בלעדי
פייק, דיסאינפורמציה וערעור הלגיטימיות: תרגול תרחישי קיצון לבחירות
עשרות בכירים מתחומי דעת שונים התכנסו במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS לתרגל תרחישים של השפעה פסולה על הבחירות ושל סירוב להכיר בתוצאות ולהעלות פתרונות אפשריים: "התחושה היא שהבחירות הפעם הן קרב הכרעה"
עשרות בכירים מתחומי הביטחון, הטכנולוגיה, המשפט, הרגולציה, התקשורת, האקדמיה והחברה האזרחית התכנסו בשבוע שעבר לסימולציה לקראת הבחירות לכנסת ותרגלו תרחישים של השפעה פסולה, זרה ופנימית, לפני הבחירות וביום ההצבעה, וכן מצב שבו אחד הצדדים מסרב להכיר בתוצאות. הסימולציה התרחשה במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS.
המטרה היתה למפות סיכונים, לתרגל קבלת החלטות ולבחון דרכי פעולה. סימולציות דומות נערכו במכון במערכות בחירות בעבר, אולם זו היתה הפעם הראשונה שבה איפשרו לעיתונאי לקבל הצצה לתהליך.
"התחושה היא שהבחירות הפעם הן קרב הכרעה, וככזה הוא הופך להיות נתון להשפעה מכל הכיוונים, בוודאי על ידי אויבינו המודעים לבעבוע הפנימי. אנחנו כמו הילד עם האצבע בסכר, מנסים לתרום את חלקנו כדי לעצור את זה", אמר בפתיחה ראש אמ"ן לשעבר, האלוף במיל' תמיר הימן, ראש ה־INSS, שארגן את האירוע עם איגוד האינטרנט הישראלי ומרכז שמגר באוניברסיטת תל אביב.
את תפקידו של יו"ר ועדת הבחירות, המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, גילם בסימולציה השופט בדימוס חנן מלצר, שכיהן בתפקיד בעבר. את תפקיד יועמ"ש הוועדה מילא המשנה לשעבר ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי. בכירים לשעבר בשב"כ, במל"ל, במערך הסייבר הלאומי, בפרקליטות ובגופים נוספים גילמו את מקביליהם הנוכחיים. נציגים של צוות מיוחד שהוקם בוועדת הבחירות ועוסק בסיכוני השפעה פסולה צפו בסימולציה כדי לאמץ תובנות ודרכי תגובה אפשריות למצבי הקיצון שהועלו. "אנו ערים לסוגיות ולפערים שעלו, ותפקידנו לא להיות רגועים. לכן אנו מתרגלים 'משחקי מלחמה' עם גופי הביטחון השונים", אמר אחד מהם והבטיח להעביר את התובנות מהסימולציה ליו"ר הוועדה. נציגי גופים נוספים, מהרשות להגנת הפרטיות, ממערך הסייבר הלאומי ועוד, צפו גם הם בסימולציה ואמרו שיטמיעו את המסקנות.
כאוס ביום שאחרי
התרחישים שנבחנו בסימולציה, שאותה ריכז דודי סימן טוב, חוקר בכיר ב־INSS, הצביעו על שלושה מוקדי איום: הראשון הוא הימים והשעות שלפני פתיחת הקלפיות, שבהם יש איסור על פרסום סקרים ותעמולה. המציאות הדיגיטלית מעלה סוגיות בתחום האפור מבחינה משפטית, למשל סקר מגמתי שדולף לרשת, דיווחים חדשותיים על הימורים בפולימרקט על הבחירות, משפיען בתשלום שמקדם "דעה אישית" לטובת מפלגה ועוד.
