הטיסה בוטלה? העליון קובע: סוכנות הנסיעות לא יכולה לגזור קופון מההחזר
מחלוקת של נוסע עם איסתא על ניכוי של 30 דולר כדמי טיפול מהחזר על טיסה שבוטלה הגיעה עד לעליון, לאחר שטענותיו נדחו בשתי ערכאות; העליון הפך את ההחלטות וקבע כי מרגע שחברת התעופה העבירה לסוכנות את כספי ההחזר, עליה להעבירם במלואם לנוסע; איסתא חויבה גם בהוצאות משפט של 5,000 שקל
מחלוקת על 30 דולר הגיעה עד לבית המשפט העליון, שקבע אתמול כי סוכנות נסיעות אינה רשאית לנכות דמי טיפול מהחזר כספי המגיע לנוסע שטיסתו בוטלה ביוזמת חברת התעופה. "הוראות חוק שירותי תעופה אינן מתירות לסוכנות נסיעות להפיק רווח מחובתה לסייע לנוסע שהתקשר עמה, לקבל החזר מלא המגיע לו בגין ביטול טיסתו על-ידי חברת התעופה. היתר כזה נקבע בעבר בהוראת שעה על רקע משבר חריג שאליו נקלע ענף התעופה בימי מגפת הקורונה, אך משפקעה הוראה זו, אין הדבר מותר עוד".
בית המשפט העליון נדרש לשאלה מה הדין כאשר נוסע רוכש כרטיס טיסה באמצעות סוכנות נסיעות, ובהמשך חברת התעופה מבטלת את הטיסה ומשיבה את מחיר הכרטיס באמצעות הסוכנות - אך זו מנכה מההחזר דמי טיפול. האם הסוכנות רשאית לעשות זאת? העליון קבע שלא.
הפרשה החלה כאשר הנוסע רכש דרך אתר סוכנות הנסיעות איסתא כרטיס טיסה לוורשה ב-1,087 שקל. לאחר שחברת התעופה Wizz Air ביטלה את הטיסה, השיבה לו איסתא 911 שקל בלבד - 176 שקל (כ-47 דולר) פחות מהסכום ששילם. איסתא טענה כי 30 דולר מתוך הסכום נגבו כדמי טיפול מופחתים, בהתאם לתנאי השירות שאישר הלקוח. לפי תנאים אלה, הסוכנות רשאית לגבות דמי טיפול של 60 דולר "על כל שינוי ו/או ביטול שנעשה לאחר אישור ההזמנה, בין אם לבקשת הנוסע ובין אם על ידי חברת התעופה". לדבריה, היא גבתה בפועל מחצית מהסכום, ואילו 17 הדולר הנותרים לא הושבו לה על ידי חברת התעופה.
הנוסע הגיש נגד איסתא תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. במהלך הדיון הסכימו הצדדים כי איסתא תשיב לו, לפנים משורת הדין, את 17 הדולר שלטענתה לא קיבלה בחזרה מ-Wizz Air, כדי לחסוך ממנו פנייה לחברת התעופה בעניין. בעקבות זאת הצטמצמה המחלוקת לשאלה אחת: האם איסתא הייתה רשאית לנכות מההחזר 30 דולר כדמי טיפול.
התביעה הקטנה שהגיש הנוסע נדחתה, וגם בקשת רשות ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי נדחתה. המחוזי קבע כי סוכנות נסיעות רשאית לנכות דמי טיפול בגין טיסה שבוטלה ביוזמת חברת התעופה, ובלבד שהנוסע נתן לכך הסכמה חוזית מפורשת.
הנוסע לא ויתר והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שנדונה בפני הרכב השופטות גילה כנפי-שטייניץ, דפנה ברק-ארז ויעל וילנר. העליון החליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור, אף שמדובר ב"גלגול שלישי" - כלומר לאחר שהתיק כבר נדון בשתי ערכאות - בשל חשיבותה הרוחבית של הסוגיה.
