סגור

סנקציות על רוסיה? גם הכלכלה הישראלית תיפגע

היקף הסחר של ישראל עם רוסיה גדול פי 4 מהסחר עם אוקראינה, כשהיקף היצוא אף גדול פי 5; מי שצפויים להיפגע במיוחד הם ענפי החקלאות, היהלומים והשירותים

סירובה של ישראל לבקשת ארה"ב, ידידתה הגדולה ביותר, להצטרף לגינוי רוסיה במועצת הביטחון על רקע פלישתה לאוקראינה ממחישה את המצב הבעייתי שבו ישראל נמצאת בכל הנוגע למשבר שפרץ במזרח אירופה. שר החוץ, יאיר לפיד, אמנם גינה בפומבי את הפלישה, אך האינטרסים הביטחוניים של ישראל ומעורבותה של רוסיה במזרח התיכון מונעים ממנה לעשות הרבה יותר.


בנוסף לשיקולים הביטחוניים (התיאום עם רוסיה בסוריה) נדמה כי גם השיקולים הכלכליים מטים את הכף בצורה ברורה לטובתה של רוסיה לעומת אוקראינה. על פי נתוני סחר החוץ שמתפרסמים על ידי הלמ"ס, היקף היצוא והיבוא של הסחורות בשלוש השנים האחרונות עם רוסיה היה גבוה פי 4 מאשר עם אוקראינה. כך, היקף הסחר עם רוסיה הסתכם ב-3.8 מיליארד דולר לעומת 955 מיליון דולר עם אוקראינה. היקף היבוא מרוסיה לישראל היה גבוה פי 3.6 מהיקף היבוא מאוקראינה, כאשר היקף היצוא לרוסיה היה גבוה פי 5.2 מאשר יצוא הסחורות לאוקראינה.


על פי פרסום של מנהל סחר החוץ במשרד הכלכלה מיוני האחרון, בשנת 2020 עמד היצוא מישראל לרוסיה על 631 מיליון דולר. היצוא העיקרי של מדינת ישראל לרוסיה היה של תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון שהיוו כשליש מכלל אותו יצוא באותה שנה - כ-208 מיליון דולר. המשמעות היא כי סנקציות במסחר עם רוסיה מצד ישראל עלולות לפגוע בחקלאים הישראלים שגם כך סובלים בשנים האחרונות מפגיעה בענף. כמו כן, 21% מהיצוא לרוסיה היה של מכונות ומיכון חשמלי, 16% של כימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות, 8% של גומי ופלסטיק, 7% של מכשור אופטי ורפואי, 6% של מתכות ו-9% של סחורות אחרות.
הפגיעה בסחר החוץ עם רוסיה כמובן בא לידי ביטוי גם ביבוא סחורות לישראל שעמד בשנת 2020 על פי משרד הכלכלה על כ-1.4 מיליארד דולר. על פי הנתונים, שליש מהיבוא מרוסיה לישראל היה של מינרלים ודלקים. מדובר על יבוא סחורות בהיקף של 458 מיליון דולר, בעיקר של פחם. כמו כן, 18% ממנו היו של תוצרת חקלאית ומוצרי מזון, 15% מתכות בסיס, 5% של כימיקלים ומוצרי תעשיות ו-7% של סחורות אחרות. אחד הענפים הבולטים שעלולים להיפגע כתוצאה מהמשבר הנוכחי הוא ענף היהלומים בישראל שרק לאחרונה זכה לעדנה מסוימת לאחר עשור של ירידות תלולות בהיקף הסחר. רוסיה מהווה מקור עיקרי של חומרי גלם עבור ענף היהלומים בישראל כאשר 22% מהיבוא מרוסיה בשנת 2020 היה של פנינים, אבנים ומתכות יקרות. מדובר על ייבוא בהיקף של כ-306 מיליון דולר.
בנוסף לפגיעה בסחר הסחורות סנקציות כלכליות על רוסיה צפויות לפגוע גם בסחר השירותים בין שתי המדינות. על פי משרד הכלכלה בשנים 2016-2020 נרשמה עלייה הדרגתית הן בהיקף יצוא השירותים והן בהיקף ייבוא השירותים מרוסיה. בסך הכל הסתכם היקף סחר השירותים עם רוסיה ב-869 מיליון דולר, מתוכם 620 מיליון דולר ביצוא (71%).


היקף הסחר של ישראל עם אוקראינה נמוך משמעותית מאשר היקף הסחר עם רוסיה. בשנת 2021 היקף היצוא לרוסיה מסך ייצוא הסחורות בישראל עמד על 1.3% והסתכם בכ-784 מיליון דולר כאשר היקף היבוא באותה תקופה מרוסיה לישראל עמד על 0.7% מסך היבוא לישראל והסתכם בכ-688 מיליון דולר. לעומת זאת, היקף היצוא באותה שנה לאוקראינה עמד על 0.3% מכלל היצוא ו-0.2% מכלל היבוא. ענפי יצוא הסחורות העיקריים מישראל לאוקראינה הם כימיקלים (63%), פלסטיק וגומי (10%) ומכונות (8%). ענפי יבוא הסחורות העיקריים מאוקראינה לישראל הם תוצרת חקלאית ומוצרי מזון (74%), מתכות בסיס (16%) ומכונות (4%).
בינואר 2021 נחתם הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל ואוקראינה שהגדיל את היקף הסחר בין שתי המדינות. עם כניסתו של ההסכם לתוקף, מגוון מוצרים מישראל קיבלו פטור ממכס בייצוא לאוקראינה. בין המוצרים ניתן למנות בין היתר מוצרי פלסטיק וגומי, מכונות, ציוד רפואי, כימיקלים ופירות וירקות כגון תמרים, אבוקדו, אפרסמון ומוצרי פירות. כמו כן, ההסכם הוריד את המכסים על מוצרים אשר מיובאים מאוקראינה בהם: חיטה ומוצרי חקלאות שונים, דגים, מזון מעובד, שמנים מסוגים שונים, ברזל, פלדה וחומרי גלם נוספים המיועדים לתעשייה ובכך סייע בהפחתת יוקר המחיה בישראל. כעת נותר לחכות ולראות מה תהיה ההשפעה של המלחמה על הכלכלה הישראלית.