חינוך לא חובה: 1 מכל 5 מורים חדשים נוטש את מקצוע ההוראה
חינוך לא חובה: 1 מכל 5 מורים חדשים נוטש את מקצוע ההוראה
בעת שהמו"מ בין האוצר למורים תקוע, מפרסם הממונה על השכר דו"ח שמחזק את טיעוניו כי יש להתמקד בהעלאת שכר המורים החדשים; בין 2018 ל־2021 חל זינוק של 60% בשיעור המורים החדשים שעוזבים את המקצוע; שכר מורה מתחיל עומד על 29% בלבד משכר מורה בשיא הוותק; המורים: "ניסיון לשטות בציבור"
שיעור המורים החדשים העוזבים את מקצוע ההוראה זינק ב־60% בין השנים 2018 ל־2021; מורה חדש משתכר בממוצע 29% בלבד משכרו של מורה בשיא הוותק; עלות השכר הכוללת של המורים בחינוך הרשמי בגנים, יסודי וחטיבות הביניים היא 27 מיליארד שקל ועוד 5.5 מיליארד שקל לפנסיה תקציבית כך שעלות השכר והגמלאות היא 32.5 מיליארד שקל. נתונים אלה עולים מדו"ח הממונה על השכר באוצר בנוגע למערכת החינוך הממשלתית המתפרסם היום בעיצומו של המשא ומתן עם הסתדרות המורים על שכר המורים ותנאיהם.
הדו"ח מדגיש שמשרד החינוך הוא המעסיק הגדול ביותר במגזר הציבורי, עם 137 אלף עובדי הוראה שהם 18% מהעובדים במגזר הציבורי. עלות השכר שלהם מהווה 6.3% מתקציב המדינה.
השכר הממוצע לעובד הוראה בשנה הראשונה עומד על 5,500 שקל בלבד. סיבה אחת לשכר הכל כך נמוך היא שמורים מועסקים בדרך כלל בשנים הראשונות בחלקי משרה ובשנה הראשונה ב־62% משרה בממוצע. סיבה שנייה היא שמרכיב חשוב מאוד בשכר המורים הוא ותק, ולכן השכר ההתחלתי הממוצע למשרה מלאה נמוך אף הוא ועומד על 8,500 שקל בחודש. התוצאה היא שהשכר הממוצע לעובדי הוראה חדשים עומד, על פי חישובי האוצר, על 29% משל הוותיקים.
אין לבלבל בין סכומים אלה לסכומים שנמצאים במשא ומתן בין הסתדרות המורים ומשרדי החינוך והאוצר. שם מדובר בשכר בסיס למשרה מלאה לפני תוספות שעומד היום על 6,900 שקל בחודש, והוויכוח הוא אם יעלה ל־9,000 שקל כפי שמציע האוצר או יותר. סכומים אלה אינם כוללים תוספות על תפקידים מיוחדים, מילוי מקום, תשלומים שנתיים ועוד.
בהשוואה בינלאומית השכר הממוצע למשרה מלאה של מורה בתחילת הדרך בישראל עומד על 41% מהשכר הממוצע למורה בשיא הוותק. כך, ישראל נמצאת במקום השני מהסוף. ממוצע ה־OECD והאיחוד האירופי עומד על 60%. המדינה היחידה שבה הפער יותר גבוה היא קוריאה עם 38%. במדינות סקנדינביה השכר למורה מתחיל נע בין 90%-75% מהשכר למורה בתקרת השכר. בפינלנד, שנהוג להתפעל ממערכת החינוך שלה, השכר עומד על 77% – כלומר כמעט כפול מאשר בישראל.
עוד סיבה לפערי השכר היא שגמולי התפקיד, למשל עבור חינוך כיתה, ריכוז שכבה או ריכוז מקצוע, ניתנים באחוזים ולא בסכום קבוע. כך הגמולים של מורים ותיקים גבוהים בממוצע עד פי 2.7 משל מורים צעירים. מורה מתחיל יקבל עבור חינוך תוספת של 610 שקל ומורה ותיק 1,540, כלומר פי 2.5. אם מורה מתחיל יצטיין כל כך שימונה לרכז מקצוע בשנים הראשונות, הוא יקבל 420 שקל בממוצע לעומת יותר מאלף שקל שיקבל מורה ותיק מאוד.
