סגור
עידית סילמן
עידית סילמן (צילום: יואב דודקביץ)

דעה
רגע המבחן של סילמן: לנצל נכון את קרן הניקיון

הזמן להשקיע בתחנות ייצור החשמל מפסולת הולך ואוזל; כל עוד הכסף שבקרן הניקיון לא ינוצל - הוא יוסט למטרות אחרות

אומרים שרק כשמאבדים משהו לומדים להעריך אותו ונדמה כי נדרש ניסיון חטיפה של קרן הניקיון בידי משרד הפנים כדי ללמד את בכירי המשרד להגנת הסביבה להעריך אותה. במשרד לא הספיקו לנשום לרווחה וכבר הצהירו כי הקרן תשמש עבור ״הפחתת שיעורי ההטמנה והגדלת שיעורי המיחזור״. אלא שדיבורים לחוד ומעשים לחוד, בשנת 2021 הכניסה קרן הניקיון יותר מ-650 מיליון שקל אך השתמשה בפחות מ-270 מיליון. עד סוף אותה שנה, הצטברו בקרן כ-3.6 מיליארד שקל והם עדות לניצול התקציבים הנמוך בקרן.
אלא שכעת, הכסף שהצטבר בקרן מהווה הזדמנות יוצאת דופן לממש בזמן את התחייבות ישראל לצמצום הפליטות מפסולת ב-47% עד 2030 ולשרה הנכנסת עידית סילמן להטביע את חותמה. אם תנוצל נכון, תוכל מדינת ישראל להרוויח מקרן הניקיון פעמיים. ניתן להפחית את ההטמנה ובו בזמן לייצר חשמל נקי שיעצים את עצמאותה האנרגתית של ישראל ויפחית את מחיר החשמל לצרכנים.
את כספי קרן הניקיון יש להשקיע בפיתוח מתקנים ייעודיים לייצור אנרגיה באמצעות שריפת פסולת. ישראל כבר לא תהיה פורצת דרך בתחום זה, קונפדרציית התחנות האירופאיות לייצור חשמל מפסולת מייצרת כבר כיום מספיק אנרגיה לצורכי החשמל והחימום של עשרות מיליוני אזרחים. אולם מוטב לנו שלכל הפחות נספיק לתפוס את הרכבת לפני שיהיה מאוחר.
ישראל היא שיאנית פסולת עם ממוצע של יותר מ-680 ק"ג פסולת לנפש בשנה, נתון שממשיך לעלות מדי שנה בכ-2.6%. המטמנות מרוכזות בעיקרן בדרום הארץ ומצויות כבר כיום בתפוסה מלאה. על פי דו״ח מבקר המדינה מיולי אשתקד, בתוך כ-4 שנים לא יישארו שטחי הטמנה בישראל.
ארבעה מפעלי מיון אשפה פועלים כיום בישראל, החדש שבהם נפתח ב-2021 על ידי "נגב אקולוגיה״ והמועצה האזורית בני שמעון. הם מאפשרים למיין פסולת עירונית ולהעביר את חלקה למיחזור במקום להטמנה. אולם יש לזכור כי מפעלי המיון לבדם לעולם לא יפתרו את הבעיה, שכן ישנם סוגי פסולת שלא ניתן למחזר.
מדינת ישראל ניצבה בעבר במרחק פסיעה מהקמת תחנה לייצור חשמל מפסולת בהשקעה של מיליארד שקלים בסמוך למעלה אדומים, כחלק מתוכנית להקמת 9 מתקנים כאלו בסך הכל. אך בישראל כמו בישראל, תחנות האנרגיה המתחדשת טוחנות לאט (או שלא טוחנות בכלל). המהלך קודם אז על ידי הליכוד והגיע לכדי מכרז בשנת 2019, אך לבסוף בוטל בידי השרה גילה גמליאל על רקע התנגדויות למהלך. תוכנית אחרת, להקמת מתקן דומה בנאות חובב נשכחה בין מערכות הבחירות החוזרות ונשנות.
אכן, בראשית דרכם ייצרו מתקני ייצור האנרגיה מפסולת אוויר מסוים, הגם שנמוך עשרות מונים מתחנות הכוח הפחמיות הנפוצות בישראל. אך כיום, מתקנים אלו עומדים ברגולציות הזיהום המחמירות ביותר של האיחוד האירופי ומתקרבים בצעדי ענק ליעד של פליטות אפסיות. מחקרים שהתפרסמו בחודשים האחרונים הופכים את פתרון ייצור החשמל מפסולת לנקי ויעיל מאי פעם. באוניברסיטת ניו יורק למשל, הצליחו חוקרים להוכיח כי ניתן ללכוד 99.72% מפליטת הפחמן הדו-חמצני בתחנת כוח המייצרת חשמל מזבל, על ידי מתקנים ייעודיים ללכידת פחמן דו-חמצני.
הלחץ הציבורי להגיע ליעדי אפס פליטות גובר, גם כאן בישראל ומסב את תשומת לב המשקיעים למניות חברות האנרגיה המתחדשת, בעיקר ייצור אנרגיה מטורבינות רוח, גז טבעי ופסולת. שוק ייצור האנרגיה מפסולת מוערך כבר כיום ביותר מ-33 מיליארד דולרים והוא צפוי לגדול ביותר מ-4% מדי שנה בעשור הקרוב. השקעה ממשלתית בייצור חשמל מפסולת תהווה כרטיס כניסה לשוק חדש של אנרגיה מתחדשת והיא תוחזר ואף תוכפל על ידי השקעות פרטיות.
הזמן להשקיע בתחנות ייצור החשמל מפסולת הולך ואוזל, כל עוד הכסף שבקופת הניקיון לא ינוצל הוא יוסט למטרות אחרות. כ-1.66 מיליארד שקלים כבר הועברו לאורך השנים לתקציב האוצר כהלוואה ללא ריבית והצמדה. הוא אמנם מגיע בתחילת כהונתה, אך זהו רגע האמת של השרה סילמן, או שנרוויח מקופת הניקיון פעמיים או שנמצא את עצמנו בעוד כמה שנים שואלים ״איפה הכסף?״.
ערן שמרלק הוא מנכ״ל חברת נגב אקולוגיה, חברת המחזור הגדולה בישראל
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.