זינוק במספר הנזקקים: 867 אלף משפחות חיות בחוסר ביטחון תזונתי
לפי דו"ח לתת, מספר הנפשות בחוסר ביטחון תזונתי זינק מ־25% ל־32%, ושיעור הנפשות ברעב מלא או חלקי זינק מ־11.4% ל־13.5%. עלות מחיה מינימלית למשפחה בת 4 נפשות עלתה ל־14,139 שקל. רבע מהנתמכים החלו לקבל מזון בזמן המלחמה
שיעור המשפחות החיות בחוסר ביטחון תזונתי (מחסור במזון איכותי ומגוון) זינק מ־21.1% ב־2024 שהם 681 אלף משקי בית, ל־26.9% ב־2025, שהם 867 אלף משפחות, כלומר יותר מרבע מהאוכלוסייה בישראל. שיעור הנפשות החיות בחוסר ביטחון תזונתי נסק מ־24.9% שהם 2.2 מיליון איש ב־2024 ל־32.1% שהם 2.8 מיליון. הסיבה לכך ששיעור הנפשות גדול משמעותית משיעור המשפחות היא הקשר הישיר בין משפחות מרובות נפשות למצוקה כלכלית ורעב. שיעור הילדים בחוסר ביטחון תזונתי גדל מ־34.1% שהם 1.1 מיליון ל־37.5% שהם 1.2 מיליון.
כך עולה מדו"ח העוני האלטרנטיבי של עמותת הגג לסיוע במזון לתת. הסקר נערך ע"י מחלקת המחקר של לתת בשיתוף מכון המחקר rotem ar בראשות ד"ר אריה רותם על פי שאלון הביטחון התזונתי של משרד החקלאות האמריקאי. מנכ"ל לתת ערן וינטרוב אמר: "שלחנו את הנתונים לבדיקה כמה פעמים, כדי לוודא שיש עלייה כל כך דרמטית". לדבריו, ההסבר הוא כנראה כמות הולכת וגדלה של משקי בית מהמעמד הבינוני הנמוך שבגלל יוקר המחיה נקלעו לאי ביטחון תזונתי. מסקר נתמכי המזון השנתי של לתת עולה שרבע מהנתמכים חדשים והחלו לקבל מזון בזמן המלחמה.
שיעור משקי הבית בחוסר ביטחון תזונתי חמור, כלומר רעב לסירוגין או קבוע גדל אף הוא אם כי במידה פחותה מ־10.1% ממשקי הבית ב־2024, שהם 326 אלף משפחות ל־10.9% ב־2025 שהם 361 אלף משקי בית. שיעור הנפשות הרעבות גדל משמעותית מ־11.4% שהם מיליון נפש ל־13.5% שהם 1.2 מיליון.
עלות המחיה המינימלית (קו העוני האלטרנטיבי) לנפש עלתה ב־5.5% מ־5,297 שקל ב־2024 ל־5,589 שקל ב־2025. עלות המחיה למשפחה של שני מבוגרים ושני ילדים עלתה ב־5.6% מ־13,384 שקל ב־2024 ל־14,139 שקל למשק בית. זהו קצב גבוה מעליית המדד, שעלה בתקופה הרלבנטית ב־3.4%. מדובר בתוספת שנתית של 3,500 שקל לאדם ו־9,000 שקל למשק בית.
עלות המחיה המינימלית משקפת את המינימום שלפי תחשיבי לתת דרושים למחיה בכבוד. היא מחושבת לפי מתודולוגיה שפיתחו חברת היעוץ האסטרטגי Social Finance Israel) SFI) בשיתוף מחלקת המחקר של לתת. היא כוללת אומדן עלות סל מזון בריא, דיור וחשבונות, הוצאות ביגוד בשכבות החלשות והוצאות חינוך ובריאות בסיסיות. בלתת מסבירים ש"2025 עומדת בצל ההשלכות הכלכליות של המלחמה וסבבי הלחימה, לרבות הרחבת שירות המילואים, גידול חד בהוצאות הביטחון והעמקת הגירעון". על רקע זה הוטלו שורת גזירות, בהן העלאת המע"מ, הגדלת תשלומי הביטוח הלאומי וביטול הקלות מס שפגעו בהכנסה הפנויה. במקביל, סביבת ריבית גבוהה ואינפלציה מתמשכת הובילו לשחיקה בכוח הקנייה של הציבור".
וינטרוב מסביר שלוקח 22 חודש למשפחה ממעמד הביניים שחווה משבר כלכלי עד שהיא אוכלת את החסכונות וחגורות הביטחון ושוקעת בעוני. לכן לקח שנתיים של מלחמה כדי שהמשבר ישתקף בנתונים. "אנשים איבדו מקום עבודה או שהעסק שלהם התרסק. לפעמים עזבו את העבודה כדי לטפל בבן משפחה פצוע ולפעמים הם עצמם בפוסט טראומה וקשה להם לעבוד".
קו העוני הרשמי של הביטוח הלאומי עומד על 4,398 שקל לנפש, כלומר 13% פחות מקו העוני האלטרנטיבי לנפש ו־11,259 שקל למשק בית (20% פחות). קו העוני הרשמי שווה לפי הגדרות בינ"ל ל־50% מההכנסה החציונית ואינו מתייחס להוצאות. המסקנה הקשה העולה מהדו"ח היא ש"קיים בישראל פלח אוכלוסייה שאף על פי שאינו מוגדר כעני לפי הביטוח הלאומי, חי בעוני בפועל ובתנאי מחיה שאינם מאפשרים קיום בסיסי", חלקם למרות תעסוקה מלאה.
עוד מסקנה קשה היא ש"שכר המינימום אינו מאפשר קיום בסיסי למשק בית עם ילדים". למרות ששכר המינימום למפרנס יחיד (6,248 שקל) מכסה את עלות המחיה המינימלית לנפש (5,589 שקל), במשק בית בן 4 נפשות בו שני ההורים מועסקים בשכר מינימום במשרה מלאה (12,495 שקל), הוא אינו מגיע לרף העלות המינימלית למשק הבית (14,139 שקל). אלא שמספר המפרנסים הממוצע למשק בית הוא 1.35. מה שאומר שההכנסה משכר המינימום (8,403 שקל) נמוכה בכ־40% מהעלות המינימלית הנדרשת למחיה. לדברי וינטרוב, "בגלל המלחמה יש הסטה של תשומת הלב מהנושאים החברתיים. רגע לפני שאנחנו הופכים ל"סופר ספרטה" דרוש מענה מממשלתי מקיף".
