סגור
Dun's 100

להסיר את החסמים

פורום בכירי Duns 100 למשפט בתחום התחדשות עירונית לשנת 2023 עמד בסימן שינויי החקיקה החדשים, המוצעים והרצויים, והועלו בו רעיונות יישומיים להסרת החסמים המונעים בנייה מרובה יותר בענף ההתחדשות העירונית בישראל

פורום בכירי Duns 100 למשפט בתחום התחדשות עירונית לשנת 2023 נערך בשבוע שעבר במלון רויאל ביץ' בתל אביב בהשתתפות בכירי הענף. במסגרת הפורום העלו בכירי הענף לדיון את הנושאים אשר נמצאים במרכז סדר היום של אחד מהענפים החשובים בישראל. בשנת 2021 נרשם שיא במספר התחלות הבניה של דירות במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית, ושיא בנתח השוק של התחלות בניה של דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית ביחס לכלל התחלות הבניה של דירות בישראל. נתונים אלו מעודדים, אולם לא ברור האם המגמה תימשך לתוך שנת 2023, לאור האתגרים הכלכליים שבפניהם עומד השוק, הכוללים העלאת ריבית הפוגעת בעסקים הממונפים באופן משמעותי וגורמת לירידה בקניית דירות חדשות לאור העלות הגבוהה של המשכנתא.
במקביל, לא מעט אנשי מקצוע מתחום ההתחדשות העירונית טוענים כי 'חלופת שקד' לא מצליחה להסיר את החסמים מפרויקטים ועל אף הכוונה הטובה, היא לא מביאה את התועלת הרצויה מבחינת יצירת ודאות ויציבות בשוק ההתחדשות העירונית, המחפש ודאות ויציבות כדי לממש את הפוטנציאל הרב שיש בו.
במהלך הפורום עלו לדיון נושאים נוספים כגון מצב מחירי הדיור בעת הנוכחית, המחסור המתמשך בהיצע אל מול הביקושים הגדלים, השפעת עליית הריבית על המשק, הרגולציה המעכבת והחסמים הרבים בדרך ליישום פרויקטים של התחדשות עירונית, עתיד הענף ועוד, "ענף ההתחדשות העירונית נמצא תחת חוסר ודאות תמידי. חוסר היציבות בענף נובע בין היתר מעליית מחירי הדירות, האינפלציה והעלאת הריבית במשק", אמרה שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בחברת דן אנד ברדסטריט, "על רקע סיום תכנית תמ"א 38 וכניסתה של תמ"א 70 – ענף ההתחדשות העירונית ממשיך באי הוודאות. חלופת שקד אמנם עברה בחקיקה, אך לא ברור איך מיישמים אותה ברמה העירונית או מתכננים לפיה".
דברים נוספים שתרמו לסקירת המקרו בענף נאמרו על ידי אורח הפורום עו״ד מיכה גדרון, יו״ר הועדה המחוזית מרכז, שהעניק תמונת מצב עכשווית על מה שקורה במחוז מרכז מבחינת קידום פרויקטים של התחדשות עירונית: ״כמי שהגיע מהסקטור הפרטי, אני מכיר ומבין את הצרכים והקשיים של המגזר הפרטי. אצלנו במחוז מרכז אנו נמצאים עם הכי הרבה פוטנציאל לפינוי בינוי. אני רואה שקיים שיתוף פעולה של ראשי הרשויות והרשויות המקומיות, בימים אלו אנו נותנים עדיפות לתוכניות שמספקות כמות גדולה של יחידות דיור, לדוגמא, מחוז מרכז סיפק 18 אלף יחידות דיור השנה. כרגע הדבר שעומד בראש סדר העדיפויות של הועדה הם פרויקטים עם כמות יחידות דיור גבוהות. בכניסתי לתפקיד קיבלתי מספר החלטות, הראשון הוא כי אין יותר תכניות התחדשות עירונית שעוברת לאישור חוזר בוועדה המקומית. לאחר אישור הועדה המחוזית יהיה אפשר לצאת לקבלת היתר. דבר נוסף וחשוב הוא יכולת הנשיאה של המגרש, תקן 21 הוא רף מינימום לפרויקט. אנחנו בוועדה, נאשר ואף נדרוש להקים על פי יכולת הנשיאה של הקרקע. נושא חשוב נוסף, על מנת לקצר את זמני ההמתנה בוועדה המחוזית, אנו נעביר יותר ויותר תכניות לסמכות הוועדה המקומית". עוד הוסיף כי: ״חלופת שקד לא נותנת ודאות, היא מחזירה אותנו אחורה״.

