הנגיד ירון – תלמד מהנגיד האירני!
ספק רב אם נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, שמע מעודו את השם מוחמד רזה פרזין, נגיד הבנק האירני, אולם כדאי שינסה לקחת דוגמא ממנו, קל וחומר לקראת החלטת הריבית הצפויה ב-5 בינואר.
ובכן, במהלך הימים האחרונים, בהם פרצו מהומות ברחבי איראן בעקבות צניחת שער הריאל לעומת הדולר, החליט הנגיד האירני להתפטר.
נכון, יאמרו האפיקורסים. איך בכלל ניתן להשוות את הכלכלה האירנית לזו שלנו. ובכל זאת, ברמת העקרון, כדאי שנבין סוף סוף איזה נזק נגרם לכלכלת מדינת ישראל במהלך השנתיים האחרונות ומדוע לנגיד ירון יש חלק בלתי מבוטל בכך.
אפתח במנטרה הקבועה של ירון שמטרת מדיניות שמירת שער הריבית הגבוה, במשך קרוב לשנתיים, נועדה לשמור על היציבות במשק הישראלי, קל וחומר יציבות הבנקים המסחריים.
האמנם?
הבנקים המסחריים לא שמרו על יציבות במהלך כהונתו, אלא פשוט חגגו. אם כניסתו לתפקיד הם הרוויחו כ-8 מיליארד שקלים, ואילו בשנה האחרונה זינק הרווח שלהם ביותר מ-400 אחוזים ל-33 מיליארד.
זאת כאשר ציבור מיליוני לקוחות, מתוכם מאות אלפי מגויסי מילואים נאנק, תרתי משמע, תחת עול הזינוק בגובה החזר המשכנתא, שהגיע לממוצע של 11 אלפי שקלים לחודש, תחת מינוף חסר תקדים לרכישת דירה של 65 אחוזים בקרב יותר מ-30 אחוזים מנוטלי המשכנתאות, כשעל פי נתוני בנק ישראל עצמו, הפיגור בהחזר המשכנתאות הולך וגדל עד כדי כ-4 מיליארד שקלים בחודש שעבר.
נוסיף לכך את העובדה שהנגיד אסר בחודש מרץ האחרון על רוכשי הדירות, לשלם בשיטת 80/20 שבוודאי הייתה מקילה עליהם מאוד, אולם משום מה לא אסר על הבנקים המסחריים לקחת מהלקוחות ריבית נשך חסרת תקדים על יתרות חובה, שעה שעל יתרות זכות הם מקבלים ריבית בטלה בשישים.
הלכך יקרא יציבות?
יתרה מזה: במהלך כהונתו של הנגיד ירון, המדיניות השמרנית, כביכול, של שמירה מכל משמר שהאינפלציה לא תתפרץ, חלילה, גרמה לרע מכל העולמות: הריבית הגבוהה גרמה לחוסר וודאות בשוק, תדלקה ביקושים, וגרמה לעלייה חסרת תקדים ביוקר המחיה, בלי קשר לנושא האינפלציה שגם כך הסתובבה כל העת בין 2 ל-3 אחוזים. והדולר סביב 3.20 ₪.
נשאלת השאלה, האם המלחמה כביכול באינפלציה לא הייתה בפועל מלחמת דון קישוט בטחנות רוח והאם תדלוק יוקר המחיה בעשרות אחוזים לא היכה אל החומש את המדיניות חסרת התוחלת של הנגיד?
ואם בנדל"ן עסקינן, ברור שמדיניות הנגד פשוט חנקה, תרתי משמע את הענף. הריבית הגבוהה השפיעה באופן דרמטי ביותר על עלויות מימון הפרויקטים, יקרה את מוצרי הבנייה והתוצאה – מאות רבות של חברות בנייה כ-800 חברות קרסו ועוד מאות מצויות כעת בקשיים גדולים ובסכנה ממשית של פשיטת רגל.
כעת, כשאנחנו מצויים על סף עידן חדש של הפסקות אש והזדמנות פז להסכמי שלום עם מדינות נוספות באזור, על הנגיד מוטלת אחריות כפולה ומכופלת לסייע בהזנקת הכלכלה הישראלית ויצירת מנועי צמיחה מחודשים.
עליו להפסיק, לאלתר, את מדיניות הריבית הבלתי אפשרית וכבר בפעימה הקרובה, ב-5 בינואר, להוריד בחצי אחוז לפחות(!) את שער הריבית ולבצע הורדות ריבית נוספות כבר במהלך החודשים הקרובים, זאת כאשר הדולר סובב סביב 3.18 ₪ לדולר..
בד בבד ההחלטה אם להמשיך או לא להמשיך בתפקידו, כפי שעשה הנגיד האירני, תלויה בראש וראשונה בו. מן הסתם הוא לא ירצה ששמו יחרט בדפי ההיסטוריה בתור מי שעצר במו ידיו את ההזדמנות שנקרתה בדרכו להזניק את כלכלת מדינת ישראל!
*כותב המאמר רוני מזרחי הוא יו"ר ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו" ונשיא לשכת הקבלנים לשעבר
