אני מקווה שפסק הדין ישמש תמרור אזהרה לכל גוף המחזיק בכספי ציבור".
מטעמו של מנהל הסניף לשעבר נמסר בתגובה: "מנהל הסניף לשעבר חולק באופן מלא על פסק הדין ובוחן את האפשרויות המשפטיות העומדות בפניו. חשוב להדגיש כי גם לפי פסק הדין עצמו, בהליך הפלילי שהתנהל בעבר הוא לא הורשע בגניבה, לא הורשע בנטילת כספים לכיסו, ולא הורשע במשיכת כספים ללא הרשאה, אלא בחריגה מהנהלים בלבד. עוד צוין בפסק הדין כי עדות הלקוח לקתה בחסר, וכי גרסתו עוררה קשיים של ממש. למרות זאת, וללא ראיה ישירה אחת לכך שמנהל הסניף לשעבר נטל כספים לכיסו או הפיק טובת הנאה אישית, הגיע בית המשפט למסקנה אזרחית חמורה שלעמדתו אין לה בסיס ראייתי ומשפטי מספק. מנהל הסניף לשעבר ימשיך לעמוד על טענותיו במישורים המשפטיים העומדים לרשותו."
מדואר פיננסים נמסר בתגובה: "מדובר במקרה שהתרחש לפני כ-13 שנים וכמובן שמנהל הסניף פוטר לאלתר. דואר פיננסים פועל בהתאם לפסיקה והכסף הושב ללקוח".