האיום השני נוגע ליום הבחירות: יצירת כאוס תוך ערבוב בין דיווחי אמת לפייק ניוז, למשל הסתה נגד מצביעים ערבים וקריאות להגיע לקלפיות כדי "למנוע גניבת הבחירות", דיווחי כזב על אירוע ביטחוני באמצעות וידאו ואודיו שנוצרו ב־AI כדי לדכא הצבעה באזורים מסוימים, יצירת עומסים מדומים על מוקד 100 של המשטרה ועוד.
האיום השלישי נוגע לימים שאחרי הבחירות ולדה־לגיטימציה של התוצאות: הועלו תרחישים של הפצת "ראיות לזיוף ההצבעה"; חשבונות זרים ברשת שמלבים את האש ומנסים ליצור כאוס; ומפלגה שמכריזה כי אינה מכירה בתוצאות, לצד חשש שערעור האמון בבחירות יזלוג לאלימות ברחובות.
בכיר לשעבר בטיקטוק ובמטא סיפר שהרשתות החברתיות מקימות "חדרי מלחמה לבחירות", שבהם השתתף במערכות בחירות בעולם. לדבריו, על ועדת הבחירות לקיים קשר שוטף עם הפלטפורמות ו"לדבר את השפה". הפלטפורמות הללו אינן מסירות בהכרח תוכן שמפר את החוק המקומי, למשל בנושא סקרים ותעמולה, אלא מתערבות רק כשפרסומים מפרים את מדיניותן, למשל בהפצת מידע כוזב. "ככל שהוועדה תבין את העולם הזה - זמן הטיפול יתקצר", אמר.
סמנכ"ל קהילה באיגוד האינטרנט הישראלי, עידן רינג, הציג נתונים על השימוש המוגבר בווטסאפ וברשתות החברתיות בישראל ועל נכונות הישראלים להיעזר בצ'טבוטים לגיבוש עמדה פוליטית. "זו מערכת הבחירות שמתנהלת בסביבה הכי דיגיטלית שהיתה פה מעולם, והמוכנות של רשויות החקיקה להתמודד עם מניפולציה ושימוש לרעה בפלטפורמות האלה היא ברמה נמוכה", אמר. לצד זאת, העלה חשש שהשיח על השפעה זרה "יהפוך לקרדום שבאמצעותו גורמים שונים ינסו לערער את האמון בבחירות ויגידו 'הנה, היתה השפעה זרה ואי אפשר להאמין לתוצאות'".
משתתף אחר בסימולציה הזהיר מ"הקלטת שיחת הטלפון שאנו עלולים לקבל ערב הבחירות, ובה נשמע כביכול את איזנקוט ובנט יחד עם מנסור עבאס מסכמים על הקמת ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות, ועד שזה יזוהה כדיפ־פייק זה יתפשט כשרפה בשדה קוצים".
על רקע מרכזיותן של הרשתות החברתיות בהפצת דיווחי כזב ובניטור מבצעי השפעה, הציע מלצר לוועדת הבחירות לזמן לשיחות מקדימות את נציגי הפלטפורמות וחברות ה־AI המפעילות צ'טבוטים. "כיו"ר הוועדה, כשקראתי לפייסבוק הם הגיעו במטוס פרטי בתוך 24 שעות. יש מה לעשות בלוח הזמנים הנוכחי", אמר. נציג ועדת הבחירות סיפר שכבר התקיימו מפגשים עם הפלטפורמות, ושמפגש מרכזי נוסף מתוכנן בבית הנשיא. "כל מה שאפשר לעשות כעת בשקט מאחורי הקלעים, מתחת לסף הרעש - מול הפלטפורמות, עיתונאים ומובילי דעת קהל - חשוב לעשות", סיכם הימן.
נקודה נוספת שעלתה היא חשיבות בניית מערך דוברות מקצועי לוועדת הבחירות, שיקיים קשר שוטף עם דוברי המשטרה והשב"כ ויתחיל כבר היום "לקיים קשר עם הציבור ולהתיידד איתו". בראשו, הציע איש תקשורת שהשתתף בסימולציה, תעמוד דמות בעלת שיעור קומה הזוכה לאמון ציבורי, כמו דובר צה"ל לשעבר דניאל הגרי. משתתפי הסימולציה גם ציינו את חשיבות התגובה המהירה של הוועדה: "להילחם בשקר ובפייק באמצעות הצפת המרחב הציבורי במסה של אמת עובדתית ממקור רשמי ותוך מענה מיידי לאירועים".