החשיבות בבחירת העורך דין הנכון

עו"ד יוסי מילר, שותף מייסד מילר ושות' עורכי דין התייחס לתחרות על תיקים בפינוי בינוי, "התחרות הגדולה המתנהלת בשנים האחרונות על כל מתחם פינוי בינוי בין החברות השונות הביאה, מצד אחד, לעלייה דרמטית בגובה שכר הטרחה של מייצגים בעלי הדירות, ומצד שני היא הביאה להתקשרויות חפוזות וחסרות אחריות עם עורכי דין המציגים עצמם ככאלו שנבחרו על ידי נציגות בעלי הדירות אך למעשה הם לא נבחרו על ידם והם לא מסוגלים לבצע את העבודה הנדרשת. תופעה פסולה זו גורמת לכך שקשה כיום לחברות לקדם ולהוציא לפועל את הפרויקטים באותם מתחמים, זאת נוסף לשינויים בתנאי השוק". עו"ד שמואל ברטלר ממשרד ברטלר עורכי דין ונוטריון התייחס גם הוא לחשיבות הגדולה בבחירת עורך הדין הנכון שיכול לקדם את הפרויקט, "אין תחליף לידע, מקצועיות ואנושיות.ֶ גם ביחס להסרת חסמים ולקידום תכניות של התחדשות עירונית. אמנם ישנם חסמים מוכרים, כגון : ועדות התכנון, רשויות, סרבנים, העדר ודאות ועוד, אולם עלינו כעורכי דין לנווט כמיטב יכולתנו בין המכשולים על מנת להוציא לפועל את הפרויקט לטובת בעלי הנכסים והיזמים".

החיוניות בחקיקה שתסייע בקידום פרויקטים:

עו"ד כלנית בר, שותפה בכירה במחלקת הנדל"ן וההתחדשות העירונית בשניצר, גוטליב, סאמט ושות', התמקדה בנושא החקיקה המקודמת בעניין מאבק בין יזמים על אותו מתחם של התחדשות עירונית, "החקיקה המקודמת בנושא זה מבורכת שכן הסוגיה מצריכה הסדרה ומתן פתרונות שימנעו "תקיעות" של פרויקטים שנקלעו לבעיה שכזו. אני סבורה שבחלק גדול מהמקרים עצם העובדה שמאלצים את 2 היזמים לשבת זה עם זה, תביא לפתרון משותף ומספק. יחד עם זאת, החקיקה צריכה לתת מענה לנושאים מורכבים ונלווים, למשל, מתן פטורים ממס לכל השלבים הנלווים - הן ביטול העסקה מול היזם והן במקרה שאותו יזם יגיש הצעה ויזכה שוב במכרז. במקרה של מתווה לשיתוף פעולה בין 2 היזמים, שוב, נושא הפטור ממס בהעברה/שיתוף ביניהם כמו גם מענה לסוגיית המימון במקרה של חלוקת הפרויקט ביניהם, והיעדר התלות במקרה שאחד מהם ב"דיפולט" מול המממן. נושא נוסף שראוי לתת לו פתרון הוא מתן החזר הוצאות ליזם שקידם את הפרויקט במשך שנים ונשא בעלויות לא מבוטלות, ובסופו של יום הפרויקט "הופקע" ממנו ועוד"
עו"ד עידו שמואלי, עורך דין ונוטריון, בעידו שמואלי ושותפות משרד עורכי דין ונוטריון, דיבר על הצורך במתן 'שיניים' לרשות להתחדשות עירונית, "מארגנים, מתווכים, יזמים, נציגויות, בעלי עניין ומה שביניהם. יש למי לפנות בכל מקרה של התנהלות שאיננה תואמת את הוראות החוק בפרט בשלב התארגנות בפינוי בינוי. דיירים יכולים וצריכים לפנות יותר, לממונה על תלונות ברשות להתחדשות עירונית, אבל צריך לתת לה סמכויות לרבות הטלת עיצומים כספיים!"
