"בעיות משפטיות שנראות שוליות בשלבי ההקמה עלולות להפוך למכשול דווקא ברגעים החשובים ביותר בחיי החברה"
מהפכת ה-AI, הטלטלות שעברה תעשיית ההייטק והדרישות החדשות מצד משקיעים מחזקות את תפקידם האסטרטגי של עורכי הדין. עו"ד פז אברכהן, שותפה בפרקטיקת הטכנולוגיה ומדעי החיים במשרד גורניצקי, מתייחסת בראיון מיוחד לאתגרים המשפטיים המורכבים שנוצרו בשנים האחרונות,הדרישות שמציבים המשקיעים, המשקיעים ומסבירה כיצד היערכות מוקדמת מייצרת ערך עסקי לחברות
קשה לחשוב על טלטלה או אתגר שתעשיית ההייטק הישראלית לא התמודדה עמו בשנים האחרונות. שנות המלחמה צמצמו את פעילות המשקיעים הזרים קצב הצמיחה של חברות מואץ מתמיד בזכות ה-AI אך הוא גם מייצר אתגרים משפטיים מורכבים מתמיד ומשנה את סביבת העבודה.
התהליכים הללו מרחיבים את תפקדים של עורכי הדין - החל מליווי משפטי שבונה ערך כבר משלבי ההקמה, דרך צעדים שימנעו עיכובים בעסקאות בעתיד ועד טיפול שוטף במהלכים עסקיים, סוגיות פרטיות ונושאים נוספים. עו"ד פז אברכהן, שותפה בפרקטיקת הטכנולוגיה ומדעי החיים במשרד גורניצקי, שיתפה אותנו בשגרת העבודה המורכבת של הצוותים המשפטיים ובפתרונות שמאפשרים לחברות לצמוח ולהצליח גם בתקופות מורכבות.
השימוש המואץ בבינה מלאכותית מייצר אתגרים משפטיים חדשים, מורכבים וגדולים. עד כמה חברות ערוכות לכך? איך מייצרים הגנה משפטית כשבמקרים רבים ההשלכות עדיין לא ודאיות?
"השימוש המואץ בבינה מלאכותית (AI) מציב בפני חברות אתגרים משפטיים חדשים, והמציאות היא שהטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מהרגולציה ומהיכולת לצפות את מלוא השלכותיה. חברות מודעות יותר ויותר לסיכונים ונערכות בהתאם, אך רמת המוכנות משתנה מחברה לחברה. אחד האתגרים המרכזיים הוא ההגנה על מידע רגיש של החברה, עובדיה, לקוחותיה ושותפיה העסקיים, לרבות סודות מסחריים, מידע טכנולוגי, נתונים פיננסיים ומידע אישי, שעלולים להיחשף או לשמש לאימון מודלים באמצעות שימוש לא מבוקר בכלי AI. לצד זאת, מתעוררות שאלות מורכבות בנוגע לבעלות על קניין רוחני שנוצר באמצעות AI, לחשיפה להפרת זכויות של צדדים שלישיים ולשימוש בטכנולוגיה בתהליכי פיתוח. אתגר נוסף הוא בטיחות השימוש בבינה מלאכותית (AI Safety). גם כאשר הכלי מספק תוצאה משכנעת או מייעל תהליך, יש לבחון באופן ביקורתי אם התוצאה נכונה, מתאימה למטרה והוגנת, ואם אינה מבוססת על מידע שגוי או מוטה. גם משקיעים מעניקים כיום תשומת לב גוברת לאופן שבו חברות משתמשות ב-AI ולמערכות שהן מפתחות, ובוחנים את ההשלכות על הקניין הרוחני, אבטחת המידע והחשיפות המשפטיות של החברה".
