רועי חיון שוב מסתבך: חשוד בעבירות מס והלבנת הון ב-200 מיליון שקל
רועי חיון שוב מסתבך: חשוד בעבירות מס והלבנת הון ב-200 מיליון שקל
במסגרת הפרשה הקפיאה המשטרה לפעיל שוק ההון לשעבר נכסים בשווי של כ-50 מיליון שקל, בהם וילה בבנייה בהרצליה פיתוח, 4 כלי רכב, מזומן, תכשיטים ושעונים. במקביל המשטרה בגרמניה פנתה בבקשת סיוע לישראל בטענה שחיון היה שותף לעוקץ משקיעים. בית המשפט על החשדות בישראל: "מסת ראיות שחצתה את שלב החשד הסביר"; עורכי דינו של חיון: "הוא לא הוחשד ולא נחקר בגין פרשת עוקץ אזרחים בגרמניה"
העבריין המורשע רועי חיון, פעיל שוק ההון לשעבר שריצה 28 חודשי מאסר בכלא על ארגון הימורים לא חוקיים והלבנת חלק מהכספים בבורסה של ת"א, הוא אחד החשודים המרכזיים בפרשת מרמה, הלבנת הון, ועבירות מס בהיקף של למעלה מ-200 מיליון שקל שנחקרת על ידי ימ"ר ת"א ורשות המסים. כך התיר לפרסום בית המשפט המחוזי בתל אביב.
על פי החשד חיון רימה את פקיד השומה במסגרת הסדר מס קודם, לא דיווח על מלוא ההכנסות וחמק מתשלום מס, באמצעות שורה של חברות זרות שבהן הוא שולט. בכספים הלא מדווחים הוא ביצע השקעות ורכש נכסים וכך הולבנו, על פי החשד, הכספים. כפי שנחשף בעבר ב"כלכליסט", חיון הלווה למשל ב-2017, לאחר הרשעתו, לקרן סינגולרטים של איש העסקים משה חוגג סכום של 400 אלף דולר. חיון טען אז בתגובה שמדובר בהשקעה.
עם פתיחת החקירה בישראל נגד חיון, באמצע חודש אוגוסט, הקפיאה המשטרה לחיון נכסים בשווי של כ-50 מיליון שקל, ובהם וילה בבנייה ברחוב גלי תכלת בהרצליה פיתוח, מהרחובות היקרים בארץ, בשווי מוערך של כ-20 מיליון שקל, וכן 4 כלי רכב, מזומן, תכשיטים ושעונים שנתפסו בחיפוש בביתו בישראל.
חיון, ששהה בקפריסין בסמוך לפתיחת החקירה, ביקש מבית המשפט צו איסור פרסום עד לאחר הגעתו לישראל וחקירתו באזהרה. המשטרה הסכימה לבקשה. לאחר שחיון שב לישראל לפני כשבועיים, ביקשו עורכי דינו מיכל רוזן-עזור, רונן רוזנבלום ודניאל קליין להאריך את צו איסור הפרסום ולבטל את הקפאת הנכסים. בית משפט השלום בתל אביב ולאחר מכן בית המשפט המחוזי בתל אביב, דחו את הערעורים.
"נאספו ראיות העולות כדי ראיות ממש לביסוס החשד, והמסה הראייתית חצתה את שלב החשד הסביר", כתב השופט שמואל מלמד לאחר שעיין בתיק החקירה. "אני מוצא כי קיימות ראיות לכאורה (נגד חיון, ת.ג), המבוססות על חקירת אנשים שונים תחת אזהרה ובעדות פתוחה".
חשד לעוקץ משקיעים בגרמניה
עוד הותר לפרסום כי במקביל לחקירת הפרשה בישראל, משטרת גרמניה פנתה בבקשת סיוע לישראל (חיקור דין) בחשד שחיון היה מעורב בעוקץ משקיעים - הונאת אופציות בינאריות. חיון טרם נחקר בישראל לגבי חשד זה, ולא ברור מה חלקו אם בכלל בעוקץ המשקיעים. השופט מלמד ציין כי החקירה בגרמניה "מתקשרת לחקירה רחבה יותר המתנהלת כנגד חיון הקשורה בצורה רחבה יותר בעסקיו בחו"ל".
אחת החברות הישראלית שמעורבות על פי החשד בפרשת ההונאה בגרמניה, כך הותר לפרסום לאחרונה בעקבות עתירת כלי תקשורת ובהם "כלכליסט" באמצעות עורכות הדין טלי ליבליך ומיה כץ ממשרד ליבליך-מוזר-גליק, היא חברת ביט טק מרמת גן. על פי הסדרי טיעון בפרשת "אדון האשליות" שחיון עמד במרכזה ונחשפה ב"כלכליסט" ביט טק הוחזקה בעבר בשרשור על ידי קבוצת חברות זרות שהפעילו את אתר "option24".
בין חיון לבית רשות המסים נחתם הסדר, שבמסגרתו נחשף כי חיון משך בעבר מרווחי קבוצת "option24", שרשומה במקלט מס, דיבידנד של 98 מיליון שקל. חיון שילם מס של 24 מיליון שקלים על הרווחים במסגרת ההסדר. בעלי זכויות נוספים ברווחי הקבוצה, כך עלה מההסדר, היו שלושה ישראלים נוספים שהורשעו בפרשה: גלעד שמין (12.7 מיליון שקל), גילי בן משה (12.7 מיליון שקל), ואסף לנציאנו (12.7 מיליון שקל).
על פי כתב האישום שבו הודה חיון בפברואר 2016 בפרשת אדן האשליות, הוא צבר הון רב בפעילות הימורים בלתי חוקית, כשבין אנשי העסקים שהימרו אצלו, כך נחשף בתיק החקירה, היו למשל פעיל שוק ההון לשעבר איתן אלדר. כמו כן בין חיון לאיש העסקים ג'קי בן זקן, כך נחשף בנוסף בחקירה שנפתחה ב-2013, הייתה מערכת הלוואות, ובן זקן סיפר שנטל מחיון הלוואה של כ-200 אלף דולר. את הכספים שחיון צבר מהימורים לא חוקיים ופעילות נוספת של אופציות בינאריות, כך הוא הודה, הוא הלבין בין היתר בבורסה של ת"א בעסקי גז ונפט.
מסנגוריו של חיון, עוה"ד רוזן-עוזר, רוזנבלום וקליין, נמסר: "החקירה נפתחה כאשר חיון שהה בחו"ל וכלל לא זומן להיחקר. לבקשת המשטרה הגיע חיון לחקירה ממקום מושבו בחו"ל ושוחרר לאחריה. חיון לא הוחשד ולא נחקר בגין פרשת עוקץ אזרחים בגרמניה בניגוד להודעת דוברות משטרת ישראל לפני כחודשיים. ביהמ"ש המחוזי אישר את האמור בהחלטתו מיום 24.10.21 כשקבע גם כן שחיון לא הוחשד ולא נחקר בטענה למעשים בגרמניה. בדיון גם התברר שבמרכז החקירה סוגיות מיסויות".
