פרשנותהשופט עמית מנסה, אבל שר המשפטים לוין לא מכיר בהידברות
פרשנות
השופט עמית מנסה, אבל שר המשפטים לוין לא מכיר בהידברות
הניסיון של מ"מ נשיא העליון יצחק עמית לחדש את הקשר עם שר המשפטים יריב לוין במטרה לקדם מינויים תקועים נתקל בחומת אטימות. עוד תזכורת לכך שהשר לא מעוניין בקידום כל אינטרס ציבורי שהוא – אלא רק בהפיכה המשטרית
"ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית פנה במכתב לשר המשפטים יריב לוין בבקשה לחדש את הקשר ביניהם, על מנת לדון בין היתר גם במינוי נציב תלונות הציבור על השופטים". כך הביא היום היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר את הבשורה לוועדת החוק חוקה ומשפט של הכנסת, בדיון שעסק בהצעת חוק נציב תלונות השופטים.
מאז יוני 2024 שר המשפטים לוין לא מדבר עם מ"מ הנשיאים. קודם עם ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן ומאז מינויו, גם עם עמית. עם זאת, שר המשפטים לא יכול להחרים את מ"מ נשיא העליון מהסיבה שלנגד עיניו צריכה לעמוד טובת הציבור והאזרחים שנזקקים לשירותי מערכת המשפט. החוק הפקיד בידי השניים סמכויות שהם חייבים להפעיל בצוותא. החוק לא העלה על דעתו חרמות וסירובים לדבר.
הבעיה היא שתפיסת השירות הציבורי ככזה שנועד להעדיף את טובת האזרחים לא נמצאת כלל בארגז הכלים של שר המשפטים, שמונע מיצר עז של נקמה והרס מערכת המשפט. "לוין נוהג כאן כדרכה של הקואליציה", אמרה ח"כ אפרת רייטן, "'אם אני לא מצליח לשלוט במנגנון – אז אשבור אותו'".
שר המשפטים לא יכול להחרים את מ"מ נשיא העליון מהסיבה שלנגד עיניו צריכה לעמוד טובת הציבור והאזרחים. החוק הפקיד בידי השניים סמכויות שהם חייבים להפעיל בצוותא, אך לא העלה על דעתו מצב של חרמות וסירובים מצד השר
לוין לא מצליח למנות נשיא לבית המשפט העליון בגלל שהוא במיעוט בוועדה לבחירת שופטים, אז אין לו בעיה לשבור את הכללים ולהפר פסק דין של בית המשפט העליון. ועכשיו כשהוא לא מסוגל להגיע להסכמה עם עמית, שהוא כלל לא מוכן לדבר איתו, על זהות נציב התלונות הבא – הוא מחוקק. באמצעות הצעת חוק פרטית של שמחה רוטמן, מקודם חוק שיפקיע את הבחירה מהוועדה לבחירת שופטים בהמלצת השר ונשיא העליון ויעביר אותה לידי הכנסת. ולמה הצעה פרטית? התרגיל החביב והאהוב על הממשלה – לקדם רפורמות ומהפכים ללא עבודת מטה רצינית תוך עקיפת הייעוץ המשפטי ובחינת השלכות רוחב. הפיכה משטרית באמצעות טלי גוטליב, בעז ביסמוט ושמחה רוטמן.
היועץ המשפטי של ועדת חוקה ד"ר גור בליי התנגד להצעת החוק של ראש הוועדה. "ההצעה נועדה לשתי תכליות. הראשונה לפרוץ את המבוי הסתום שנוצר כתוצאה מכך שהשר ומ"מ הנשיא אינם מדברים. השנייה, למנוע ניגוד עניינים לפיו שופטי העליון (שלושה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים – מ"ג) בוחרים את מי שמבקר אותם". בליי נימק למה לא ראוי לפתור את שתי הבעיות האלה באמצעות שינוי מהיסוד של אופי הבחירה. אבל הוויכוח על פרטי הצעת רוטמן מחמיץ את אופייה האמיתי – להעביר לפוליטיקאים את השליטה על התפקיד הרגיש של ביקורת השופטים.
באקו־סיסטם שבו פועל רוטמן השופטים הם חברים בכת מרושעת שמושקעת כל כולה בהתעללות בציבור המתדיינים, ובנציגיו שנבחרו בכנסת שעליהם מוטלת המשימה הקדושה של החזרת משילותם שנגזלה בידי הדיפ־סטייט, השופטים במקרה הזה. ניתן לפרט לא מעט מקרים שבהם שופטים חרגו ממסגרות האתיקה וההתנהגות הראויה, אבל אסור שהמצב טעון התיקון הזה יהפוך קרדום וגרזן לכריתת העצמאות השיפוטית באמצעות הזרמת תלונות סרק לנציב פוליטי כדי שידיח שופטים שלא מוצאים חן בעיני השלטון.
במקום החוק החדש לשינוי השיטה, אולי פשוט עדיף שהשר ידבר עם מ"מ הנשיא, הציעו חברי האופוזיציה בדיון. אולי שהשר לוין יבוא לוועדה ויסביר למה הוא לא מדבר, ניסו הח"כים להבקיע את חומת האטימות של לוין־רוטמן. ניסיונות שנידונים לכישלון כי לא מדובר כאן רק באטימות, אלא באיבה שורשית שמתורגמת להפיכה משטרית, שהדגל והיעד המרכזיים שלה הם החלשת בתי המשפט וקיצוץ כנפיהם. מינוי נציב תלונות פוליטי הוא תנאי חשוב להגשמת משימה זו.
"אני סבור כי הגיעה העת לקיים ערוצי תקשורת ועבודה משותפים בינינו ולחזור למתכונת עבודה מסודרת ומקצועית כבימים ימימה", כותב עמית ללוין. "מדוע יד מושטת לא פוגשת יד אחות?", שאלה המשוררת רחל בשירה 'גן נעול' שבו תפסה את מהותו של כבוד השר: "גן נעול - אדם גן נעול האלך לי, או אכה בסלע עד זוב דם".
