ועדת הבחירות המרכזית פסלה גם את הרשימה המשותפת, ביהמ"ש יכריע
ועדת הבחירות פסלה את סמי אבו שחאדה מהתמודדות בבחירות, ראשי המפלגות מבן גביר ועד יאיר גולן תמכו - ואפילו שופט העליון סולברג חרג מהמנהג והביע דעה. "אוותר על הנייטרליות הפעם", אמר. היועמ"שית החריפה את עמדתה: "יו"ר בל"ד מיתמם". ליברמן תמך בפסילת רע"מ, גם כסיף והרשימה המשותפת נפסלו - אבל במקרים אלו העליון צפוי להפוך את ההחלטה
ועדת הבחירות המרכזית דנה מהבוקר (רביעי) בבקשות הפסילה שהוגשו נגד מועמדים ורשימות המתמודדים לכנסת. במוקד עמדה הבקשה לפסול אישית את יו"ר בל"ד, סאמי אבו שחאדה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה החריפה את עמדתה, ומסרה כי לא רק שיש "לשקול בכובד ראש את הבקשה", אלא כי "יש בסיס לפסילה" - ובאופן חריג יו"ר הוועדה, המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, הצביע בעד הפסילה. ועדת הבחירות פסלה גם את חבר הכנסת עופר כסיף מחד"ש ואת רע"מ והרשימה המשותפת - אבל במקרים אלו העליון צפוי להפוך את ההחלטה.
את הבקשה לפסילת יו"ר בל"ד אבו שחאדה הגישה "עוצמה יהודית", ויו"ר המפלגה איתמר בן גביר הודיע כי יגיע לדיונים בסביבות השעה 11:30 כדי לייצג את עמדת המפלגה בבקשה לפסול את יו"ר בל"ד. הדיון החל עם בקשת הליכוד לפסול את עופר כסיף מלהתמודד ויו"ר הוועדה, שופט העליון נעם סולברג, אמר בפתחו כי יש להשתמש "בריסון ובאיפוק" בסעיף 7א' לחוק יסוד הכנסת, שמהווה בסיס לפסילת מועמדותם של אישים ורשימות. לדבריו, "כנקודת מוצא אנו רוצים לאפשר למגוון דעות זה לבוא לידי ביטוי במרחב הדמוקרטי, וככלל לא נרצה למנוע מהציבור להביע את דעתו".
נציג הליכוד, עו"ד אילן בומבך, אמר כי "מה שברור הוא שרשימה שתומכת במאבק מזוין של ארגון טרור נגד ישראל - בבירור או במשתמע - קיימת עילת פסילה גם כששוללים את קיומה של ישראל כיהודית ודמוקרטית. אנו מדברים על פסילת כסיף אבל זה נכון לרשימת מועמדים אחרים". לשיטתו, הדברים מקבלים משנה תוקף בזמן מלחמה: "אנו צריכים לזכור שאנו איננו ועדת הבחירות של דרום אפריקה אלא של ישראל, ולא רק זה - אלא של ישראל שבמלחמת קיום".
"בקשה פשיסטית"
ח"כ עופר כסיף הגיב לדברים, וטען כי "הבקשות המועלות היום אינן מבקשות לפסול רק את הרשימות המייצגות את הציבור הערבי אלא לסלק כל אלטרנטיבה לרעיונות הדם והנקם. מעבר לפגיעה האנושה בבחירות, יש פה בקשה פשיסטית והיא דה-לגיטימציה מוחלטת לשותפות יהודית-ערבית". לדבריו, "את הביקורת נגד פשעי המלחמה והטבח בעזה ונגד טבח 7 באוקטובר ופשעי חמאס השמעתי עוד באותו יום בזמן שרה"מ התאפר, ואמרתי כי שום דבר לא יכול להצדיק את הפשע המחריד הזה".
לדבריו, "הצגת התנגדותי למדיניות הממשלה ולמעשי שלוחיה כתמיכה באויב, הפרת נאמנות ופגיעה במדינה היא סילוף בוטה של המציאות ועיוות גמור של רוח הדמוקרטיה. התנגדות לפשעים שנעשים בשם המדינה אינה נוגדת את טובתה ואינה מחזקת את אויביה. ההפך הוא הנכון: צדק אוניברסלי וגינוי עוולות ופשעים באשר הם משרתים את כולנו, וממילא הם טובת המדינה ויושביה. אם קיים דפוס שיטתי שבו נקטתי תמיד, וביתר שאת בשלוש השנים האחרונות, הרי זה דפוס של התנגדות שיטתית לאלימות ומאבק למען זכויות האדם, הצדק והשלום, הנגזר גם מהמחשבה והמורשת היהודית".
