פרשנות
האוצר כשל בתכנון, החרדים לא יתמכו: הממשלה מסתבכת בהרחבת תקציב 2025
אישור הרחבת התקציב במבוי סתום: האוצר לא הצליח לתכנן מראש את ההוצאות של המבצעים באיראן ובעזה, מינוי הממונה החדש על התקציבים נתקע במשך שבועות והחרדים מסרבים לאשר את ההרחבה עד שלא יקבלו הטבות כלכליות אחרות במקום כספי אופק חדש למורים חרדים שהושמשו כמקור מימון לתקציב
פחות מחודשיים נותרו עד ל־31 באוקטובר, התאריך שבו החוק מחייב את הממשלה להניח חוק תקציב מוכן ל־2026, אך העבודה הממשלתית על תקציב 2026 לא באמת התחילה. פקידי האוצר אומנם ניסחו כמה רפורמות מבניות ויש להם עמדות לגבי הגירעון הרצוי ל־2026, אך מעבר לכמה פגישות עבודה עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נעשה דבר.
סמוטריץ' עדיין לא קיבל החלטות סופיות, אבל חשוב מכך, טרם נקבע דיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו להתנעת תקציב 2026. אלו שמכירים את תהליכי בניית התקציב כבר שנים רבות אומרים כי תקציב מדינה נולד באמת אחרי הישיבה העקרונית שבין שר האוצר לבין ראש הממשלה - שכן רק אחרי שיש גיבוי של ראש ממשלה לתוכנית הכלכלית של האוצר, האוצר יכול לרתום את שאר הממשלה להתכנס סביב התקציב.
כבר עכשיו ברור למדי שהממשלה לא תצליח להניח חוק תקציב עד סוף אוקטובר. תהליכי העבודה הפנים־ממשלתיים לוקחים כחודשיים, כך שבתרחיש אופטימי התקציב יאושר בממשלה בסוף אוקטובר. אך מאישור הממשלה ועד להנחה בכנסת יש עבודה משפטית רבה שיש לעשות, לנסח את החוקים, לנהל מו"מ עם הכנסת על היקף החוק, לעבור בוועדת שרים לענייני חקיקה, ועוד. זה לוקח בדרך כלל עוד חודשיים.
הישראלים התרגלו בשנים האחרונות לניהול כושל ולירידה עקבית באיכות החיים שלהם, כך שקשה להאמין שמישהו מוטרד יתר על המידה מכך שהממשלה לא תעמוד בדרישת החוק להניח תקציב בסוף אוקטובר. יתרה מזו, יש רבים שמייחלים לקריסתה של הממשלה ולכן הם שמחים לראות שהיא לא מצליחה לקדם תקציב. אבל כאזרחים חשוב להחזיק מול העיניים את הסטנדרט המינימלי, שהוא תכנון מוקדם ומסודר של תקציב המדינה.
למעשה, אגף תקציבים, שהוא האגף המרכזי בתכנון תקציב המדינה, מתנהל ללא ראש כבר כשבועיים. דווקא בנוגע למינוי ממונה על תקציבים סמוטריץ' הראה פעלתנות יחסית, הוא אמר במסיבת עיתונאים שהיו 12 מועמדים והכריז על מהרן פרוזנפר כחמישה שבועות לפני עזיבתו של יוגב גרדוס. אך התברר כי ניגודי העניינים של פרוזנפר היו מורכבים משנדמה, והם לקחו זמן רב. רק אמש סאגת ניגודי העניינים נפתרה וכעת המינוי של פרוזנפר עובר למשוכה הבאה של ועדת המינויים, שתצטרך לבחון האם גם אחרי הסדר ניגוד העניינים יוכל פרוזנפר למלא את תפקידו בצורה משביעת רצון. עם זאת, סביר שהועדה תאשר את המינוי, ואחריה, הממשלה.
לכלכליסט נודע, כי הסדר ניגוד העניינים של פרוזנפר התעכב זמן רב בשל דיון סביב חברה משותפת שהוא הקים יחד עם הממונה על השכר לשעבר באוצר, קובי בר נתן. חברה שייעצה במגוון נושאים, בין היתר בנושאי מו"מ על שכר. בין פרוזנפר למשרד המשפטים התפתח דיון על האופן המדויק שבו יש לפתור את ניגוד העניינים הזה.
בעוד אנו עוסקים בתקציב המדינה ל־2026, הממשלה מסתבכת עם העברת הרחבת התקציב ל־2025. הממשלה החליטה להגדיל את תקציב המדינה ל־2025 בכ־30.8 מיליארד שקל, ולהגדיל את תקרת הגרעון בכ־0.5% תוצר. כזכור, הצורך בהרחבה קשור למבצעים הצבאיים "עם כלביא" באיראן ו"מרכבות גדעון" בעזה, אך התמונה המדויקת לא גלויה לציבור.
נחדד, המבצעים היו ידועים בעת בניית תקציב 2025, כך שצריך להבין לעומק מה הסיבה שיש חריגה כה גדולה בתקציב. בדברי ההסבר להחלטת הממשלה, מסתפקת הממשלה בהסבר כללי: "לאור שינוי תרחיש הלחימה בגין התמשכות המבצעים, לאור התנהלות משרד הביטחון, מענה להתעצמות נוספת, ומענים לנפגעי איבה".