1 צפייה בגלריה
פורום בכירי  Duns 100 למשפט בתחום התחדשות עירונית לשנת 2023
פורום בכירי  Duns 100 למשפט בתחום התחדשות עירונית לשנת 2023
פורום בכירי Duns 100 למשפט בתחום התחדשות עירונית לשנת 2023
(צילום: אלעד גוטמן)
עו"ד אבי אדרי ממשרד מיכאל, אדרי שטקל ושות' התייחס ל'חלופת שקד', "חלופת שקד יכולה להיות בשורה, ויכולה באותה המידה להיות מפלה. זה יהיה תלוי בנכונות להכניס תיקונים לחוק, ובעיקר תלוי בנכונות הרשויות המקומיות ליצור מסמכי מדיניות ברורים ונכונות לקדם פרויקטים, דבר אשר יטיב בראש ובראשונה עם האוכלוסיות היותר חלשות בפריפריה".
עו"ד איתמר פנץ, שותף, סלומון ליפשיץ ושות' דיבר גם הוא על חלופת שקד וגם על השינויים הנגזרים מחוק ההסדרים, "החקיקה שעל הפרק במסגרת חוק ההסדרים ובמסגרת השלמת תיקון 139 לחוק התכנון ובניה - חלופת שקד לשעבר - היא לא פחות מדרמטית מבחינת הכלים החדשים שהיא מקנה לעולם התכנון והרישוי ומהווה בשורה של ממש לתחום ההתחדשות העירונית בפרט ולמשבר הדיור בכלל. כל אנשי המקצוע בתחום מחזיקים אצבעות שהשינויים יעברו כבר בשלושת החודשים הקרובים כפי שמצפה המחוקק".
עו"ד אלון אבקסיס, שותף וראש צוות התחדשות עירונית במשרד הרצוג שיתף את דעתו בנוגע למתווה המוצע של הרשות להתחדשות עירונית, כי הוועדה תדון אם לפחות אחד מהיזמים המתחרים החתים כ-25% מבין בעלי הדירות במתחם, "דרישת הסף הזו צריכה להיות באיזשהו רף מינימלי, כי אי דיוק בדרישת זו עלול לעודד פעולות שדווקא תעודדנה "מאכערים" להחתים מתחמים ולעצור פרויקטים, מתוך הבנה שתהיה להם "אחיזה" שתאפשר להם לפנות לוועדת ההסדרה בעלויות נמוכות. הרף המינימאלי צריך להיות כזה שבו היזם העיקרי "חסום" מלהגיע לרוב דרוש, כי היזם האחר החתים מעל שליש במתחם כולו, או מעל 40% בכל בית משותף – ואז היזם העיקרי לא יוכל להגיע לרוב דרוש. כמו כן, מומלץ לשלב הוראה לפיה אם יזם אחד הגיע לרוב הדרוש לפי דין, הוועדה תהא רשאית להפקיע את חתימת הבעלים ליזמים אחרים במתחם. משפטית, היזמים האחרים גם כך לא יוכלו להגיע לרוב הדרוש וההסכם שלהם יפוג בגין אי התקיימות התנאי המתלה הזה. חבל לעכב את הפרויקט בפרק הזמן עד לפקיעת ההסכמים״.
