"צריך להכיר בכך שהקריפטו הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת הפיננסית"
ענף הקריפטו הוא כבר הרבה מעבר לנישה, ופעילותו הולכת ומשתכללת, אלא שלמרות זאת הרגולציה על התחום בישראל נשארת מאחור: "הדרך להסדרה שתאפשר לתעשייה להתפתח באמת עוד ארוכה"
שוק הקריפטו חווה בשנים האחרונות צמיחה גלובלית מואצת. מספר החברות הפעילות בתחום עולה, קרנות השקעה מגדילות את היקפי הפעילות – וחרף הסיכונים, עוד ועוד משקיעים מוצאים את דרכם לבורסות ייעודיות ולהשקעה במגוון מטבעות דיגיטליות. בהתאם גם הרגולציה בתחום מתפתחת ומאפשרת לשחקנים בעולם להבין את גבולות הגזרה ולשמור על איזון בין הגנה על משקיעים לבין התפתחות השוק. נשיא ארה"ב דונלנד טראמפ אף הכריז לאחרונה כי בכוונתו להסיר חסמים רגולטוריים ולאפשר הסדרה של הפעילות בתחום. צעד זה טרם ייושם אולם לפני כשבוע חתם טראמפ על חוק חדש שלפיו, בין היתר, מטבעות הקריפטו היציבים (Stable Coins) יהיו צמודים לדולר.
בישראל, לעומת זאת המצב שונה, ההסדרה החוקית של התחום נותרת חלקית ומבוזרת וגופים הפועלים בתחום מתמודדים עם דרישות משתנות ולעיתים סותרות מצד רשויות שונות. כתוצאה מכך משקיעים מתקשים להעריך את רמת הסיכון, ובמקביל ההגנה על המשקיע הפשוט לא בהכרח מקבלת את תשומת הלב הנכונה והמדויקת. כל אלו עשויים להוביל לכך שישראל תישאר מחוץ למגרש הקריפטו, אחת מהנישות הפיננסיות המתפתחות ביותר, דווקא שהפעילות בו צוברת תאוצה, מתמסדת ועשויה לייצר הזדמנויות.
2 צפייה בגלריה
עו"ד צחי זך, שותף במחלקת הייטק והון סיכון ומנהל תחום הקריפטו והגיימינג במשרד עמית, פולק מטלון ושות'
(צילום: איל מרילוס)
יצירת "סנדבוקס רגולטורי"
"הרגולציה בישראל בתחום הקריפטו נחשבת למאתגרת, בעיקר משום שיזמים ומשקיעים מחפשים ודאות ארוכת טווח, שאינה קיימת בהרבה תחומים מרכזיים", אומר עו"ד צחי זך, שותף במחלקת הייטק והון סיכון ומנהל תחום הקריפטו והגיימינג במשרד עמית, פולק מטלון ושות'. "קיימים חוקים וכללים, בעיקר בתחומי רישוי למתן שירותים פיננסיים, מיסוי ומניעת הלבנת הון, אך הם לאו דווקא מותאמים לאופי החדשני והגלובלי של התחום, ולעיתים אף סותרים או לא מתואמים בין הרשויות. בנוסף, עדיין קשה מאוד להכניס לארץ כספים שמקורם בקריפטו וכל זה מוביל רבים להעדיף לפעול מחוץ לישראל".
עם זאת, לדבריו, "בשנים האחרונות ניכרים סימנים ראשונים לשינוי. רגולטורים החלו לפרסם ניירות עמדה, לקיים דיונים ולהפגין פתיחות כלפי התחום. אלה צעדים חיוביים בכיוון הנכון, אך הדרך להסדרה מלאה, שתאפשר לתעשייה להתפתח באמת בישראל, עדיין ארוכה. אם רוצים לעודד צמיחה אמיתית של שוק הקריפטו בישראל, צריך שתהיה רגולציה ברורה שתואמת את מה שמקובל כיום בעולם, גם בהיבט היכולת של חברות בתחום לעמוד בה מבחינה כלכלית, וגם מבחינת ההגבלות על הפעילות עצמה. נדרש תיאום בין הרשויות והכרה כללית בזה שקריפטו הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת הפיננסית המודרנית בישראל.