פרופ' ניבה אלקין־קורן, ראשת מרכז שמגר, הציעה לאמץ את "מודל דוברות פיקוד העורף" בחירום, במסגרתו בכל אולפן טלוויזיה יושב נציג מטעמו, ולשגר דוברים מטעם הוועדה ביום הבחירות לאולפנים ולאתרי האינטרנט המרכזיים, כדי שיוכלו להגיב מהר להתרחשויות, לשמועות ולדיסאינפורמציה.
אתגר המעטפות הכפולות
לגבי ניסיונות לשיבוש יום הבחירות, מלצר הזהיר מפני פקקים מדומים בקלפיות שייווצרו אם אנשים ישהו זמן רב מאחורי הפרגוד כביכול כדי "להתלבט", והמליץ לקצוב את זמן ההצבעה ל־3-2 דקות. עוד הזהיר מפני ספירת מאות אלפי "המעטפות הכפולות" במשכן הכנסת, שסומנה כנקודת תורפה, והעלה חשש למניפולציות. "יו"ר הכנסת אחראי על משמר הכנסת ועל המצלמות, והוא מועמד בבחירות, לכן הייתי ממליץ להוציא את הספירה הזו מהכנסת ולהעביר אותה למקום ניטרלי, למשל לבנייני האומה. זה בסמכות יו"ר ועדת הבחירות ונעשה גם בעבר", אמר. אזהרה של משתתפת אחרת נגעה לחשש מניטור מצביעים על ידי "שימוש המפלגות באיכונים דרך חברות שמוכרות דאטה, כדי להתגבר על האיסור לדווח על ההצבעה מהקלפיות".
חשש מרכזי שנדון הוא אי־קבלת תוצאות הבחירות. "יש מסע מתמשך, מכוון ומאורגן שמטרתו להבטיח שלא יהיה אמון בבחירות אם השלטון הנוכחי לא ינצח", התריע בכיר לשעבר בשב"כ, שהזהיר אף מהידרדרות לאלימות. מנגד, אמר נזרי ש"להציף מראש את עניין אי ההכרה בתוצאות זה מסוכן. קונספירציות תמיד יהיו. אם נגדיל את השיח בנושא - זה יגדיל את השוליים הקיצוניים ויהפוך לחרב פיפיות". מלצר הציע לבחון הקמת "מועצה אזרחית" של דמויות הזוכות לאמון ציבורי מכל הקשת הפוליטית, שתגבה את ועדת הבחירות בעת משבר: "אם יהיו טענות נגד התוצאות מסוג 'גנבו לנו את הבחירות' - יש חשיבות לגוף כזה שיפעל לצד ועדת הבחירות המרכזית".
במסמך הסיכום שיועבר לוועדת הבחירות נכתב ש"הסימולציה המחישה כי שמירה על טוהר הבחירות בעידן הדיגיטלי מחייבת מבט רחב בהרבה מאבטחת הקלפיות או מערכות הספירה. סביבת האיום כוללת את המידע שמגיע לציבור, את האופן שבו הוא מתפרש, את היכולת של גורמים עוינים לנצל אירועים אמיתיים ואת רמת האמון בגופים המנהלים את התהליך. האתגר המרכזי הוא לשמור על איזון: להתכונן לניסיונות השפעה בלי לייצר בעצם ההיערכות תחושה שהבחירות אינן בטוחות, להגיב למידע שקרי בלי להעצים אותו, ולהגן על ההליך בלי להרחיב סמכויות באופן שעלול לפגוע באמון הציבור עצמו".