עו"ד לירון-לוי לב, שותף וראש תחום התחדשות עירונית (במשותף), פישר (FBC) מנה מספר גורמים המעכבים קידום פרויקטים ושיש צורך לבצע בהם שינוי, בין היתר באמצעים רגולטוריים, "אחד האתגרים של תחום הנדל"ן בכלל ושוק ההתחדשות העירונית בפרט הוא משך הזמן. בכל אחת מאבני הדרך בפרויקט ניתן להפחית את התמשכות ההליכים באופן משמעותי, וחוק ההסדרים האחרון הצליח לטפל בנושא באופן חלקי בלבד. עדיין, יש לא מעט פרויקטים שבהם יש דיירים סרבנים שאינם גרים כלל בפרויקט, וסרבנותם נובעת מרצון לקבל מטרים נוספים, מה שמעכב מאד את הפרוייקטים. אני מקווה שהתופעה הזו תיפסק באופן שבו חתימתם לא תובא בחשבון במניין החתימות הדרושות. בנוסף, ניתן להפחית את הרוב הדרוש ואת אחוז החתימות בכל בניין על מנת לקדם תכנית בנין עיר - לעיתים יזמים ניגשים לקדם תכנית פינוי בינוי של עשרה בניינים וישנו בניין אחד "קשה לפיצוח" אשר מונע את קידום התכנית. זה לא צריך להיות כך ובוודאי הגיעה העת לשנות זאת".
תמ"א 38:

ומה קורה עם הבניין הבודד?

עורכי הדין התייחסו גם לנושא תמ"א 38 ולהשלכות השינויים הצפויים. עו"ד ארז תיק, שותף וראש מחלקת נדל"ן ומלונאות במשרד ליפא מאיר ושות' אמר כי, "אפשר להכריז על מותו של הבניין הבודד בפרויקטים של תמ"א ומעבר לפינוי בינוי במספר בניינים. היזמים הגדולים מבינים שלאור התקורות הגבוהות, בעיות התכנון ובעיות הביצוע, הרווח האבסולוטי ליזם קטן אינו מצדיק את ההתעסקות בבניין אחד אפילו בתל אביב. לכן יזמים זנחו פרויקטים ברמת הבניין הבודד. המעבר למספר בניינים טוב לכולם - הוא מאפשר התמקדות בתכנון אורבני נכון יותר שכולל שטחים פתוחים, חניונים מרווחים, הגדלת מדרכות, מקסום זכויות, מחסנים והקצאת שטחי ציבור לצרכים עירוניים. כדי לאפשר זאת באופן מיטבי להגדלת היצע הדירות, נדרשת פעולה משולבת של כולם, הכוללת גם תיקוני חקיקה המאפשר קידום תכניות בסמכות מקומית, הקצאת משאבים וכוח אדם למוסדות התכנון והרישוי לזירוז תהליכים והאחדת הדינים לתמ"א ולפינוי בינוי לכדי קודקס אחד אחיד וברור".
עו"ד רן ברא"ז, שותף מנהל במשרד לוי טילר, נרדיה, הר צבי, ברא"ז ושות' התייחס לחשיבות חיזוק הבניין הבודד, "תמ"א 38 הוא פרויקט בעל חשיבות לאומית. להבדיל מפרויקטי פינוי בינוי שבהם התכלית הינה התחדשות עירונית, בפרויקטים של תמ"א התכלית הינה הצלת חיי אדם. הפחתת הרוב ל-67% תאפשר להוציא פרויקטים רבים יותר לפועל באופן משמעותי. אבל לטעמי אפשר היה להפחית את הרוב הנדרש בצורה משמעותית יותר ולהעמידו על 51% מהבעלים. הרי ממילא לפי הוראות החוק, בין אם תהיה לנו הסכמה של 51% ובין אם תהיה לנו הסכמה של 99% עדיין נצטרך לעבור אצל המפקח על רישום המקרקעין ולשכנע אותו שאכן יש מקום לאשר את הפרויקט ושהתמורות לדיירים שוויוניות ולכן ניתן להסתפק ברוב רגיל".

