"רוב יכריע בהליך פלילי?": אחרי 6 שעות, הסתיים הדיון בבג"ץ על מינוי דרעי
"רוב יכריע בהליך פלילי?": אחרי 6 שעות, הסתיים הדיון בבג"ץ על מינוי דרעי
בצל התוכנית להחלשת כוחם, שופטי העליון דנו בעתירות נגד מינוי יו"ר ש"ס לשר. נציג היועמ"שית קרא להדיחו עקב הרשעותיו, הנשיאה חיות תהתה: "אפשר לבחון עבירות שהתיישנו?". נציג נתניהו: "2.3 מיליון בוחרים רצו אותו כשר", השופטת ברק-ארז: "האם בשל רוב אפשר לסחור בכל דבר?". פרקליטו של דרעי טען: "הוא לא הבטיח לפרוש לצמיתות מהפוליטיקה"
בג"ץ דן הבוקר (ה') בהרכב מורחב של 11 שופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, בעתירות שהוגשו נגד חוקיות המינוי של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר בממשלה. הדיון, שההכרעה בו תתקבל רק בהמשך, נחשב למבחן ראשון עבור מערכת המשפט בכל הנוגע ליחסיה עם הממשלה החדשה, שכבר בימיה הראשונים מקדמת רפורמה דרמטית שמטרתה להחליש את כוחו של בית המשפט העליון.
העתירות נגד מינויו של דרעי לשר הפנים והבריאות (עם רוטציה בעוד שנתיים בתפקיד שר האוצר) הוגשו בחודש שעבר לאחר אישור החוק שזכה לכינוי "חוק דרעי" – ושנועד להכשיר את מינויו. מדובר בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שמונע הטלת קלון על נבחר ציבור שנידון למאסר על-תנאי, וקובע שקלון יחול רק במקרה של מאסר בפועל. דרעי, נזכיר, הורשע לפני שנה בעבירות מס ונגזר עליו מאסר על תנאי.
במהלך הדיון, שנמשך כמעט שש שעות, דחו השופטים כמה מטענותיהם של נציגי ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר דרעי, ובין היתר העירו כמה מהם שיש להם סמכות להתערב בחקיקת חוקי יסוד אם נפל פגם בהליך החקיקה. חלק מהשופטים הדגישו כי למרות התמיכה הציבורית הרבה שלה זכה דרעי, השאלה הזו אינה רלוונטית לעניינו של הליך פלילי.
הפרקליט ונציגו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד מיכאל ראבילו, פנה לשופטים וטען כי החוק שהכשיר את המינוי לא היה בהכרח פרסונלי. לדבריו, יש גם לתת משקל ל"נימוקים" של ראש הממשלה, כגון הצורך ביציבות שלטונית. הוא הוסיף כי "לראש הממשלה יש עוד שיקולים המדברים על ביטחון המדינה, זה לא פחות חשוב".
סגן שר הפנים והבריאות משה ארבל (ש"ס), שהגיש את "חוק דרעי" לכנסת, התפרץ בדיון וקרא: "נאמרים שקרים". נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות השאירה אותו באולם, אך העירה לו: "אצלנו מדברים רק ברשות".
נתי שמחוני, עורך הדין של מפלגת ש"ס, אמר בדיון כי "צריך לכבד את הבוחר, 400 אלף הצביעו עבורו". בתגובה, אמרה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי "הזכות לבחור שר היא של ראש הממשלה - לא של הציבור".
השופט אלכס שטיין, חבר בצוות השופטים, ציטט את פרישתו של דרעי במעמד הרשעתו, ואמר כי הוא "לא יכול לומר 'אני פורש' כדי להשיג הסדר טיעון ולחזור". עורך דינו של דרעי, נבות תל צור, טען כי מדובר ב"אירוע נדיר של אי-הבנה. הפרישה היא לא חלק מהסדר הטיעון".