כלומר, בתרגום לעברית, התכנון הלא מדויק של הממשלה לגבי הוצאות המלחמה נובע מכך שהמבצעים נמשכו זמן רב יותר ובעצימות גבוהה משתוכנן, מכך שמשרד הביטחון הוציא יותר מאשר מה שמשרד האוצר העריך, מכך שבוצעה התעצמות צבאית שלא תוכננה מראש, ומכך שמשום מה תקציב נפגעי האיבה לא הוערך נכון.
מכל מקום, על אף שחלק משמעותי מהגידול בתקציב הזה קשור לתכנון לקוי של האוצר והוצאות גדולות מהמשוער של משרד הביטחון, כעת אין ספק שהממשלה חייבת לאשר אותו - ההוצאות שלה השנה צפויות לגדול. במדינת חוק, אי אפשר להוציא בשנה נתונה יותר ממה שהחוק מאפשר.
אלא שהחרדים מסרבים לתמוך בחוק. צריך להבחין בין הנימות השונות של ההתנגדות החרדית בהגדלת התקציב. יו"ר מפלגת דגל התורה, חבר הכנסת משה גפני, הוציא ביום חמישי הודעה לתקשורת: "לאור הפרת הסיכומים בנושאים התקציביים, אמליץ לגדולי התורה שנתנגד לכל הצעות התקציב שהממשלה תביא". ההודעה של גפני מדברת באופן מפורש על כסף, לא על חוק הגיוס. גפני בעצם מזמין את סמוטריץ' ונתניהו לשאת ולתת איתו על כסף, הוא יסכים להצביע על הגדלת התקציב גם ללא חוק השתמטות.
על מה גפני כועס? מתברר שלצד הגדלת התקציב, הממשלה גם חיפשה מקורות נוספים למימון תוספת העלויות, כמו הקיצוץ הרוחבי בתקציבי המשרדים. בסעיף 2 (ד) ציפתה לגפני הפתעה, אחד ממקורות המימון הוא כספי אופק חדש למורים בחינוך החרדי ברשתות החרדיות שאינן רשמיות. כספי אופק חדש לרשתות החרדיות תקועים זה זמן רב בתהליכים משפטיים וממשלתיים. בגדול, בכדי שיהיה ניתן להעביר את המורים החרדיים לאופק חדש, יש צורך בפיקוח הדוק יותר של המדינה על הנעשה ברשתות חינוכית ופיננסית, והחרדים מסרבים לכך.
כספי אופק חדש, בהיקף של כ־590 מיליון שקל, הוקצו לחרדים, אך הם מנועים מלהשתמש בהם. בעבר, סמוטריץ' שמר להם על הכסף הזה והעדיף לעשות קיצוצים רוחביים בכל המשרדים מאשר לגעת בו. עם זאת, השנה סמוטריץ' החליט שהוא מקצץ את התקציב ב־481 מיליון שקל. ההיגיון המקצועי עם סמוטריץ' שכן הסיכוי שהכספים יופשרו נמוך, נכון להשתמש בכספים הללו למטרות אחרות. אם תהיה הפתעה של הרגע האחרון, יוכלו החרדים שוב לדרוש שיפרצו את התקציב.
גורמים במשרד האוצר אומרים כי אחת הסיבות של סמוטריץ' לכך שהוא החליט לקצץ בכספי אופק חדש קשורה לכך שהחרדים התחילו להבין שהם לא יראו את הכסף הזה באופק חדש, וביקשו להסיט אותו למטרות מגזריות אחרות ואפילו הצליחו מעט.
כך לדוגמה בתחילת יולי, הממשלה קיבלה החלטה להסיט 20 מיליון שקל מתוך תקציבי אופק חדש לקייטנות החופש הגדול במוסדות הפטור. וכך השבוע – אחרי הקיצוץ בתקציבי אופק חדש – הצליחו המפלגות החרדיות להסיט 40 מיליון שקל (מ־89 מיליון שקל שנותרו בשורה תקציבית זו) לתגבור החינוך היסודי במסגרת החלת תוכנית למגישות ניהולית במוסדות החינוך של הרשתות החרדיות. או במילים אחרות, לא הצליחו לקבל כסף למוסדות הרשתות דרך הדלת - יקבלו דרך החלון. מכל מקום, העובדה שקיצצו בתקציב הבלתי ניתן למימוש של מערכת החינוך החרדית הקפיצה את גפני, וכעת הוא ידרוש הטבות כלכליות אחרות בתמורה לתמיכה בהגדלת תקציב המדינה.
מנגד, באגודת ישראל (השותפה החסידית ברשימת יהדות התורה) מתנים את התמיכה שלהם בתקציב המלחמה בחוק השתמטות לבני החברה החרדית. במפלגה אמרו לכלכליסט כי ההתמקדות של גפני רק בכסף עושה יחסי ציבור גרועים למפלגות החרדיות ומעמיקה את הדימוי כאילו אפשר לקנות הכל בתקציבים.
כזכור, אגודת ישראל מובילה את הקו הקיצוני מבין שלוש המפלגות החרדיות בהתנגדותן לגיוס. באגודת ישראל סבורים כי הממשלה הנוכחית לא מביאה יתרונות משמעותיים לקהילה החרדית יותר מממשלות אחרות שעשויות לקום אחרי הבחירות, ולכן הם לא חוששים מפירוק הקואליציה.
לעומת זאת, הרושם שמתקבל מדגל התורה הליטאית ומש"ס הספרדית הוא שהן פתוחות להצעות תקציביות, ובסוף, יספקו את האצבעות הדרושות להעברת תקציב המלחמה.