חשיבות האצת הליכי התכנון והסרת החסמים

אילן שרקון, שותף ומייסד, שרקון, בן עמי, אשר ושות' ציין את חשיבות הסרת חסמי התכנון בענף ההתחדשות העירונית, "תחום ההתחדשות העירונית עבר התקדמות משמעותית בשנים האחרונות, בעיקר בסיוע של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. כמשרד שמוביל הרבה פרויקטים של התחדשות עירונית החסם העיקרי הינו החסם התכנוני. לצערי הרב, הליכי התכנון נמשכים זמן רב מאד. בעניין זה ישנה חשיבות רבה לעמדה שהציג יו"ר הוועדה מחוזית מחוז מרכז מר מיכה גדרון אשר מכיר היטב גם את השוק הפרטי ויודע את הקשיים התכנוניים הרבים בקידום תכניות של התחדשות. אני משוכנע שקיצור לוחות הזמנים הבירוקרטיים התכנוניים בוועדה המחוזית יזרזו תכניות של התחדשות עירונית".
עו"ד דנה בירן, שותפה ומנהלת תחום התחדשות עירונית במשרד מ.פירון ושות' אמרה כי, "מבלי להתייחס לרפורמה כזו או אחרת, חוסר ודאות הוא הגורם העיקרי לבעיות בתחום ההתחדשות העירונית והוא ניכר ומשפיע באופן ישיר על היזמים, הדיירים ועל יכולת המימוש של עסקאות מסוג זה. עד שלא נייצר חקיקה ותקינה, כאלו שיגבירו את הוודאות ויובילו לאחידות בהתנהלות מול וועדות התכנון השונות, החסמים ימשיכו לעכב את קידום הפרויקטים ולגבות מחיר יקר מכל העוסקים במלאכה״.
עו"ד גיא יקותיאל, מנהל תחום מקרקעין במשרד יקותיאל ושות', העלה לדיון כמה מהחסמים המרכזיים המונעים את מימוש הפוטנציאל של ענף ההתחדשות העירונית, "ברור לכל שאחד החסמים המשמעותיים בתחום ההתחדשות העירונית הוא חוסר בכח אדם במוסדות התכנון, אך לא פחות חשוב מכך הוא החשש של העיריות וגם של בעלי דירות רבים מהמילה צפיפות. הבעיה היא שרבים אינם מבינים שעירוניות טובה דורשת צפיפות גבוהה. על מנת לאפשר שירותים מעולים לתושבים, תחבורה ציבורית משמעותית, מרכזי קניות ברחוב שניתן להגיע אליהם ברגל מבלי להזיז את הרכב לכל מקום, צריך מסה משמעותית של בעלי דירות ולשם כך צריך לצופף את מרכזי הערים. ציפוף מרכזי הערים הוותיקות גם יפחית את הצורך לפגוע בעוד ועוד שטחים פתוחים והקמת ישובים חדשים כל העת. לצערנו הרב, אנחנו נתקלים בעיריות שגם במתחמים שנמצאים קרוב מאוד לרכבת הקלה אינן מאפשרות בניה לגובה - וזאת פשוט תהיה בכיה לדורות".
עו"ד אור קראוס, מקראוס, אביחצירא משרד עו"ד התייחס לצורך בקידום פרויקטים על ידי רשויות התכנון המקומיות במצבים מסוימים של 'פגיעה בקניינו של הפרט', "על רשויות התכנון ברשויות המקומיות לאפשר קידום תכנון של פרויקטים אף במצבים של "פגיעה בקניינו של הפרט". ביהמ"ש המחוזי חיזק את מעמדו של המפקח/ת על המקרקעין ואישר לאחרונה כי למפקח הסמכות הכה משמעותית ונרחבת לדון בתביעה הנוגעת להריסת כלל הבית המשותף, ומשכך, ניתן לומר אף מקל וחומר, כי קיימת לו הסמכות לאשר הריסת יחידה אחת ו/או חלק ממנה ובנייתה מחדש. מאחר ולא ניתנת למפקח/ת הסמכות לדון בסירוב כתוצאה מ"פגיעה קניינית" ללא החלטת ועדה מקומית, הרי שעל רשויות התכנון לשנות את דרכן תוך מתן האפשרות לקידום התכנון תחילה חרף חשש מפגיעה קניינית במצבים בהם "הפיחותים" בזכויות הקניין של המיעוט בטלים בשישים, לעומת ההנאה הצומחת לו, מעבודות החיזוק הנעשות במבנה".