כסיף מסר אחרי ההחלטה לפסול אותו כי מדובר ב"החלטה ידועה מראש וחסרת כל בסיס משפטי של קואליציית נתניהו והכהניסטים ועוזריהם מ'גוש השינוי'". גם לקראת סבב הבחירות באפריל 2019 ועדת הבחירות המרכזית פסלה את כסיף מהתמודדות ברוב של 15 תומכים אל מול עשרה מתנגדים ושלושה נמנעים, אך בית המשפט העליון הפך את ההחלטה.
הדיון המשיך בבקשת עוצמה יהודית לפסול את אבו שחאדה, שהשתתף בדיון בזום. ההצבעה ברובה די צפויה, משום שלקואליציה יש רוב בקרב חבריה וגם גורמים באופוזיציה כבר הודיעו שיתמכו בפסילה. לפיכך, הדיון משמש במידה רבה גם במה פוליטית, בעוד שההכרעה המשפטית המשמעותית -תהיה בבית המשפט העליון, שנדרש להכריע בכל החלטת פסילה. בן גביר נימק את בקשת הפסילה, ואמר לאחר דברים שהשמיע יו"ר המשותפת יוסף ג'בארין כי "אתם צריכים כולכם ללכת 'בררא'".
בן גביר טען כי בבקשתו הוא משמיע את קולם של נרצחי 7 באוקטובר, והפנה למאמר של אבו שחאדה שפורסם יום לאחר הטבח. "הוא לא מתבייש להגיד שממדי האסון לא היו ידועים. יש מישהו בישראל שלא ידע מה היו הממדים? קמנו כולנו למראה הטנדרים בשדרות ומראות של ילדים נרצחים. טבח תינוקות זה 'אירוע אסטרטגי' מהולל?". גם ח"כ טלי גוטליב, המצטרפת הטרייה למפלגתו של בן גביר, עלתה לנמק את הבקשה וכינתה את אבו שחאדה "שקרן".
מהומה נרשמה כאשר אבו שחאדה פרס את טיעוניו, ובן גביר וגוטליב התפרצו לדבריו. יו"ר ועדת הבחירות סולברג תהה: "אמרת 'אירוע היסטורי חשוב' (במאמר מה-8 באוקטובר - ש"פ), מה הייתה החשיבות?". אבו שחאדה השיב: "אירוע היסטורי חשוב בהגדרה שלי זה שמה שיהיה אחריו הוא לא מה שהיה לפניו. אני מופתע מהטיעונים נגדי, חלק מהאנשים שעברו את הזוועה הזו הם אנשים שאני מכיר".
בהמשך חזר בו אבו שחאדה מהמאמר ואמר כי הוא לא היה צריך להיכתב. "אני לא מיתמם, לא ידעתי את גודל הזוועות והקטל. לא הייתי צריך לכתוב את המאמר הזה. מעולם לא תמכתי ואינני תומך במאבק מזוין של חמאס או כל ארגון אחר, אני מגנה את 7 באוקטובר וכל מעשי הזוועות והטבח שבוצעו בו". היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מסרה מנגד כי הדברים לא מניחים את הדעת והחריפה את עמדתה: "טענותיו של אבו שחאדה מיתממות. יש בסיס לבקשת הפסילה".
ח"כ אחמד טיבי עלה לדבר אף הוא, וטען כי מדובר ב"עדות אישית" לאור היכרותו רבת השנים עם אבו שחאדה. גוטליב התפרצה לדבריו, וטיבי השיב: "את יושבת ליד מחבל מורשע בטרור, את יושבת לידו. עכשיו אני חוזר על זה ואני אומר שגם סאמי וגם בל"ד מעולם לא קראו להרוג ציפור".
באופן נדיר: סולברג תמך בפסילת אבו שחאדה
גם בעניינו של אבו שחאדה קבעה ועדת הבחירות המרכזית כי הוא מנוע מלהתמודד לכנסת ה-26. השופט סולברג תמך באופן חריג בפסילה. "במשך 20 שנה נהגו יושבי ראש ועדת הבחירות לא להשתתף בהצבעה כדי לשמור על ניטרליות", אמר. "החלטתי לחרוג ממנהג זה כי לא מצאתי מענה שיכול להניח את הדעת, ולכן למרות שזה נדיר אני מצביע בעד".
"הפסילה מכוונת נגד חברה שלמה ומבקשת להדיר אותה מהזירה הפוליטית ולפגוע בשיעור ההצבעה בחברה הערבית", אמר יו"ר בל"ד. "נפנה לבג"ץ כדי להגן על זכותנו ועל זכות הציבור שלנו לייצוג ולהשתתפות פוליטית. לא נירתע מניסיונות ההדרה ונמשיך במאבקנו למען חירות, צדק ושוויון לכל האזרחים".