תל צור ביקש משופטי בג"ץ להתעלם מפשעיו בעבר, ואמר כי "החוק לא משנה סדרי עולם. הוא הומני, והשיקום הוא אינטרס חברתי שאי אפשר להתעלם ממנו". כשנשאל על רצף העבירות, אמר כי "אסור להביא אותו בחשבון בשאלת המינוי". אבל השופטת ענת ברון העירה לו שיש מקום לשים דגש על "רצף העבירות".
גם נציגה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה דיבר בפני השופטים, ואף שקרא לדחות את העתירות נגד "חוק דרעי" הוא דרש מבית המשפט להדיחו – כיוון שהמינוי "בלתי סביר בצורה קיצונית", כלשונו.
נציגו של נתניהו עו"ד מיכאל ראבילו הגן על מינוי דרעי ובהתייחסות לעילת הסבירות טען כי לא היה זה "סוד" לפני הקמת הממשלה שיו"ר ש"ס יחבור לממשלה תחת נתניהו. "2.3 מיליון בוחרים אמרו 'אנחנו רוצים אותו כשר בממשלה'. לתנועת ש"ס הצביעו 400 אלף אנשים. האם אפשר לבטל סבירות של חלק גדול כל-כך מציבור המצביעים?", תהה ראבילו.
השופטת דפנה ברק-ארז שאלה אותו: "האם בשל רוב אפשר לסחור בכל דבר? לא אומרת שכך היו הדברים, אבל חס וחלילה אם יגידו שכתנאי להקמת ממשלה יש לתת פטור ממס לשר מסוים כי הבוחרים רוצים. האם הרוב יכול להכריע בעניין תוצאות הליך פלילי והנפקיות שלו?".
ראבילו השיב כי התרחיש שתיארה הוא "מקרה קצה" שאינו נכון למקרה הנוכחי, וכי אם היה "חוסר סבירות קיצוני" במינוי - היה מצופה מהייעוץ המשפטי "שיגידו בזמן ולא אחרי המינוי". הוא המשיך וטען כי אם למשל נתניהו היה ממנה סוס לתפקיד של שר, היועמ"שית הייתה "זועקת" נגד מינוי שכזה עוד לפני כניסתו לתוקף.
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, עורכת דינו של אחד הארגונים שעתרו נגד המינוי, "משמר הדמוקרטיה", טענה כי לדרעי אין רק עבר של חזרה על עבירות - אלא גם עבר של ניסיון לשנות חוקים לטובתו: "בעבר תקפנו את חוק דרעי הראשון, כשהוא ביקש לפני כניסתו לכלא לשנות חוק שלפיו ועדת השחרורים תוסמך לנקות חצי מהעונש ולא שליש. והחוק הזה היה אמור לחול כלפי כולם, מסיבות מסוימות המחוקק משך את החוק".
לדברי הולץ-לכנר מדובר בהתנהגות שדומה למעבר ברמזור אדום - "ואם לא נוח אתה מרים אותו כי אתה מחוקק, זו השיטה". בנוגע לתיקון הנוכחי של חוק היסוד טענה כי הוא מוריד את הרף של עמידה בתנאי טוהר המידות, וכי אף שש"ס בראשות דרעי קיבלה 400 אלף קולות בבחירות – הוא רשאי להיות חבר כנסת, ולא בהכרח שר. "לאף אחד אין זכות קנויה להיות שר", אמרה.
עו"ד ענר הלמן ממחלקת הבג"צים של פרקליטות המדינה, שמייצג את עמדתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בדיון, אמר: "היא סבורה שבנסיבות העניין הכוללות המינוי בלתי סביר בצורה קיצונית. ראש הממשלה לא מוכן להעביר אותו מכהונתו ואנחנו מבקשים שבית המשפט יורה להעבירו מכהונתו". הוא הוסיף בעקבות שאלה מצד השופט דוד מינץ כי לנתניהו כראש ממשלה יש שיקול דעת נרחב, וכי אין ספק שיש לו אחריות לשמור על יציבות ממשלתית, אבל הוסיף: "המתחם לא בלתי מוגבל". בשלב זה התערב השופט אלכס שטיין: "ראש הממשלה לוקה בחוסר סבירות קיצוני? אני לא כל כך מבין את טענתכם".
