סגור
חיפוש

פרשנות
רעיון הבחירה הישירה הוא צעד נוסף בדרך לשיטה אוטוריטרית

צעד אחר צעד, מחסל נתניהו את המסורת השלטונית שנוצרה כאן. גם אם הרעיון שלו לא ייצא לפועל, הוא נועד למסמר את חוסר הלגיטימציה שתזרים נהרות שטנה והסתה לכיוונו של כל ראש ממשלה אחר שעשוי להיבחר בשיטה הנוכחית. כי לפי נתניהו יש להחליף את השיטה - חלילה לא אותו

רעיון הבחירה הישירה לראשות הממשלה, בדיוק כמו ממשלת החילופים, הוא עוד שינוי חוקתי-משטרי שנשלף בזריזות כדי לחלץ את נתניהו מכשלונו להקים ממשלה. הרעיון לגמרי לא אפוי. צריך לתקן את חוק יסוד: הממשלה, צריך לעצב את יחסי כנסת-ממשלה, צריך לקבוע את דרכי הקמת הממשלה בשיטה החדשה. וחשוב מכל – האם לא ראוי לשקול, כשבאים לחוקק חוק בחירה ישירה, את הסעיף שימנע מנאשם בפלילים להעמיד עצמו לבחירה ישירה? מבחינה זו הרעיון להריץ את החוק דרך מי שכבר הורשע, אריה דרעי, הוא מהלך אירוני, קומי ואף גאוני.


הפרטים פחות חשובים. הרעיון נועד להדהד מסר אחד בלבד – נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל. הוא ואין בלתו. אם תרצו, עוד שלב, ושלב מכריע, למעבר משיטה דמוקרטית לאוטוריטרית, לשלטון סמכותני המקובל בהונגריה ופולין, בואכה פוטין.
גם אם הרעיון לא ייצא לפועל, הוא נועד למסמר את חוסר הלגיטימציה שתזרים נהרות שטנה והסתה לכיוונו של כל ראש ממשלה אחר שעשוי להיבחר בשיטה הנוכחית. את חוסר הלגיטימציה הזה בנה נתניהו בשלבים. ראשית, השחרה דורסנית לכל מי שיקים ממשלה עם השמאל והערבים (חוץ ממנו כמובן, לו מותר); שנית, השחרת כל מי שיקים ממשלה, אפילו מהימין, ושמו אינו נתניהו. עכשיו הגענו לשלב הזה בדמות רעיון הבחירה הישירה. לאחר ארבעה כישלונות רצופים בשיטה הקיימת, יש להחליף אותה. לא אותו. לא נתניהו נכשל, אלא השיטה, העם, הכנסת שמסרבים לתת לו את 61 המנדטים המיוחלים.

1 צפייה בגלריה
בנימין נתניהו ב נצרת
בנימין נתניהו ב נצרת
בנימין נתניהו בנצרת (ארכיון)
(צילום: גיל אליהו)

וכך, צעד אחר צעד, מחסל נתניהו את המסורת השלטונית שנוצרה כאן. הוא לא האשם היחידי. אפשר להאשים את שיטת הבחירות; אפשר להאשים את חוקי היסוד שלא העלו על דעתם אפשרות הטלת המנדט להרכבת הממשלה על נאשם; אפשר להאשים את בג"ץ והיועץ המשפטי שלא היו מספיק נחושים מולו; אפשר להאשים את הפוליטיקאים חדלי האישים שבשתי מערכות הבחירות האחרונות לא מיהרו לסגור ממשלה אלטרנטיבית למרות 62 ו-61 מנדטים שנמנו בגוש שהתייצב נגדו. וכל אלה, ביחד ולחוד, מאפשרים לנתניהו לחסל את הדמוקרטיה בדרך דמוקרטית. ההיסטוריה רצופה דוגמאות להחרבת הדמוקרטיה מול מנהיג חסר מעצורים.
ספין הבחירה הישירה הוא לא הגרוע ולא המסוכן במהלכיו של נתניהו עד כה. ניתן למנות לפחות חמש תחנות מסוכנות יותר. החדרת שיח השטנה, הפיצול והשקר לתרבות הפוליטית; שני נאומי ההסתה נגד מערכת המשפט (בפתיחת משפטו וביום פתיחת שלב ההוכחות); הפרת חוק יסוד תקציב המדינה; הזלזול והפרת הנחיות היועץ המשפטי ופסקי דין של בג"ץ; הכנסת הגזענים הכהניסטים לכנסת ישראל. כל אלה הם עדות חזקה לחוסר המעצורים שמשתלב היטב עם רמיסת הממלכתיות. כמו בטקס יום הזיכרון האחרון. ורמיסה זו משתלבת היטב עם רעיון הבחירה הישירה. אחריה כבר לא נצטרך יותר את מירי רגב שתחלק הוראות לצלמים, זה כבר יהיה בפרוטוקול. כולל הרעייה, כולל המזרקים, כולל הנאום המצולם מראש שיתחבר לצילום החי, שילוב שיאפשר לצלם את נתניהו צופה בדמותו ומקשיב לנאומו. השמיים הם באמת הגבול, וגם את הגבול הזה ניתן לחצות.