עו"ד אבי ארד, ראש מחלקת נדל"ן, תכנון ובניה במשרד גולדפרב זליגמן התמקד בסוגיית בעלי הזכויות הקשישים בהתחדשות עירונית, "מזה זמן רב, קיימת הבנה שסוגיית בני הגיל השלישי היא נושא מהותי ומרכזי בשאלת ההסכמות של בעלי זכויות על הסכמי התמ"א/פינוי בינוי. צריך לזכור שבניגוד לעסקאות נדל"ן מסורתיות, התחדשות עירונית במהותה הינה עסקה כפויה (לאחר השגת הרוב הדרוש), ושבמקרים רבים, בעיות אמת של בני הגיל השלישי שלא נובעות מהפן הכלכלי אלא נובעות מהצורך לעבור דירה, הינן דרמטיות וטראומטיות עבורם. תיקון חוק פינוי בינוי טיפל באופן חלקי בסוגיית התמורה לקשישים ולחלופות שיש להציע להם, אך כל העוסקים בתחום מבינים שלא ניתן להתעלם מההשפעה הרחבה שיש לפרויקט מסוג זה על בני הגיל השלישי. לכן חייבים לתת את הדעת לכלל ההיבטים הסוציאליים, הפיזיים והפסיכולוגיים הנוגעים לבני הגיל השלישי, לנסות ולהבין את מצוקותיהם ולסייע במציאת פתרונות שיקלו עליהם. יש צורך ביצירת מערך ליווי הוליסטי לבני הגיל השלישי במסגרת ההתחדשות העירונית אשר יסייע בכל היבטי החיים המושפעים מהפרויקט, כך נוכל להגדיל את ודאות הפרויקט ולהקטין התנגדויות כבר מהשלב הראשון. אני חושב שבתקופה הקרובה נראה יותר יזמים אשר יציעו תמיכה הוליסטית לבני הגיל השלישי כחלק מובנה בהצעה וגם זה, יהפוך עם הזמן להיות ליווי חובה, כפי שקרה עם הייעוץ הכלכלי לפני כ-15 שנה״.
עו״ד אבי בן יעקב, ראש מחלקת הנדל״ן במשרד וקסלר ברגמן ושות', התייחס לחסם התכנוני במימוש פרויקטים של התחדשות עירונית, ״נראה שהחסמים הקנייניים והמיסויים בעולם ההתחדשות העירונית מוצאים עם השנים את פתרונם, אך החסם המרכזי שטעון שיפור משמעותי הינו החסם התכנוני. תכניות פינוי בינוי מייצרות את מרבית הדירות החדשות בתחום ההתחדשות העירונית, אך קצב אישורן איטי וההליכים לאישור נמשכים שנים רבות. הדבר גם מאט את קצב החתמת הדיירים שחלום החלפת הדירה הרעועה בחדשה נראה מרוחק ולא מוחשי. חלק מהפתרון מצוי בהעברת התכנון לרמה המקומית, הן באמצעות אישור תכניות כוללניות והן באמצעות ועדות מקומיות עצמאיות. במקביל יש ליצור יציבות ואחידות בדרישות, ההולכות ומתגברות, של העיריות והוועדות המקומיות בנושאי מטלות ציבוריות והיטלי השבחה. לרשויות המקומיות ולעומדים בראשן אינטרס מובהק וישיר בקידום תכניות שעניינן שיפור חייהם של תושבי העיר, שיפור חזותה של העיר וקיצור לוחות הזמנים להגעה לדירה החדשה. על זה הם עומדים למבחן הציבור שבחר בהם. יש עיריות שפועלות כך כבר היום והתוצאות תורגשנה בשטח".