הלמן טען כי "אין מחלוקת על כך שעברו הפלילי הוא נתון שראש הממשלה צריך לקחת בחשבון בבואו למנות אותו". בשלב זה התערבה הנשיאה חיות ושאלה אותו אם אפשר בכלל "להסתכל" על הרישום הפלילי של דרעי, כיוון שעל ההרשעות הקודמות חלה התיישנות - ועבירה שהתיישנה אסור להביאה בחשבון בדיון משפטי חדש. הלמן השיב כי אמנם העובדה שחלף זמן רב מהעבירות הקודמות של דרעי גורמת למשקלן "לדהות", אבל הוסיף כי מה שמפריע יותר ליועמ"שית הוא לא ה"חזרתיות" של דרעי בביצוע העבירות - אלא שהוא חזר על מעשיו בהיותו עובד ציבור.
עם זאת, הלמן הוסיף כי "הכנסת היא גוף פוליטי, תמיד יש מניעים לחקיקה. לא יכולה להיות מחלוקת שראוי שהחוק ייקבע בחוק יסוד". לדבריו, גם העובדה שהחוק נכנס לתוקף באופן מיידי אינה מספיקה כדי לפסול אותו. "רק מקרים קיצוניים יכולים להביא למצב שהכלת תחולה מיידית יכולה להביא למצב שפוסל חוק יסוד. לעמדת היועמ"שית דין הסעד להידחות", אמר.
בפתיחת הדיון הציגה הנשיאה חיות את העתירות. חיות הסבירה כי לבג"ץ הוגשו שלוש עתירות שונות נגד מינוי דרעי לשר וכי הן כוללות שלוש עילות מרכזיות: הראשונה היא חוקתית - שימוש לרעה לכאורה בסמכות המכוננת של הכנסת בנוגע לתיקון חוק יסוד: הממשלה, באופן שמכשיר את מי שנגזר עליו מאסר על-תנאי לשמש כשר.
השנייה, כך אמרה, היא "עילת הסבירות" - שמינויו לשר בלתי סביר בנסיבות העניין בהתייחסות לעברו הפלילי והרשעתו האחרונה לפני פחות משנה. השלישית, כך אמרה חיות, היא "עילה של השתק שיתופי". היא הסבירה שהטענה היא שכיוון שבהסדר הטיעון מול דרעי אשתקד הוא התחייב לפרוש מהכנסת - חזרתו כעת לחיים הפוליטיים אמורה להיות חסומה בפניו. דרעי, יצוין, מדגיש שלא התחייב לפרוש מהחיים הציבוריים, אלא רק להתפטר מהכנסת הקודמת.
לפני פתיחת הדיון, הפגינו מחוץ לבית המשפט העליון עשרות עורכי דין לבושים בגלימות יחד עם אנשי ארגוני מחאה שונים והתנועה לאיכות השלטון. הם הניפו בהפגנה בכיכר אגרנט בירושלים שלטים שבהם נכתב בין היתר: "זהירות! השחיתות מדבקת" ו"לא נסכים לא לחוקים פרסונליים, לא לכהונת עבריינים, לא לפגיעה בשופטים. העם דורש צדק". על שלט נוסף נכתב ציטוט של מנחם בגין מ-1952: "המשפט הבלתי-תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של האדם בימינו". בהמשך הבוקר יתקיים במקום מיצג מחאה של חתימה מחודשת על מגילת העצמאות.
העותרים כוללים בין היתר את התנועה לאיכות השלטון וגם את חברי קבוצת "מבצר הדמוקרטיה", והם מיוצגים על ידי עו"ד דפנה הולץ לכנר. התנועה לאיכות השלטון מבקשת בין היתר לבטל את פסק הדין שניתן בעניין דרעי בבית המשפט המחוזי בירושלים לאחר הסדר הטיעון מולו אשתקד, בטענה כי הוא הוליך שולל את בית המשפט. במסגרת אותו הסדר, נזכיר, התפטר דרעי מהכנסת באופן שמנע אז את הצורך מעיסוק בסוגיית הקלון, אבל בבחירות האחרונות חזר לכנסת וכעת גם לממשלה.