הנתון המעודכן והמשמעותי ביותר בדו"ח הוא ששיעור עזיבת המורים החדשים שנמצאים 2–5 שנים במערכת עלה לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ־13.3% ב־2018 ל־21.1% ב־2021. באוצר קובעים שזו עלייה של 59% בשיעור העזיבה. זה אומר שאחד מכל חמישה מורים חדשים עזב בזמן הקורונה. במשרד הממונה על השכר טוענים ש"ממצאים אלו מחזקים את ההבנה בדבר הצורך בפעולות לשימור עובדי ההוראה בתחילת דרכם".
2 צפייה בגלריה
הממונה על השכר באוצר קובי בר נתן. "לבנות את הבסיס לילדינו"
(צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
לעומת זאת שיעור העזיבה של כלל המורים במערכת החינוך הרשמית לא השתנה משמעותית בעשור האחרון ועמד בדרך כלל על 9%–10%. בשנת הקורונה הראשונה 2020 הוא ירד ל־8.8% ובשנת הקורונה השנייה 2021 הוא עלה ל־11.1%. על העלייה הזאת אפשר לומר שני דברים. הראשון הוא שסביר להניח שהוא כולל אנשים שלא יכלו לעזוב ב־2020 בגלל הקורונה ועזבו ב־2021. השני הוא שסביר כי חלק גדול מהעלייה הזו נובע מהעלייה הדרמטית בעזיבת המורים החדשים. לשם השוואה, שיעור העזיבה של מורים בעלי 6–8 שנות ותק עמד על 9.9% ב־2021 ושל מורים עם 11–15 שנות ותק על 7.5%. שיעור העזיבות הגדול ביותר נרשם במחוז תל אביב ועמד ב־2021 על 14% לעומת 9% בדרום, מה שאומר כנראה שהעזיבה היא גם שאלה של אלטרנטיבות.
נתוני הממונה על השכר תורמים גם הם לתעלומה החדשה של מערכת החינוך: איך זה שנוספים כל כך הרבה מורים ובכל זאת חסרים מורים. לפי הנתונים, בין השנים 2012–2021 גדלו מספרי המשרות והעובדים במערכת בכ־34%. לעומת זאת, מספר התלמידים גדל ב־23% בלבד. יחס תלמידים למשרת מורה ירד מ־15.4 ב־2012 ל־14 בלבד ב־2021. ההשוואה הבינלאומית המועדפת בדו"חות האוצר איננה של השכר עצמו, שם ישראל ממוקמת מתחת לממוצע. האוצר מעדיף את ההשוואה לבעלי השכלה אקדמית אחרים, כלומר בין המורים למקצועות האלטרנטיביים שלהם. בישראל מורים משתכרים 87% מהשכר הממוצע לאקדמאי ובממוצע המדינות המפותחות 86%, כלומר דומה למדי.
הממונה על השכר קובי בר נתן אמר ש"דו"ח זה מפורסם ערב הסכם חדש עם המורים, שנועד לבנות את הבסיס לילדינו, דור העתיד. הנתונים העולים מהדו"ח, בייחוד לגבי פערי השכר בין המורים הצעירים לוותיקים, והעזיבה הרבה בשנים הראשונות – מדגישים את הצורך בתגמול משמעותי של המורים הצעירים, במתן אפשרות לחוזים אישיים במקצועות מבוקשים ובהסכם שיצעיד קדימה את מערכת החינוך". לדבריו, "אחריות גדולה מוטלת על כתפינו כאחראים על הקופה הציבורית ואנו חייבים לוודא שהשימוש בכספי ציבור יהפוך את מערכת החינוך לטובה ביותר".
הסתדרות המורים מסרה בתגובה לדו"ח כי "האוצר ממשיך עם המניפולציות שלו ומנסה לשטות בציבור. הדו"ח מלא במסקנות שגויות שמבוססות על נתונים חלקיים ולא מדויקים. לא סתם בחר האוצר שלא להתייחס למיקומה של ישראל ביחס למדינות ה־OECD בנושא מספר התלמידים בכיתה, שכר עובדי ההוראה ושעות הוראה פרונטליות. אנו מציעים לאוצר להשקיע את האנרגיות שלו בקידום אמיתי וכנה של המו"מ, זאת במקום לעסוק כל הזמן בספינים ובדו"חות מניפולטיביים. שנת הלימודים הקרובה לא תוכל להיפתח ללא הסכם שכר מיטבי לכלל עובדי ההוראה, ולמרות זאת פקידי האוצר ממשיכים לנהוג בהתנשאות ובבריונות".