עו"ד סיגל שפירא, שותפה מובילה בתחומי הנדל"ן וההתחדשות העירונית במשרד ארנון התייחסה בדבריה לחסם הקשור להתנהגויות של חלק מסוים מהדיירים וההשפעות שלהן על שוק הדיור, "לפעמים נדמה כאילו חינוך השוק שבו השקיעו המנהלות העירוניות והרשות להתחדשות עירונית העביר אותנו ממצב שבו לדיירים אין כל מושג בעסקות התחדשות עירונית, למצב שבו הכוח עבר לדיירים – באופן שלעתים מופרז ומסכל עסקות. העלויות של התופעה הזו עשויות להיות מוטלות על ציבור רוכשי הדירות, ולכן זו בעיה של כל מי שרוצה לפתור את משבר הדיור בישראל, וממש לא רק של היזמים״

לאן מכאן?

עו״ד ונוטריון דן הלפרט, בעלים מייסד של משרד דן הלפרט עורכי דין, אמר כי ״חשוב לזכור שהתחדשות עירונית זה קודם כל אנשים. הם הבסיס לעסקה. אחר כך מגיעים כל השאר (יזמים, רשויות, גורמי תכנון, היטלים, מיסים). בעלי הדירות כיום חשופים לסיכון משמעותי שלא מספיק מדברים עליו. "אנחנו שמענו כאן בסקירה של Duns 100 שיש כ-550 יזמים/ קבלנים שמצויים בקשיים כלכליים. חייבים לתת על כך את הדעת. בעלי הדירות צריכים בטחון. אנחנו במשרד עושים בדיקת יציבות כלכלית לכל יזם שמתמודד אצלנו במכרז פינוי בינוי או תמ”א אבל צריך שיהיה גם גורם רשמי מעורב - אולי מטעם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית - שלו יציגו היזמים ראיות המעידות על חוסן כלכלי והוא ייתן ״תו יציבות״ ליזמים הראויים שעליו יוכלו בעלי הדירות להסתמך״.
עו"ד דורון אריאל, מייסד פירמת דורון אריאל ושות' הדגיש את החשיבות הקריטית של הענף לשוק הדיור, "התחדשות עירונית הינה מנוע הצמיחה העיקרי כיום של חברות הנדל"ן הגדולות. הריבית הגבוהה במשק, כמו גם הקושי בגיוס הון ראשוני נדרש לעסקה בהיקף גדול, והקשיים בקבלת מימון מהמערכת הבנקאית, הופכים את עסקאות הפינוי בינוי לכלי המשמעותי ביותר שקיים בשוק הנדל"ן כיום. חברות גדולות שבעבר נחשבו פחות מאחר ועיקר פעילותן נסמכה על פינוי בינוי בלבד, הפכו ללהיט של שוק הנדל"ן, לרבות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בהעדר קרקעות פנויות זמינות, המגמה תימשך להערכתי ואף תתגבר".
עו"ד אביב טסה, אביב טסה עורכי דין נתן את התחזית שלו לשנה הקרובה, "אני סבור שבשנת 2023 נראה עליה חדה בכמות העסקאות של התחדשות העירונית, הסיבות לכך: הריבית הגבוהה וקשי מימון של חברות. הירידה במכירות בחצי שנה האחרונה ובשנת 2023. חוק ההסדרים החדש עם כל התיקונים שלו בעיקר בהפחתת רוב בתמ"א 38/2, קשישים ונושאים חשובים נוספים. המעבר למתחמי תכנון שמייצר כמות גבוהה יותר של יח"ד. כניסת חלופת שקד בשנת 2023 לאחר שיאושר ע"י שר הפנים והמשך ההתמקצעות בהתחדשות עירונית יחד עם התערבות של הרשות העירונית והקמת ועדה מייעצת לפתרון סכסוכים בין יזמים, מארגנים וגורמים נוספים במתחמים בהתחדשות עירונית".