לפני התיקון לחוק היסוד שהכשיר את מינויו, אמור היה דרעי לפנות לוועדת הבחירות המרכזית כדי שזה יכריע אם אכן חל עליו קלון, אבל התיקון לחוק מנע ממנו את הצורך בפנייה הזו. חלק מהעתירות בסוגיה דורשות לבטל כליל את התיקון לחוק בגלל "פגמים מהותיים" בהליך החקיקה החפוז, בעוד אחרות דורשות שלא לאפשר את החלת החוק באופן רטרואקטיבי על דרעי עצמו.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה שהיא מתנגדת למינוי דרעי לשר, ואתמול פרסמה את נימוקיה לכך במסמך שמתפרש על פני 77 עמודים. לדבריה מינויו של דרעי לשר "חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ודינו בטלות". בהרב-מיארה הדגישה כי יש לדחות את העתירות בעניין "חוק דרעי", וכי אף שלדבריה מדובר בתיקון בעייתי מאוד לחוק יסוד הנובע מצרכים פרסונליים – לבית המשפט העליון אין סמכות להתערב בחקיקת יסוד, גם אם הכנסת עשתה בה "שימוש לרעה", כלשונה.
בהרב-מיארה נימקה כאמור את התנגדותה למינוי ב"סבירות" שלו, אותה עילה שכעת מבקש שר המשפטים יריב לוין לבטל במסגרת הרפורמה שחשף אמש. לדברי היועמ"שית, המינוי אינו סביר כיוון שדרעי כבר הורשע בעבר שלוש פעמים בעבירות פליליות. "הרשעתו האחרונה מלמדת שאין המדובר במעידה חד-פעמית. התנהלותו של השר דרעי בעודו משמש בתפקידים ציבוריים בכירים, ובשנים 2015-2013 עת בוצעו עבירות המס כששימש השר דרעי כחבר כנסת, משקפת תמונה של אי-ציות לחוקי המדינה ולאיסורים פליליים שנקבעו בה, המלמדים על דפוס חוזר ונשנה של פגיעה בשלטון החוק", מסרה.
באופן חריג הודיעה היועמ"שית כי למרות שאינה יכולה להגן על המינוי בבג"ץ, היא תאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו להציג את עמדתו באופן נפרד. בתגובתו לעתירות, באמצעות עו"ד מיכאל ראבילו, טען נתניהו כי "התערבות בחקיקת חוקי יסוד היא דבר תקדימי וחריג". עוד טען כי מדובר ב"סוגיה פוליטית מובהקת", ולכן מטבעה היא אינה שפיטה. נתניהו הדגיש כי הוא רואה בדרעי "עוגן של ניסיון, חוכמה ואחריות" – וחשוב בעיניו שהוא ישמש כשר וחבר הקבינט הביטחוני בממשלתו. נטען כי "מינויו של השר דרעי לכהונה בתור שר בממשלה הינו מינוי סביר, ונראה אף כי לא היה סביר לנהוג אחרת ודווקא לא יהיה זה סביר אם בית המשפט יחליף את שיקול דעת ראש הממשלה בשיקול דעתו שלו".
גם דרעי עצמו הגיב אמש לעתירות נגדו, באמצעות עורך דינו נבות תל צור: "דרעי היה כשיר מכל בחינה לתפקיד שר, גם לפני תיקון חוק היסוד. המונח בחוק הקודם התכוון למאסר בפועל. אין בעבירות המס בהן הורשע קלון. התיקון לחוק איננו פרסונלי". עוד נמסר כי דרעי "לא התבקש להתחייב כי יפרוש מהכנסת לצמיתות בשום שלב". סיעת ש"ס, שמיוצגת על ידי עורכי הדין נתי שמחוני ואסף קליין, השיבה אף היא לעתירות ומסרה: "400 אלף אזרחים בחרו בש"ס והיה זה דרעי שהוביל את המפלגה בקמפיין הבחירות, תוך התחייבות מרכזית שהוא ימשיך להוביל את המפלגה".