"ההגנה המשפטית מחייבת היערכות בכמה רבדים: גיבוש מדיניות ברורה לשימוש ב-AI, הגדרת סוגי המידע שניתן להזין למערכות השונות, בקרת הרשאות והסדרת ההתקשרויות עם ספקי הטכנולוגיה, לרבות בחינה של תנאי ההתקשרות בפועל בנוגע לשימוש במידע לצורכי אימון, שמירתו ומחיקתו, שכן גם מודל "סגור" אינו מבטיח כשלעצמו הגנה על המידע. חשוב לתעד את השימוש במערכות AI ואת הבקרות עליהן, ולהקפיד על מצגים וגילויים מדויקים במסגרת הסכמי השקעה ועסקאות, לרבות ביחס להשפעות מהותיות של השימוש ב-AI על פעילות החברה. לצד זאת, התפתחות הרגולציה בעולם מחייבת חברות לבחון את חובות השקיפות והאחריותיות החלות עליהן ולקבוע פיקוח אנושי אפקטיבי, לרבות בדיקת אמינות התוצרים, כדי לצמצם סיכונים של הטעיה, פגיעה בפרטיות והחלטות שגויות או מוטות. מאחר שהמסגרת המשפטית עדיין מתגבשת, לא ניתן להבטיח ודאות מלאה. המפתח הוא לבנות מערך ניהול סיכונים שמאפשר לחברה ליהנות מיתרונות הטכנולוגיה, תוך זיהוי החשיפות המשפטיות והתאמת ההגנות למציאות המשתנה".
עד כמה חברות וארגונים אכן יכולים להעניק ודאות לעובדים, במיוחד שסביבת העבודה לא מפסיקה להשתנות ולהתעצב מחדש? איך מגשרים על הפערים הללו?
"אף חברה אינה יכולה להבטיח לעובדיה ודאות מלאה, בוודאי במציאות הישראלית של השנים האחרונות, שבה שינויים טכנולוגיים, כלכליים וגיאופוליטיים מתרחשים בקצב מהיר. כניסת ה- AI לשוק העבודה מוסיפה ממד נוסף של אי-ודאות, משום שהיא משנה לא רק את אופן ביצוע העבודה, אלא גם את מבנה הצוותים, את הכישורים הנדרשים ואת צורכי הגיוס של החברות. אנחנו כבר רואים חברות שבוחנות מחדש את היקף כוח האדם הנדרש להן ואת האפשרות לפעול באמצעות צוותים קטנים ויעילים יותר, תוך שימוש מוגבר בטכנולוגיה.
הדרך להתמודד עם האתגר היא לנהל את השינוי באופן אחראי ושקוף. חברות צריכות לאמץ את הטכנולוגיה באופן מושכל, לבחון את צורכי הגיוס שלהן לטווח הארוך, להשקיע בהתאמת כישורי העובדים ולתקשר באופן ברור את השינויים הצפויים. לצד זאת, חשוב להקפיד על קיום הליכים הוגנים כאשר נדרשים שינויים ארגוניים. בסופו של דבר, עובדים אינם מצפים בהכרח להבטחה שהכול יישאר כפי שהוא, אלא להנהלה שמכירה באתגרים, נערכת אליהם ופועלת בשקיפות ובהגינות".
גיוסי ההון של קרנות הון סיכון התחדשו בשנתיים האחרונות אך התעשייה עברה טלטלות רבות. איך השתנו החוזים והסכמי ההשקעה? האם רואים דרישות חדשות מטעם משקיעים או מטעם יזמים? מדוע?
"אחת המגמות הבולטות שאנחנו מזהים בשנים האחרונות היא ההתקרבות של הסכמי ההשקעה בחברות ישראליות לסטנדרטים האמריקאיים. גם בחברות ישראליות בשלבים מוקדמים אנו רואים דרישה הולכת וגוברת מצד משקיעים להשתמש במסמכי השקעה המבוססים על נוסחי ה-NVCA האמריקאיים, תוך התאמתם לדין הישראלי. במקביל, משקיעים מקפידים יותר על זכויות ההגנה שלהם, על מנגנוני ממשל תאגידי ועל בדיקות נאותות מקיפות. מגמה זו משקפת הן את המעורבות המשמעותית של משקיעים אמריקאים בשוק הישראלי והן את השינוי במאזן הכוחות בשוק ההשקעות, בו המשקיעים הפכו סלקטיביים יותר,מבקשים לצמצם חשיפות ולהבטיח לעצמם הגנות רחבות יותר. המשא ומתן כיום אינו מתמקד רק בשווי החברה ובתנאים הכלכליים, אלא גם בחלוקת השליטה וביכולת לקבל החלטות בעתיד".
