איך התעשרו הישראלים
תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור מתפרסם על ידי בנק ישראל מדי חודש. הדו"ח מציג כמה כסף יש לציבור בישראל, החל מיתרות העו"ש ועד לניירות ערך המוחזקים על ידי הציבור ישירות, או באמצעות אפיקי חיסכון שמנהלים עבורו בארץ ובחו"ל קרנות השתלמות, פנסיה, קרנות נאמנות ועוד צורות חיסכון שונות.
לפי הנתון האחרון לאוגוסט 2025, סך הנכסים בידי הציבור מסתכם ב-6.7 טריליון שקלים – יותר מפי 3 מהתוצר הכולל השנתי של כלכלת ישראל. אין ספק שמדובר בהרבה מאוד כסף.
מאז המשבר הפיננסי הגדול בשנים 2008–2009, תיק הנכסים צמח בקצב ממוצע די יציב של 5%–6% בשנה. אולם, מאז הקורונה חלה האצה של ממש. ב-5 השנים האחרונות הגידול השנתי הממוצע של תיק הנכסים היה קרוב ל-10%. לכאורה לא שינוי גדול, אך למעשה מדובר בשינוי דרמטי למדי. אילו התיק היה ממשיך לגדול באותם 5.5% בשנה, כפי שקרה בעשור שלפני המגפה, הוא היה שווה היום כ-25% פחות ממה שהוא שווה בפועל. פער זה בכסף מסתכם בכ-1.3 טריליון שקל. אם שוב נשווה זאת לתמ"ג של ישראל, הגידול העודף שווה ערך לכ-65% מהתמ"ג.
מדוע זה משמעותי? מכיוון שבמחקרים כלכליים רבים נמצאה תופעה בהתנהגות בני אדם הנקראת "אפקט העושר". היא באה לידי ביטוי בהגדלת הצריכה כאשר אנשים מרגישים עשירים יותר. אם ערך הבית או הנכסים הכספיים עלה, אנשים מוכנים לבזבז יותר, גם אם הכנסותיהם לא עלו.
על פי מחקר של בנק ישראל מלפני עשור, שעסק בהשפעת עלייה במחירי הדירות על הצריכה, נמצא "מקדם אפקט העושר" של 18%. כלומר, על כל עלייה של 100 אלף שקלים במחיר הדירות, הצריכה גדלה בממוצע ב-18 אלף שקלים. בישראל לא מצאנו מחקרים דומים על נכסים פיננסיים, אך בעולם נמצא ש"אפקט העושר" הנובע מעלייה בערך החיסכון הפיננסי נמוך בהרבה מאשר זה שהתגלה בנדל"ן בישראל, אך עדיין מתקיים באופן מובהק. לכן, העלייה העוצמתית בתיק הנכסים של הציבור בישראל בשנים האחרונות מעבר למגמה של העשור האחרון יצרה למשק לא מעט צריכה פרטי נוספת.
נשאלת השאלה: מה הסיבה שתיק הנכסים עלה בשנים האחרונות הרבה מעבר למגמה?
תרמו לכך בעיקר שני גורמים:
1. הגדלת הגירעון: הממשלה הגדילה את הגירעון בתקופת הקורונה ובזמן המלחמה, והזרימה סכומים גבוהים מאוד אל האזרחים ואל המגזר העסקי. בסופו של דבר, כספים אלה שקעו בחשבונות הבנק ובחסכונות. ניתן לראות באופן ברור בנתוני הוצאות הממשלה ותיק הנכסים, כיצד גידול בהוצאות הממשלה מתורגם במקביל לעלייה בחלק הפחות ספקולטיבי של תיק הנכסים של הציבור (זה שאינו כולל השקעות במניות בישראל והשקעות בחו"ל).
2. עליות בשווקים: הגורם השני שתרם לגידול חריג בערך הנכסים הפיננסיים היה העליות החדות בשווקים הפיננסיים. מדד המניות של שוקי המניות העולמיים (MSCI World) עלה ב-5 השנים האחרונות בכ-70%, לעומת עלייה של כ-50% ב-5 השנים הקודמות.
אולם, הגורם המכריע היה דווקא השווקים בישראל, ובפרט שוק המניות. הוא עלה ב-5 השנים האחרונות ב-125% – הרבה יותר מכל מדד מניות אחר בעולם. מטבע הדברים, למרות יציאת ההשקעות מחוץ לגבולות ישראל, החשיפה לישראל של הישראלים עדיין משמעותית מאוד, והיא יצרה רווחים רבים לחוסכים שהחזיקו מניות בישראל, הן באופן אישי והן דרך החסכונות המאורגנים.
אך לא רק העליות עצמן במניות (במיוחד הישראליות) הפכו את אזרחי ישראל לעשירים יותר, אלא גם העלייה בשיעור המניות בתיקים. עם העליות בא התיאבון, ובכל תיק השקעות ממוצע אחוז המניות עלה. לדוגמה, בעשור הקודם קרנות ההשתלמות – אפיק חיסכון לטווח בינוני די נפוץ בישראל – החזיקו במסלולים הכלליים בממוצע בין 35% ל-40% מניות. היום החשיפה שלהן למניות מתקרבת כבר ל-50%. בשוק מניות עולה, כפי שהיה רוב הזמן בשנים האחרונות, זה כמובן מגדיל מאוד את הרווחים.
בקיצור, בפעם הבאה שאתם מגהצים את האשראי בלי יותר מדי נקיפות מצפון אחרי שבדקתם מצב תיק ההשקעות שלכם, תזכרו להגיד תודה לגירעון ולבורסה – ורק נקווה שהם לא יבקשו את העודף בחזרה.
אלכס זבז'ינסקי הוא כלכלן ראשי של מיטב בית השקעות
