הפרקליטות לבג"ץ: הוקפאו לישיבות 552 מיליון שקל
30% מתקציב הישיבות שיועדו לתלמידים משתמטים מוקפאים – כך עדכנה הפרקליטות את בג"ץ במסגרת התשובה לעתירת התאחדות הסטודנטים נגד הכספים הקואליציוניים לישיבות. ביום שני הבא יתקיים דיון בהשתתפות נציגי הישיבות
בהוראת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, הוקפאו 552 מיליון שקל שהם כשליש מתקציב הישיבות והועברו לרזרבה. זאת בשל החלטת בג"ץ כי אין להעביר תקציב לתלמידי ישיבות משתמטים שאמורים להימצא בצבא ולא בישיבה. בשנה שעברה הוקפאו למטרה זו 305 מיליון שקל אבל הסכום גדל בקביעות, מאחר שכל מחזור חדש מגדיל את מספר המשתמטים. כך עולה מתשובה מקדמית שהגישו סגני הממונה על הבג"צים בפרקליטות המדינה נטע אורן ויונתן סיטון לעתירת התאחדות הסטודנטים נגד התוספות הקואליציוניות לתקציב הישיבות. התשובה הוגשה לקראת דיון נוסף בעתירה שצפוי ביום שני הבא.
כפי שחשף כלכליסט, במהלך השנה החולפת חצה מספר תלמידי הישיבות הבוגרים שממומנים מתקציב האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך את ה־200 אלף, והוא עומד על 206,570. רוב תלמידי הישיבות שממומנים מתקציב משרד החינוך, 118.6 אלף איש, הם אברכי כולל (אברכים – תלמידי ישיבה נשואים. כוללים – ישיבות לגברים נשואים). לפי נתונים שנכונים לינואר השנה, התמיכה מושעית ל־26.1 אלף מהם, שהם 22%.
המוסדות שנפגעו בצורה הקשה ביותר הם הישיבות הגדולות. מדובר בישיבות לרווקים בוגרים, בדרך כלל בני 22-17, כלומר רובם בגילאי שירות צבאי. תקציב הישיבות הגדולות מממן את המוסד ולא את התלמיד. 38.1 אלף מתוך 54.2 אלף תלמידי הישיבות הגדולות – 70% – מושעים מקבלת תקציב. רק 16.1 אלף מקבלים תקציב.
סגני הממונה על הבג"צים אורן וסיטון עדכנו את בג"ץ, כי בעקבות פסק הדין שקבע שיש לגייס את תלמידי הישיבות שאיבדו את מעמד דחיית השירות, הוקפאו ב־2024 305 מיליון שקל, שהם 17.6% מתקציב של 1.733 מיליארד שקל. השנה הוקפאו בהתאם לתחשיב של אגף תקציבים 552 מיליון שקל, שהם 32% מתקציב של 1.723 מיליארד שקל. הם מציינים שבעקבות התדיינות בין האגף למוסדות תורניים לאגף תקציבים נקבע כי יש להחזיר 25 מיליון שקל שיועברו במהלך השנה לישיבות, מה שמוריד את שיעור ההקפאה ל־30.6%. כתוצאה מכך עומד כרגע תקציב הישיבות על 1.16 מיליארד שקל.
התקציב משמש כצינור למלגות קיום לאברכים
בדצמבר פרסם כלכליסט כי שופטי בג"ץ שוקלים לפסול את סעיף המוסדות התורניים בתקציב המדינה, כלומר את תקציב הישיבות או לפחות את החלק החשוב ביותר בו, העוסק בתקצוב כוללים לאברכים. זאת במסגרת עתירת התאחדות הסטודנטים נגד תוספת הענק הקואליציוניות לתקציב שקיבלו הישיבות בשנים 2023 ו־2024. השופטים מסבירים זאת בעובדה שהתקציב הזה לא תומך בפועל בכוללים אלא הוא צינור למלגות קיום לאברכים. נוכח המשמעויות הקשות שיכולות להיות לפסק הדין מבחינת הישיבות, הורו השופטים להציע לשורה של ארגוני ישיבות להצטרף לדיון כמשיבים.
לאורך כל הדיונים בעתירה, הפרקליטות דבקה בעמדתה שאין כל בעיה בהעברת מלגות לאברכים. נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית אמר בדיון במרץ לנציגי המדינה: "אתם שמים לב איפה המיקוד אצלנו, בנושא שנראה לכם מאוד טריוויאלי של (תמיכה ב־, ש"א) מוסדות לעומת אנשים. הוא לא לגמרי טריוויאלי בעיני בית המשפט". הוא ציין כי "העתירה הזאת יש בה חומר נפץ בהיבט מסוים". השופטת יעל וילנר ציינה ש"לא צריך לבטל את חוק התקציב כדי לבטל את הסעיף בתקציב. אפשר לבטל את הסעיף".
הפרקליטות דבקה בבקשה לדחות את העתירה
למרות הדברים המפורשים של השופטים, הפרקליטות דבקה בעמדתה גם בתשובה שהגישה השבוע, שבה היא מבקשת לדחות את כל סעיפי העתירה. הפרקליטות טוענת כי ההקצבות לכוללים הן במסגרת סמכות הממשלה לקבוע סדרי עדיפויות תקציביים. לדברי נציגי הפרקליטות, "הלכה ידועה היא כי בית המשפט הנכבד לא יתערב במדיניות כלכלית־חברתית של הרשות המבצעת, אלא במקרים חריגים. התקציב הועבר לכוללי האברכים בהתאם לכל הוראות הדין". הפרקליטות אף מזהירה שהתערבות "תהווה הלכה למעשה תקיפת המדיניות החברתית־כלכלית של הממשלה".
הפרקליטות טוענת כי על פי מבחני התמיכה בישיבות, העברת מלגות לתלמידים היא שימוש מותר בכספים (בפועל כל הסכום מועבר לאברכים, ש"א). "המוסדות התורניים אינם מהווים 'מוסדות צינור' וממילא אין פסול בכך ששימוש בתמיכות נעשה באמצעות מתן מלגות ללומדים מכספי התמיכה".
פרקליטת התאחדות הסטודנטים עו"ד מירב בר זיק אמרה ש"מדובר בטענה שהעלתה המדינה לאורך כל הדרך וכעולה מפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו, שופטי בית המשפט העליון התקשו לקבל אותה. כזכור כבר ניתן צו על תנאי בעתירה בגלגולה הקודם".
