סגור
סניף של סיטיבנק סיטי בנק ניו יורק 2015 CITI

סיטי מוריד תחזית לישראל: "הרפורמה המשפטית תפגע בצמיחה"

הבנק האמריקאי פרסם אזהרה לכלכלת ישראל בעקבות ההפיכה המשטרית והוריד את תחזית הצמיחה בטווח הבינוני מ-4% ל-3.4%. עוד ציינו כלכלני הבנק כי "לא קשה לדמיין הורדה נוספת בתחזית, דבר שמעלה את האפשרות להורדת דירוג האשראי". לדבריהם, הפגיעה בצמיחה לא תיגרם רק מהחקיקה המשפטית, אלא גם משורת החלטות אחרות של הממשלה, בכלל זה המדיניות ביחס לחרדים

בנק סיטי האמריקאי, אחד מששת הבנקים הגדולים בארה"ב, פרסם אזהרה לכלכלת ישראל בעקבות ההפיכה המשטרית.
"המהומה האחרונה סביב הרפורמות המשפטיות בישראל עוררה שאלות לגבי ההשפעה על הכלכלה", ציינו כלכלני הבנק. "על אף שישנן השפעות קצרות טווח על הצמיחה משיבושים בפעילות הכלכלית, ההשפעה החשובה יותר תהיה ככל הנראה על הצמיחה הפוטנציאלית בטווח הבינוני". ההערכה של כלכלני הבנק היא שהצמיחה הפוטנציאלית של ישראל, שעמדה על 4% בין המשבר הפיננסי של 2008 ועד משבר הקורונה, תרד ל-3.4% עד 2030.
עוד ציינו כלכלני הבנק כי "למרבה הצער, לא קשה לדמיין הורדה נוספת בתחזית צמיחת התמ"ג הפוטנציאלית, דבר שישפיע בסופו של דבר על תמחור של כל סוגי הנכסים הפיננסיים ומעלה את האפשרות להורדת דירוג האשראי". בתרחיש הפסימי, הצמיחה של ישראל בטווח הבינוני תרד ל-2.9%.
עוד מעריכים בסיטי כי שיבושים בהיצע שייגרמו בעקבות המחאה ובפרט השביתות שראינו לאחרונה עשויים "להמשיך לשבש את החיים הכלכליים בחודשים וברבעונים הקרובים". לדברי כלכלני הבנק, "ההשפעה עשויה להיות מורגשת בתעשיות רבות: יצרנים מתמודדים עם שרשראות אספקה בעייתיות, מסעדות עלולות לסבול מהפרעות בגלל המחאה, תעשיית התיירות עלולה לראות ביטולים ומגזרים רבים צפויים להתמודד עם שיבושים מסוימים עקב שביתת עובדים, כאשר גם לקוחות לא יוכלו להגיע למקומות עבודה או לנקודות מכירה". לפי סיטי, האינדיקטורים הכלכליים בטווח הקצר מאותתים על מצב "מעורב" לרבעון השני של השנה.
האזהרה של סיטי מצטרפת לאזהרות דומות של סוכנויות דירוג האשראי מודי'ס ו-S&P. ב-S&P הזהירו לפני שבוע כי "אם הממשלה והאופוזיציה לא ישיגו הסכמה בנושא, הדבר עלול להחריף עוד יותר את העימות הפוליטי הפנימי ולהכביד על הצמיחה הכלכלית בטווח הבינוני". עוד לפני כן הזהירו במודי'ס כי "קיים סיכון משמעותי שמתחים פוליטיים וחברתיים סביב הסוגיה יימשכו, ולדבר יהיו השלכות שליליות על כלכלת המדינה וביטחונה". עוד הוסיפו כי "הממשלה והכנסת הפכו למוסדות פחות צפויים אשר מוכנים ליצור סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית של ישראל".
סיטי ציינו בדבריהם את האזהרות של סוכנויות האשראי וכן את הדו"ח של Start-Up Nation Central שפורסם לאחרונה והצביע על "השפעות שליליות על האקו-סיסטם של ההייטק הישראלי" בעקבות ההפיכה המשטרית.
בסיטי צופים ירידה בהשקעות ולכן מורידים את תחזית הצמיחה ל-2023 מ-3.3% ל-3.1%. לדברי כלכלני הבנק, הפגיעה בצמיחה לא תיגרם רק מהרפורמה המשפטית, אלא גם משורת החלטות אחרות של הממשלה, בכלל זה מדיניות הממשלה כלפי החרדים כפי שהיא משתקפת בתקציב המדינה. בניגוד לנהוג בדרך כלל בבתי השקעות, שמתייחסים בעיקר לטווח הקצר-בינוני, בסיטי מתייחסים גם לאתגרים של ישראל בטווח הארוך: "עם גידול משקלם של החרדים באוכלוסייה הכללית ובגיל העבודה, שמירה על גידול שיעור התעסוקה ברמות דומות לנוכחיות תחייב גידול נוסף בהשתתפות בכוח העבודה בקרב קבוצה זו".
בסיטי מדגישים את ההצלחה של המדיניות הממשלתית בכל הקשור להגדלת ההשתתפות של נשים חרדיות. "עם זאת, שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בכוח העבודה נותר נמוך בהשוואה ליהודים לא-חרדים או לגברים ערבים ישראלים", מדגישים בבנק. "אם גברים ונשים ערבים וחרדים היו מגיעים לאותם שיעורי תעסוקה כמו עמיתיהם היהודים הלא-חרדים, גידול התעסוקה בין 2023 ל-2030 היה בממוצע 2.7%, מעט גבוה מהממוצע של 2019-2011, שעמד על 2.5%".
בבנק מעריכים כי לאור המצב בשטח, גידול של 1.8% בתעסוקה יהיה מציאותי יותר. לדבריהם, "צמיחת התעסוקה צפויה להאט, דבר שיכביד על הצמיחה הפוטנציאלית של הכלכלה הישראלית. המחויבות של הממשלה הנוכחית להגדלת השתתפות החרדים בכוח העבודה נראית לוקה בחסר; תקציבי המדינה שאושרו לשנים 2023/24 מצמצמים את התמריצים לעשות זאת ואת הדרישות מהישיבות ללמד מקצועות רלוונטיים בשוק העבודה כתנאי למימון של המדינה".
כאמור, בסיטי מסבירים כי הסיכונים למשק יפגעו בתמחור הנכסים הפיננסיים של ישראל, כשהכוונה העיקרית כאן היא לשקל. "מגמת התחזקות השקל המבנית עלולה להיחלש או להיעצר מכיוון שהמגמה נבעה באופן משמעותי מייצוא וזרימת הון להייטק, שהוא הסקטור היצרני ביותר, אך אותו סקטור עלול לספוג מכה אם הסיכון יעלה והיחלשות המוסדות תגבר".
בסיטי סבורים כי אם תרחיש הפסימי (ירידה בצמיחה הפוטנציאלית לפחות מ-3%) יתממש, יש צפי לגירעונות גבוהים יותר וחוב גדול יותר, יחס החוב-תוצר יהיה פגיע יותר מהפתעות לרעה בצמיחה, באינפלציה ובשער החליפין, וגם מזינוקים בלתי צפויים בגירעון ובריביות.