ניתוח
המחיר הסמוי של המלחמה: הקריירה של הצעירים נעצרת
שיעור התעסוקה עלה ביולי ל־60.3% ביולי, אך טרם הגיע לרמתו שלפני "חרבות ברזל", 61%, ומספר המשרות הפנויות עלה ב־1.5%. הקושי לחזור לשגרה נובע מגיוס המילואים הגבוה ומהמשבר בתיירות, הוא מעכב כניסה של צעירים לשוק העבודה, וגורם למשק נזק ארוך טווח
נתוני התעסוקה שפרסמו בימים האחרונים הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ושירות התעסוקה מעידים על כך שבין סבב אחד למשנהו של המלחמה לנצח חוזרים לשגרת מלחמה, ולא לשגרה שלפני 7 באוקטובר 2023. נכון, מבחינת הממשלה זה נסבל, אבל זו שגרה רעה שמעכבת צמיחה וכניסה של צעירים לשוק העבודה וגורמת למשק ולצעירים נזק ארוך טווח.
שיעור התעסוקה (לא כולל אנשים בחל"ת) עלה מ־60.1% ביוני ל־60.3% ביולי. בשיא מבצע "שאגת הארי" במרץ הוא ירד ל־51.9%. זו חזרה לשגרת המלחמה, בין 60% ל־61%, אבל לא לרמות של 61% שהיו לפניה. שיעור התעסוקה, ולא שיעור האבטלה, הוא הנתון המשקף את רמת הפעילות במשק. הקושי שלו לחזור לשגרה קשור לגיוס המילואים הגבוה ולמשבר בענף התיירות.
שגרת המלחמה מתבטאת גם בעלייה במספר המשרות הפנויות, מ־146.8 אלף ביוני ל־148 אלף ביולי, עלייה של 1.5% (נתוני מגמה). בכך נמשכת מגמת העלייה במספר המשרות הפנויות לאחר מבצע "שאגת הארי". ביוני עלה מספר המשרות הפנויות ב־5.1%. בדצמבר 2025 הגיע מספר המשרות הפנויות לשיא כל הזמנים 153.2 אלף, יותר אפילו מנתוני השיא של ימי היציאה מהקורונה (כ־151 אלף באוגוסט וספטמבר 2022). אבל בחודש מרץ בשיא המלחמה הוא ירד לשפל יחסי של 125 אלף משרות פנויות.
בקורונה נבע מספר המשרות הפנויות הגדול מחוסר התאמה בין נתוני העובדים ומקומות המגורים למשרות הפנויות. במלחמה סביר להניח שהדבר נובע משירות המילואים הרחב, המשפיע על צעירים ובני זוגם, מעזיבה גדולה של אוכלוסייה צעירה לחו"ל וכן מהאיסור על כניסת עובדים פלסטינים.
הזינוק החוזר במספר המשרות הפנויות מעיד על הקושי המתמיד לאייש משרות שבהן מועסקים צעירים וכן משרות בשכר נמוך שאינן דורשות הכשרה אקדמית. בין היתר יש יותר מ־14 אלף משרות פנויות של מלצרים, ברמנים וטבחים, כ־8,700 משרות פנויות בתחום הבניין ו־5,400 משרות של נהגים (עלייה של 10% בתוך חודשיים). על פי שירות התעסוקה, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר דורשי העבודה עמד במאי על כ־0.81, כלומר ארבע משרות פנויות על כל חמישה דורשי עבודה, מעיד על שוק הדוק של ביקוש גבוה לעובדים.
אחת המשמעויות הבולטות של הנתונים האלה היא עיכוב בכניסתם למשק של צעירים ועיכוב קשה בקריירות של אחרים. מחקר של מרכז טאוב שפורסם לפני כשבועיים הזהיר שמשרת מילואים ממוצע, ששירת יותר מ־200 יום, צפוי לספוג ירידה של כ־5% בשכר לתקופה של חמש עד 20 שנה. אבות ששירתו תקופה משמעותית (290 עד 320 יום), אוכלוסייה של יותר מ־100 אלף איש, צפויים לפגיעה בשכר של לפחות 6%. אלפים רבים מאנשי המילואים נעדרו ממקום עבודתם כשנה או יותר במצטבר — הפסד עצום מבחינת צבירת ניסיון מקצועי ואפשרויות קידום, דבר שעלול לפגוע בשכר בטווח הארוך בשיעור של 7% ואף יותר.
לעומת זאת, אם יש תחום שקשה לאמוד את השפעות המלחמה עליו זה ההייטק. מצד אחד, על פי נתוני שירות התעסוקה, מספר דורשי העבודה שהם מתכנתים ומנתחי יישומים עלה בחודשיים האחרונים ב־9% מ־7,950 במאי ל־8,650 ביולי. מצד שני בהייטק כולו נרשמה עלייה של 3% בלבד, כלומר בשאר המקצועות שלו היתה ירידה באבטלה. שני גורמים למשבר בהייטק הם הירידה בשער הדולר ומהפכת ה־AI, והם לא קשורים למלחמה. בנוסף, התעשיות הביטחוניות קולטות רבים ממפוטרי ההייטק.