הפעם האחרונה שבה יו"ר הוועדה השתתף בהכרעות מסוג זה הייתה לקראת בחירות 2003, אז השופט מישאל חשין הביע את עמדתו בבקשות הפסילה של כמה מועמדים ורשימות. בין היתר, הוא תמך בפסילת ברוך מרזל והתנגד לפסילתם של אחמד טיבי ועזמי בשארה, אם כי ציין כי "טיבי הולך על הגבול". בבקשת הפסילה של אבו שחאדה תמכו גם ב"גוש השינוי", כשיו"ר הדמוקרטים יאיר גולן הודיע על תמיכתו בכך היום, ויו"ר ישר! גדי איזנקוט אמר זאת אתמול.
את הטיעונים לבקשת הפסילה של רע"מ פתחה גוטליב, שכינתה את המפלגה "מסווה של ארגון טרור" ואמרה כי "שקריו של מנסור עבאס לא שונים מאלו של אבו שחאדה". נציג הליכוד, עו"ד בומבך, טען מנגד כי "יש דוח של משרד המשפטים שמצביע על זיקה של רע"מ לסיוע מובהק לארגוני טרור".
נציגת היועמ"שית, עו"ד ענת גולדשטיין, הביעה התנגדות לפסילת רע"מ בטענה כי מדובר בבקשה דלה שלא מבססת את העילה של שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
נציגת רע"מ, עו"ד סוהאד בשארה, הגיבה לטענות לקשר לעמותות בעלות זיקה לארגוני טרור, בהן "עמותה 48", אמרה כי "לא הוצגו אינדיקציות שיש בהן כדי להביא מסכת עובדתית חד-משמעית ומשכנעת בעניין" והזכירה את עמדת היועמ"שית כי אין עילה לפסילה. עוד צוין כי עבאס גינה את טבח 7 באוקטובר.
ועדת הבחירות פסלה גם את התמודדות רע"מ לכנסת ה-26. 18 הצביעו בעד מול חמישה שהתנגדו. הפסילה התבססה על כל העילות בסעיף 7א' לחוק היסוד, שנוגעות בתמיכה במאבק מזוין, שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והסתה לגזענות. נציגי ישראל ביתנו היו בין אלו שתמכו בבקשה הפסילה, וגם בפסילת כסיף, הרשימה המשותפת ואבו שחאדה.
הדיון המשיך בבקשת הפסילה של הרשימה המשותפת. נציגת היועמ"שית, עו"ד שרון איליה, מסרה כי אין לקבל את הבקשה. "הבקשה מתבססת בעיקרה על המצע של בל"ד ועל חלק מהתבטאויות של המפלגה. נקבע בעבר כי אין במצע תשתית ראייתית לפסילת הרשימה. בהתייחסות של הרשימה המשותפת לבקשה עצמה היא הצביעה על זה שמדובר במצע ישן ושיש לה סדר יום עדכני", אמרה. למרות דברי נציגת היועמ"שית, הוועדה פסלה גם את הרשימה המשותפת.
שלוש בקשות הוגשו נגד רשימת רע"מ: אחת מטעם עוצמה יהודית, אחת מטעם הליכוד ואחת מטעם פורום "בוחרים בחיים". שתי בקשות נוספות הוגשו נגד רשימת עוצמה יהודית, האחת מטעם הדמוקרטים והשנייה מטעם מכון זולת. בנוסף, עוצמה יהודית הגישה בקשה לפסילת רשימת הדמוקרטים, מכון זולת הגיש בקשה לפסילת רשימת הציונות הדתית וזהות של בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין, הליכוד הגיש בקשה לפסילת הרשימה המשותפת ובפרט נגד עופר כסיף, ומפלגת אורות השחר הגישה בקשה לפסילת רשימת בל"ד.
החלטות ועדת הבחירות המרכזית, שבראשה עומד השופט נעם סולברג, טעונות אישור של בית המשפט העליון. לוועדה יש היסטוריה של החלטות פסילה שבוטלו בהמשך על ידי בית המשפט העליון. בל"ד עצמה נפסלה בעבר על ידי ועדת הבחירות, וכך גם מועמדים מטעמה, ובהם עזמי בשארה, אולם החלטות אלה נהפכו בהמשך. גם בעניינו של אבו שחאדה, אם ההחלטה תגיע לפתחו של העליון, צפויה השאלה המרכזית להיות האם מכלול הראיות בעניינו עובר את הרף שנקבע בפסיקה. לצד זאת, עשויה להינתן משמעות לעיתוי ההתבטאות ולנסיבות החריגות של מתקפת 7 באוקטובר.