בנוסף, צריך להקל מאוד על הכנסת כספים שמקורם בקריפטו לישראל באמצעות עדכון הכללים לפיהם הבנקים פועלים, ולפקח על כך שהבנקים אכן לא מערימים קשיים מיותרים במקרים שבהם ברור כי לא מדובר בהלבנת הון. אחד הדברים שכדאי מאוד לעשות זה 'סנדבוקס רגולטורי', שזה מעין פיילוט שמאפשר לחברות לבחון את הפעילות שלהן בסביבה מפוקחת אבל עם רגולציה מקלה לתקופה מוגבלת".
בנוסף לצעדים אלו, מזכיר זך כי חשוב לזכור גם את סוגיית הגנת המשקיעים ושמירה על יציבות השוק. "כמובן שגם בסביבה 'ידידותית לקריפטו' יש להבטיח שלא מאפשרים הלבנת הון ומימון טרור במסווה של פעילות לגיטימית, לוודא שהלקוחות של חברות שעוסקות בתחום הקריפטו מוגנים מפני תרמיות ומפני פרסום מטעה, למנוע פגיעה בפרטיות של משתמשים וכדומה".
פנייה יזומה לרשויות המס
היבט נוסף שמצריך התייחסות בנוגע לקריפטו הוא המיסוי. בסוף שנת 2023 פורסם נוהל הנוגע למקרים בהם אין אפשרות להכניס לישראל כספים שמקורם ברווחי קריפטו לצורך תשלומי המיסים על אותם רווחי קריפטו. זאת, משום שרשות המיסים יכולה, עקרונית, לקבל העברות כספים רק מבנקים מקומיים. הנוהל קובע מסלול חליפי שבמסגרתו רשות המיסים תוכל לקבל העברות כספים ישירות מחשבונות בנק זרים או אפילו מזירות מסחר של מטבעות וירטואליים ישירות לחשבון הבנק שלה בבנק ישראל.
לדברי רו"ח ועו"ד גיא רשטיק, שותף מיסוי תאגידים בפירמת BDO, "מאחר שהנוהל שנכתב מאוד ארוך ומסורבל ומאחר שלא פורסם במקביל נוהל גילוי מרצון שמסדיר את החסינות הפלילית לגבי אדם שלא דיווח על הכנסותיו בהתאם לחוק, כמות הנישומים שהשתמשו בנוהל היא זניחה".
לדבריו, "הנקודה הבעייתית הראשונה היא העובדה שהפונה לתשלום המס במסגרת הנוהל צריך להיחשף באופן פוזיטיבי ויזום לפקיד השומה, ולאחר מכן אף למחלקת החקירות ברשות המיסים. פניות אלו נעשות זאת ללא כל חסינות פלילית כפי שקיים בנוהל גילוי מרצון, נקודה נוספת היא העובדה שהנוהל הינו בעבור יחידים בלבד, בעוד שבפרקטיקה ישנן גם חברות שלהן הכנסות ממקור של קריפטו - ואשר על פניו לא זכאיות להקלות הקיימות לכאורה בנוהל. סביר להניח שגם לחברות אלה יימצא בסוף פתרון, שכן האינטרס של כל הצדדים הוא שכספי המס יועברו לידי חשבונה של רשות המיסים".
על פניו נראה שהליך של גילוי מרצון, שמקנה חסינות מהעמדה לדין פלילי עשוי לסייע לציבור המשקיעים בקריפטו. אלא שחרף הפרסומים בנושא נראה כי בשלב זה פרסום הנוהל עדיין מתעכב. "הליך הגילוי מרצון לא מיועד רק לתחום הקריפטו, אלא לכלל הנישומים שלא דיווחו על הכנסותיהם כדין ומעוניינים כרגע לדווח על הכנסות אלה", מבהיר רשטיק. לדבריו, "הנוהל נמצא מזה זמן רב על שולחנם של מקבלי ההחלטות (רשות המיסים, משרד המשפטים וכו') ומתעכב ככל הנראה לאור מחלוקות פנימיות בין הגורמים השונים. אחת מהמחלוקות נסובה סביב השאלה האם לאפשר נוהל גילוי מרצון אנונימי (דבר שהיה נהוג בהליכים קודמים של גילוי מרצון), אבל להבנתי מחלוקת זו נפתרה וככל הנראה הנוהל לא יהיה אנונימי. כתוצאה מכך, לדעתי, כמות הפניות תהיה נמוכה מהצפוי".
