רווחי אל על בשמים: הטיל החות'י שנחת בנתב"ג יטיס אותם שוב גם ברבעון השני
אל על נהנתה ברבעון הראשון של השנה מתפוסה של 94% במטוסיה למרות חזרה חלקית של חברות תעופה זרות. מחירי הכרטיסים זינקו ב־16.1% ביחס לתקופה שלפני המלחמה. בסוף הרבעון הראשון יש בקופתה מזומנים בהיקף של 1.67 מיליארד דולר
בחסות המלחמה ועל חשבון הציבור חברת התעופה אל על הפכה לבוננזה עבור בעלי המניות שלה, ובראשם בעלי השליטה — משפחת רוזנברג — ולא נראה שהדבר עתיד להשתנות בעתיד הקרוב. זאת על רקע חברות התעופה הזרות ששוב ביטלו את הגעתן לישראל לאחר הפגיעה של טיל מתימן בנתב"ג בתחילת החודש הנוכחי. זו התמונה המצטיירת מעיון בדו"חות הכספיים של החברה לרבעון הראשון של השנה.
ההכנסות של אל על ברבעון הראשון של השנה הסתכמו ב־773.7 מיליון דולר, צמיחה מתונה יחסית של 4.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מכירת כרטיסי הטיסה הובילה את העלייה, כשההכנסות מנוסעים עלו ב־7.5% ואילו ההכנסות ממטען ירדו ב־18.5%, על רקע חזרה חלקית של חברות התעופה הזרות לישראל במהלך הרבעון הזה — מגמה שנמצאת כעת בשינוי, כאמור.
העלייה בהכנסות של אל על מנוסעים מקורה בכך שהחברה הצליחה להגדיל את ההיצע של הטיסות בכ־7% באמצעות חכירה של מטוסים נוספים, ומכך שהביקוש לא נעצר. למעשה, נדמה שבעת הנוכחית הציבור הישראלי, ששם את מבטחו בחברות התעופה הישראליות שלא יבטלו טיסות, יענה בביקוש שלו על כל היצע שמסוגלות חברות התעופה הישראליות להציע. וכך, התפוסה במטוסי אל על עלתה מ־92.6% ברבעון הראשון של 2024 ל־94.3% ברבעון הראשון של 2025.
ומה לגבי המחירים? הנתון שמשקף את מחירי הכרטיסים — הכנסה ממוצעת לנוסע משלם משוקלל ק"מ (RRPK) — ירד ב־2.1% בהשוואה לרבעון הראשון של 2025, אך אין פירוש הדבר שמחירי הכרטיסים הפכו נוחים לפתע, משום שהרבעון הראשון של השנה שעברה היה כמה חודשים לתוך הלחימה, כשחברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס ואל על הפכה למלכה של נתב"ג, כשהביקוש דחף מעלה מעלה את מחירי הכרטיסים. אם בוחנים את השינוי בנתון הזה בהשוואה לרבעון הראשון של 2023 — הרבעון המקביל שלפני שפרצה המלחמה — אז ניתן לראות שהוא זינק ב־16.1% מאז.
כמו כן, חשוב לזכור שמדובר בנתון ממוצע שמשקלל את כלל מקטעי הטיסה של אל על, כאשר הזינוק המשמעותי במחירים נרשם בקווים לצפון אמריקה ולמזרח הרחוק, שהם מלכתחילה הקווים הכי רווחיים של אל על, ושבהם החברה הפכה לכמעט שחקן יחיד. כך, נתח השוק של אל על בקווים לצפון אמריקה ברבעון השלישי של 2023, שלאחריו פרצה המלחמה, עמד על 35%, ועם פרוץ המלחמה זינק למעל ל־90%, כאשר ברבעון הראשון של השנה הוא עמד על 91.8%.
במילים אחרות, הירידה הקלה בנתון שמשקף את השינוי במחירי הכרטיסים ברבעון הראשון של השנה עדיין מותירה את אל על לפעול בסביבת מחירים גבוהה שמתדלקת את ההכנסות שלה.