השתתפו בפורום - עו"ד אבי אדרי, שותף - ראש מחלקת התחדשות עירונית, מיכאל אדרי שטקל ושות', עו"ד אבי ארד, ראש מחלקת נדל"ן, תכנון ובניה (משותף), גולדפרב זליגמן, עו"ד אבי בן יעקב, ראש מחלקת נדל״ן", וקסלר ברגמן ושות', עו"ד אביב טסה, מנכ"ל, אביב טסה- משרד עורכי דין, עו"ד אור קראוס, עו"ד, קראוס, אביחצירא משרד עו"ד, עו"ד אילן שרקון, שותף ומייסד, שרקון, בן עמי, אשר ושות', עו"ד איתי שלוש, שותף - מנהל תחום התחדשות עירונית, ארדינסט בן נתן טלידאנו (יחד עם המבורגר עברון), עו"ד איתמר פנץ׳,שותף, סלומון ליפשיץ ושות', עו"ד אלון אבקסיס, שותף, מחלקת נדל"ן, הרצוג פוקס נאמן, עו"ד אלי אשל, ראש מחלקת התחדשות עירונית, AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', עו"ד אסף זקמן, עו"ד ונוטריון, אברהם ללום, .AL & Co, אברהם ללום ושות', פירמת עורכי דין, עו"ד אפרת רשף, עו"ד ונוטריון שותפה, פרבמן, רשף ושות', עו"ד ארז תיק, שותף, ראש מחלקת נדל״ן ומלונאות, ליפא מאיר ושות׳, עו"ד ארנון יהב, שותף מנהל, יהב דינה ושות׳, עו"ד גיא יקותיאל, מנהל תחום מקרקעין , יקותיאל ושות', עו"ד גיא פרבמן, שותף מייסד ונוטריון, פרבמן, רשף ושות', עו"ד גלעד ברון, מייסד ושותף מנהל, ברון ושות', משרד עורכי דין, עו"ד דורון אריאל, שותף מייסד, דורון אריאל ושות', משרד עורכי דין, עו"ד דנה בירן, שותפה ומובילה תחום התחדשות עירונית, מ.פירון ושות', עו"ד דן הלפרט, בעלים מייסד, דן הלפרט חברת עורכי דין ונוטריון, עו"ד דרור רוזנבלום, שותף, מקוב, נוף, הוברמן, עו"ד ענת בירן, בעלים, ענת בירן משרד עו"ד, עו"ד יאיר שלו, מייסד ובעלים, יאיר שלו ושות' משרד עו"ד, עו"ד יוסי מילר, שותף מייסד, מילר ושות' עורכי דין, עו"ד ירון טיקוצקי, שותף מייסד וראש מחלקת הנדל"ן והתחדשות עירונית, דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות, עו"ד ישי איצקוביץ, שותף מחלקת נדל"ן, אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', עו"ד כלנית בר, שותפה בכירה, מחלקת נדל"ן והתחדשות, שניצר, גוטליב, סאמט ושות', עו"ד לירון-לוי לב, שותף וראש תחום התחדשות עירונית (במשותף), פישר (FBC & Co.), עו"ד מורן גור, בעלים מייסד ושותף, רייסמן גור דויטש, עו"ד מיכה גדרון , יו"ר, ועדת התכנון המחוזית מחוז מרכז, עו"ד ניר יוסף, שותף, פרימס, שילה, גבעון, מאיר - חברת עורכי דין, עו"ד סיגל שפירא, שותפה מובילה; נדל"ן תכנון ובנייה והתחדשת עירונית, ארנון, עו"ד עידו שמואלי, עורך דין ונוטריון, עידו שמואלי ושותפות משרד עורכי דין ונוטריון, עו"ד עמנואל יוזוק, בעלים, יוזוק מלכין עורכי דין, עו"ד רוית סיני, מייסדת ובעלים, מגשרת מוסמכת, משרד עו"ד רוית סיני, עו"ד רן ברא"ז, שותף מנהל, לוי טילר | נרדיה | הר צבי | ברא"ז ושות' - חברת עורכי דין, עו"ד שמואל ברטלר, עורך דין ונוטריון, ברטלר עורכי דין ונוטריון ואנשי דן אנד ברדסטריט.
d&b – לדעת להחליט