"מגמה משמעותית נוספת היא הדרישה הגוברת לביצוע היפוך שרוול ,(Flip) כלומר שינוי המבנה התאגידי כך שחברה אמריקאית תהפוך לחברת האם של החברה הישראלית. הדרישה נובעת, בין היתר, מהרצון של משקיעים לפעול במסגרת משפטית ותאגידית מוכרת להם, ולעיתים גם מהחשש של חלקם מהשקעה ישירה בחברות ישראליות על רקע המציאות הגיאופוליטית. מדובר בשיקול עסקי של החברה והמשקיעים, ותפקידנו לוודא שההחלטה מתקבלת מתוך הבנה של השלכותיה. השינוי המרכזי הוא שחברות ישראליות נדרשות לחשוב מוקדם יותר על המבנה המשפטי והתאגידי שיתאים להן בשוק ההון הבינלאומי, ולא להמתין לדרישה שתגיע במסגרת עסקת השקעה".
מאחורי עסקאות הענק של השנים האחרונות עומדת עבודה משפטית מקיפה וממושכת. למה חברות שנמצאות במסלולי צמיחה צריכות לדאוג כבר בשלבים הראשונים של ההקמה?
"מאחורי עסקאות השקעה ורכישה גדולות עומדות בדיקות נאותות מקיפות, שבמסגרתן נבחנות גם החלטות שהתקבלו שנים קודם לכן, לעיתים כבר ביום הקמת החברה. לכן, חברות שמכוונות לצמיחה בינלאומית צריכות להיערך מלכתחילה לסטנדרטים המשפטיים והעסקיים של משקיעים ורוכשים בינלאומיים, ובפרט לשוק האמריקאי. המשמעות היא הקפדה על מסמכי התאגדות והסכמים מסודרים, ניהול מדויק של טבלת ההחזקות, הקצאת אופציות בהתאם לדיני המס הרלוונטיים, לרבות סעיף 102 בישראל וכללי A409 בארה"ב במקרים המתאימים, והסדרה מלאה של הבעלות בקניין הרוחני, לרבות באמצעות הסכמי העברת זכויות עם מייסדים, עובדים ויועצים. לצורך כך, חשוב כבר בשלב ההקמה לערוך הסכם מייסדים המסדיר את העברת זכויות הקניין הרוחני לחברה, את תנאי המעורבות של כל מייסד ואת גורל מניותיו במקרה של עזיבה. יש להקפיד גם על הסדרת הזכויות בקניין הרוחני כאשר החברה מתקשרת עם יועצים המועסקים במוסדות אקדמיים או במרכזים רפואיים, ולבחון אם למוסדות אלה קיימות זכויות בטכנולוגיה המפותחת עבור החברה ולהסדירן בהתאם. בנוסף, יש להיערך מראש לדרישות רגולטוריות ולתקנים בינלאומיים הרלוונטיים לפעילות החברה, שכן עמידה בהם עשויה להיות תנאי לכניסה לשווקים, להתקשרות עם לקוחות ולהשלמת עסקאות עתידיות".
"הניסיון מלמד שבעיות משפטיות שנראות שוליות בשלבי ההקמה עלולות להפוך למכשול משמעותי דווקא ברגעים החשובים ביותר בחיי החברה. פערים בבעלות על קניין רוחני, הקצאות אופציות שלא בוצעו כראוי או אי-סדר במסמכי החברה עלולים לעכב עסקאות, לייקר אותן ואף להשפיע על תנאיהן. תיקון בדיעבד של בעיות כאלה הוא לרוב מורכב ויקר בהרבה מהסדרתן מראש. היערכות משפטית נכונה אינה רק אמצעי לצמצום סיכונים, אלא חלק מבניית הערך של החברה ומהיכולת שלה להגיע לעסקת השקעה או רכישה מעמדת כוח".
ראיון עם עו"ד פז אברכהן, שותפה בפרקטיקת הטכנולוגיה ומדעי החיים במשרד גורניצקי
d&b – לדעת להחליט




