החזרה החלקית של חברות התעופה הזרות הביאה לכך שנתח השוק הכולל של אל על בנתב"ג ברבעון הראשון עמד על 44.1%, בעוד שברבעון המקביל הוא עמד על 62%, אולם על כך פיצה זינוק נחשולי של 62% במספר הנוסעים הכולל שעברו בנתב"ג ברבעון המדובר. וגם הנתון הנוכחי מצביע על הדומיננטיות הגדולה של אל על בנתב"ג שכן ברבעון השלישי של 2023, טרום המלחמה, נתח השוק שלה עמד על 23% בלבד. באל על מציינים כי המגמה עתידה להימשך נוכח החזרה האיטית של חברות התעופה הזרות שעומדת בניגוד לביקושים הגבוהים, בעיקר בקווים לצפון אמריקה.
ההוצאות התפעוליות של אל על טיפסו ב־4.7%, בדומה לצמיחה בשורת ההכנסות, אך צניחה של 68.4% בהוצאות המימון נטו של החברה, שהסתכמו ב־6.4 מיליון דולר, סייעו לרווח הנקי לזנק ב־19% לרמה של 95.6 מיליון דולר.
הזינוק בהוצאות המימון הוא ביטוי מוחשי למדפסת הכסף שאל על הפכה להיות. נכון לסוף הרבעון הראשון, בקופתה מזומנים בהיקף אדיר של 1.67 מיליארד דולר, בעוד בסוף התקופה המקבילה בקופה היו 723 מיליון דולר בלבד. למעשה, קופת המזומנים של אל על גבוהה מהחוב ברוטו שלה (1.44 מיליארד דולר), כך שלראשונה מזה שנים יש לה עודף פיננסי של 230.3 מיליון דולר. וכך, תחילת 2020, אז החברה נשאה על גבה חוב נטו של 2 מיליארד דולר שאיים להביא לקריסתה ברגע שפרצה מגיפת הקורונה והביאה לסגירת השמים, הפכה לזיכרון רחוק.
מי שנהנו מהשינוי הזה במיוחד הם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על (46.7%). המשפחה, בראשות קני רוזנברג, הפכה לבעלת השליטה במהלך 2020 בהשקעה ראשונית של כ־360 מיליון שקל, באמצעות הנפקת מניות גדולה שביצעה אל על כדי להינצל מקריסה, ושבה השתתפה גם המדינה. היקף ההשקעה הכולל של רוזנברג באל על עומד על כ־900 מיליון שקל, נכון להיום, ושווי המניות שברשותו עומד על 3.3 מיליארד שקל. כלומר, מדובר על רווח של 2.4 מיליארד שקל על הנייר. זאת לאחר שבשלוש השנים האחרונות המנייה של אל על זינקה בכ־335%.
בשלב זה מדובר ברווח על הנייר בלבד, משום שרוזנברג לא מכר אף מניה של אל על, וכן גם לא קיבל דיבידנדים מהחברה. עדיין. אבל סביר שזה יקרה השנה. בשל הסיוע שאל על קיבלה מהמדינה היא התחייבה לא לחלק דיבידנדים עד סוף 2026, אולם באפריל האחרון הגיעה החברה, שמנוהלת על ידי דינה גננסיה בן־טל, להסכמות חדשות עם המדינה, שבמסגרתן החלק שלה במימון הוצאות האבטחה יגדל, ואילו בתמורה אל על תוכל לחזור לחלק דיבידנדים בסוף השנה הנוכחית, אבל רק בשיעור של עד 30% מהרווח הנקי, כשבחישוב לא יכללו 2023—2024 שהיו חריגות.
בשנים 2026—2028 היא תוכל לחלק 40% מהרווח הנקי ולאחר מכן תוכל לחלק דיבידנדים ללא הגבלה, ובכפוף למגבלות הקבועות בחוק.
מרוויחים נוספים מהזינוק במניית אל על אלו חברי ההנהלה הבכירה. מנכ"לית החברה דינה גננסיה בן־טל קיבלה בנובמבר 2022 1.45 מיליון אופציות במחיר מימוש של 3.89 שקל למניה. בנובמבר היא מימשה מנה קטנה מהן ומכרה את המניות שקיבלה במחיר של 8.4 שקל למניה, ובמרץ מימשה מנה קרוב למחצית מהחבילה במחיר של 11.6 שקל למניה. המימוש הותיר בידיה רווח לפני מס של כ־5.5 מיליון שקל.