בפסק הדין המרכזי קבעה השופטת גילה כנפי-שטייניץ כי "מציאות חיינו בשנים האחרונות יצרה חוסר ודאות רב בענף התעופה, וביטולי טיסות נהפכו זה מכבר לחזון נפרץ. עיון בפסיקה מעלה כי הערכאות הדיוניות הגיעו בסוגיה הצרכנית שלפנינו לתוצאות מנוגדות: יש שחייבו סוכנות נסיעות בהשבת דמי הטיפול שנוכו... ויש, כבענייננו, שהכשירו את הניכוי". השופטת הוסיפה: "לגישתי, חוק שירותי תעופה אינו מתיר לסוכנות נסיעות לנכות דמי טיפול מהחזר התמורה לנוסע".
השופטת ניתחה את הוראת השעה שנחקקה ב-2020 בעקבות מגפת הקורונה - הסדר זמני שהתיר לסוכנויות הנסיעות להפחית מההחזר דמי טיפול מוסכמים. הוראת השעה פקעה בסוף מרץ 2021. "הוראת השעה כוננה היתר זמני, שנועד לפוג עם חלוף נסיבות המשבר; ומשפקעה ולא הוחלפה, שב החוק המקורי – המחייב העברת מלוא התמורה לנוסע – למקומו... הדין כיום אוסר על סוכנות הנסיעות לנכות דמי טיפול מן ההחזר לנוסע", נקבע.
השופטת הבהירה בפסק הדין כי "המחוקק קבע את מעמדה של סוכנות הנסיעות כחוליית ביניים, שתפקידה להוליך אל הנוסע את מלוא הכספים המגיעים לו מחברת התעופה - צינור להעברת כספי ההשבה". לדבריה, "פרשנות המשיבה (איסתא - ל"ד) מבקשת לנקב צינור זה, כך שחלק מן הכספים שנתקבלו בידי סוכנות הנסיעות ייגרע בטרם יגיע לבעל הזכות ויישאר בידיה. פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם אופיו הקוגנטי של החוק ועם תכליתו - להגן על הנוסע".
עם זאת, העליון הבהיר כי סוכנות הנסיעות אינה נדרשת להשלים מכיסה סכומים שחברת התעופה לא העבירה לה. "ודוק: אין באמור כדי להטיל על סוכנות הנסיעות חובת תוצאה להעברת מלוא כספי ההשבה - היא אינה ערבה להצלחת הגבייה מחברת התעופה, ובוודאי שאינה נדרשת להשלים מכיסה סכום שלא הושב לה. ואולם משהושבה התמורה לידיה, שוב אין היא רשאית לגרוע ממנה טרם העברתה; שאם תאמר כן, הפכת את מי שמונה לסייע במימוש הזכות למי שמסכל את מימושה המלא".
בסופו של דבר התקבל הערעור פה אחד. איסתא חויבה להשיב למערער את דמי הטיפול שניכתה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, וכן לשלם לו הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.
עו"ד אריאל דובינסקי, המתמחה בדיני קניין רוחני ומשפט מסחרי (ולא ייצג בתיק), מציין כי לפסק הדין עשויות להיות השלכות רחבות יותר על ענף הנסיעות. "מאחורי מאבק של צרכן בודד על 30 דולר עשויה להסתתר חשיפה משמעותית לענף הנסיעות. העליון הכריע כעת באופן ברור בפרקטיקה שעשויה להיות רלוונטית לאלפי נוסעים, כאשר דווקא העובדה שהנזק לכל נוסע הוא קטן הופכת את הסוגיה למתאימה לבחינה במסגרת תובענה ייצוגית. השאלה המעניינת עכשיו היא כמה נוסעים חויבו בדמי טיפול כאלה מאז פקיעת הוראת השעה בתקופת הקורונה, והאם מדובר בפרקטיקה שיטתית שעשויה להקים זכות להשבה קבוצתית".
מאיסתא נמסר בתגובה: "איסתא לומדת את פסק הדין, שוקלת ובודקת את ההשלכות שלו, לרבות האפשרויות המשפטיות שלה".
