סגור

דעה
עבאס מכיר במדינה כיהודית, מתי החרדים יכירו בדמוקרטיות שלה?

יו"ר רע"מ מבין שחלון ההזדמנויות הקואליציוני שנפתח עבורו הוא זמני וקצר מועד ועליו לנצלו עד תום. החרדים, לעומתו, מעולם לא נזקקו לשום ויתור כדי לקבל את שלהם. כשהיו חברים בקואליציות השונות הם נהגו כאדוני הארץ ולא כשותפים אמיתיים

דבריו של יו"ר רע"מ מנסור עבאס, המוסלמי המאמין, על קבלת מדינת ישראל כמדינת היהודים חוללו סערה. היו מברכים והיו מקללים. הדברים הובנו כוויתור על זהות לאומית-דתית נפרדת לחברה הערבית בתמורה לתקציבים, היתרי בנייה וחוק החשמל. קחו הכרה ביהודיותה של המדינה - תנו שוויון אזרחי ותקציבי מלא.
עבאס הגדיל לעשות כשהכיר ביהודיות המדינה. אפילו אביגדור ליברמן, שדיבר על חוקי נאמנות, לא חלם על "גיור" שכזה. מצד שני, מעולם לא נמצא מנהיג חרדי שיכיר ב'דמוקרטיות' של המדינה. אולי זה המחיר שמשלם עבאס כדי להרוויח את הדיבידנדים הפוליטיים שלו. החרדים, לעומתו, מעולם לא נזקקו לשום ויתור כדי לקבל את שלהם. כשהיו חברים בקואליציות השונות הם נהגו כאדוני הארץ ולא כשותפים אמיתיים. הם דרשו מהחילונים להגן עליהם ולממן אותם, ואפילו לא ויתרו על זעקת המיעוט הנרמס כשהמדינה ביקשה מהם להשתתף קצת בנטל. בשירות לאומי, בלימודי ליבה, בשוק העבודה.

1 צפייה בגלריה
מנסור עבאס העברת תקציב המדינה כנסת
מנסור עבאס העברת תקציב המדינה כנסת
מנסור עבאס. צריך לנצל את חלון ההזדמנויות
(צילום: AFP)
עבאס אולי חסר את המיומנויות שפיתחו לאורך השנים דרעי, גפני, ליצמן וקודמיהם. אבל בעיקר הוא חסר את המעמד היהודי שלהם. הוא מבין שחלון ההזדמנויות הקואליציוני שנפתח עבורו הוא זמני וקצר מועד ועליו לנצלו עד תום. החרדים מבינים שמתישהו יחזרו לשלטון ויתחברו שוב לאינפוזיה. הוא "בטעות" הגיע לקואליציה; הם "בטעות" נשמטו ממנה.
שתי החברות, הערבית והחרדית, לא ממש מכירות במדינת ישראל. לכל היותר הן מכירות בה כפרטנר מזדמן למשא ומתן על זכויות ותקציבים. הן בוודאי לא מזדהות אתה. הן לא מכירות בה כהתגשמות החזון הציוני. הן גם לא מכירות בה כמסגרת דמוקרטית שמעצבת את אופייה של המדינה.
אלו שתי חברות שמנוכרות לרעיון המדינה הציונית. החרדים בגלל היומרה החילונית לדחוק את רגליו של המשיח ולהחליפו במשימת החייאת הריבונות היהודית. הערבים, בגלל המכשול שמקימה המדינה הציונית-יהודית על שאיפותיהם לכינון לאומיות ערבית-פלסטינית בשטחה של מדינת ישראל.
מצד שני נכשלה המדינה ב"אכיפת" שוויון אזרחי על שתי החברות האלה שפיתחו אוטונומיות תרבותיות וחברתיות במסלולים שנפרדים מהמדינה. לא רק האמונה הדתית מטפחת את הנפרדות הזו; לא רק התביעה לנפרדות תרבותית; אלא גם ובעיקר התנגדות בסיסית לטבעה ואופייה של מדינת ישראל.
המסע לשוויון האזרחי מתנהל. בעצלתיים, אבל רואים את הניצנים. מצוקה כלכלית, ואולי גם הדחף לשיפור איכות החיים, דוחפים יותר ויותר חרדים, במיוחד את נשותיהם, לשוק העבודה. מרכזי הייטק משגשגים בנצרת, ערבים מתבלטים בתחומי רפואה ומדע ולא רק רוקחות ובניין. מתחילה "זליגה" של ערבים וחרדים לתוך המיינסטרים הישראלי. והשאלה היא האם הסנוניות האלו מבשרות גם את תחילת מחיקת ה"אוטונומיות", או לפחות את החלשת התנגדותן לקיומה של מדינת ישראל במתכונתה היהודית-הדמוקרטית?
לא בטוח. וגם לא בטוח שלגיטימי ואפשרי למחוק זהויות דתיות, תרבותיות ואף לאומיות (במקרה של הערבים) שמושרשות כה חזק. אבל, לשותפות קואליציונית, כך מסתבר, יש כח חזק. אם היא הצליחה לחלץ מעבאס הכרה ביהודיותה של מדינת ישראל, אולי היא תצליח פעם לחלץ מהחרדים הכרה בדמוקרטיות שלה.
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.