כ-10% מהישראלים סבלו מרעב ב-2024, החמרה במגזר החרדי
לפי נתוני הביטוח הלאומי, כ-2.8 מיליון בני אדם חיו ב-2024 בחוסר ביטחון תזונתי, מהם כמיליון סבלו מרעב; מדובר בירידה לעומת 2023, שנובעת ככל הנראה מהסיוע שהעניקה הממשלה לתושבים בפריפריה בשל המלחמה
27.1% ממשקי הבית חיו ב-2024 בחוסר ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות. מדובר ב-968 אלף משקי בית ובהם כ-2.8 מיליון נפשות, בהן כמיליון הם ילדים. 9.9% ממשקי הבית, 354 אלף, חיו בחוסר ביטחון תזונתי חמור - כלומר רעב. כך עולה מסקר הביטחון התזונתי לשנת 2024 שמפרסם הבוקר הביטוח הלאומי.
הסקר נערך במאי-נובמבר 2024 בקרב כ-1,500 איש שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת. הנשאלים נשאלו בין השאר האם דילגו על ארוחות או הקטינו אותן עקב מחסור בכסף, האם היו רעבים ולא היה כסף לאוכל ובאיזו תדירות זה קרה.
למרות שהנתונים מציירים תמונה קשה - הם מהווים שיפור מסוים. כך, ב-2023, שיעור משקי הבית שחיו בחוסר ביטחון תזונתי היה 30.8%, ושיעור משקי הבית שסבלו מחוסר ביטחון תזונתי חמור עמד על 12.3%. במחלקת המחקר של הביטוח הלאומי מייחסים את הירידה לקצבאות ולמענקים הרבים שהזרימה ממשלה בשנת המלחמה הראשונה; כלומר, סביר שמדובר באירוע חד פעמי והשנה המצב החמיר.
עוד עולה מהנתונים כי שיעור הנפשות שחיו ב-2024 בחוסר ביטחון תזונתי ירד מ-32.6% ב-2023 ל-28.1% שהם 2.8 מיליון בני אדם. מתוכם, 9.9% - מיליון בני אדם - חיו ברעב.
שיעור הילדים החיים במשקי בית הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי הוא גבוה במיוחד – 31.7%, כמעט אחד משלושה. זאת מאחר שהסיכוי להיות בחוסר ביטחון תזונתי גבוה יותר במשפחות מרובות ילדים. ואולם ב-2023 המצב היה גרוע עוד יותר - 36.0%. שיעור הילדים החיים בחוסר ביטחון תזונתי חמור ירד מ-12.3% ל-10% שהם 325 אלף ילדים רעבים.
הנתונים הקשים ביותר הם בקרב האוכלוסייה הערבית – 58% ממשקי הבית חיו בחוסר ביטחון תזונתי, ו-23.8% סבלו מרעב. עם זאת מדובר בשיפור לעומת 2023, אז חיו 62.8% ממשקי הבית הערבים בחוסר ביטחון תזונתי ו-28.8% סבלו מרעב. הממצאים בחברה הערבית על ההיקף הנרחב של החיים בחוסר ביטחון תזונתי מתיישבים עם ממדי העוני הגבוהים בקרבה.
דווקא באוכלוסייה החרדית חלה החמרה באחוז הרעבים מ-8.4% ב-2023 ל-9.9% ב-2024, אולי בשל הסנקציות שהתרחבו על אברכים משתמטים. באוכלוסייה החרדית והערבית שיעורי העוני דומים (וגבוהים). למרות זאת, שיעור משקי הבית באוכלוסייה הערבית הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי הוא יותר מכפול מהשיעור באוכלוסייה החרדית. אחת הסיבות היא כנראה מערך העזרה ההדדית החרדי הכולל גמ"חים, קופות צדקה, קרנות ערבות ליתומים ואלמנות וקניות קהילתיות.
שיעור גבוה במיוחד של משקי בית שחיים בחוסר ביטחון תזונתי נמצא במחוז הצפון (36.7%) ומחוז ירושלים (37%). במחוז הדרום נרשמה ב-2024 ירידה בשיעור החיים בחוסר ביטחון תזונתי מ-32% ל-25.9%, שיעור נמוך מהממוצע הארצי. סמנכ"לית המחקר של הביטוח הלאומי ניצה קסיר מייחסת זאת לסיוע הגדול לתושבי האזור במלחמה.
שיעור משקי הבית החיים בחוסר ביטחון תזונתי גבוה במיוחד במשקי בית גדולים ובמשקי בית עם נפש אחת. שיעור משקי הבית שבהם 6 נפשות ויותר החיים באי ביטחון תזונתי היה 39.5%, ועם נפש אחת הוא 31%. לעומת זאת, במשקי בית עם 2 נפשות השיעור היה 17.6%.
ל-27% מהאוכלוסייה, שהם כ-963 אלף ממשקי הבית, לא הייתה ב-2024 נגישות למזון בריא - מדובר ב-2.6 מיליון נפשות, שמתוכן כ-926 אלף הם ילדים. כלומר משפחות אלו יכולות להרשות לעצמן רק מזון שמזיק לבריאותן. עם זאת, גם בתחום זה חל שיפור מ-31% ב-2023
קסיר מסבירה את הירידה בחוסר הביטחון התזונתי ב-2024 בהזרמות הכספים הגדולות של הממשלה לציבור במלחמה, למשל למפונים שמגיעים מאזורים חלשים כלכלית. עוד הסבר הוא ההיקף הגדול של פעולות עזרה הדדית במלחמה. ייתכן שגם התשלומים הגבוהים למשפחות חיילי המילואים סייעו.
חשוב לשים לב גם לכך שהסקר הסתיים לפני יותר משנה, וסביר שהמצב החמיר. לקראת ראש השנה פרסם ארגון הגג של עמותות הסיוע במזון לתת נתונים המצביעים על עלייה גדולה בביקוש לסיוע. באור עקיבא מספר המשפחות הנתמכות עלה מ-500 ל-800. בתל אביב נרשמה עלייה של יותר מ-16.5%, ל-3,949 משפחות. עליות חדות נוספות נרשמו בקריית אתא (53.8%), באקה אל-גרביה (26.6%), נהריה (16.6%) ובאר שבע (14%).
הביטוח הלאומי לא צירף השוואה בינלאומית, מאחר שלא מדובר באותן שאלות כמו ב-OECD. על פי סקר של סוכנות המזון והחקלאות של האו"ם, רמת חוסר הביטחון התזונתי בישראל עמדה בתחילת העשור על 14.2% (כאמור ההגדרות שונות, ש"א) והיתה כמעט כפולה מממוצע המדינות המפותחות (7.5%). ישראל וניו זילנד היו ממוקמות בראש צמרת חוסר הביטחון התזונתי של מדינות הרווחה בעולם, כאשר בתחתית המאוד מכובדת נמצאת שווייץ עם שיעור אי-ביטחון תזונתי של 2.2% בלבד. לפי הגדרת הארגון, אי-ביטחון תזונתי הוא "היעדר נגישות רציפה למזון בטוח ומזין בכמות מספקת כדי להבטיח גדילה והתפתחות תקינות וחיים פעילים ובריאים".
