בלעדי
בית המשפט דחה את בקשת בני הזוג - וכתב האישום על הצבת מיגונית בחצר ביתם לא יבוטל
בית המשפט לעניינים מקומיים בת"א דחה בקשה של בני זוג משכונת הדר יוסף בת"א לבטל כתב אישום שהוגש נגדם על ידי העירייה, לאחר שהציבו בחצר ביתם מיגונית קטנה כדי להגן על ילדיהם מפני מתקפת טילים. השופטת: "טענותיהם בדבר העדר מיגון באיזור מגוריהם נוגעות ללב, אבל עם כל ההבנה לא אוכל להורות על מתן היתר לבנייה שלא כדין"
בית המשפט דחה בקשה של בני זוג עם ילדים מתל אביב לבטל כתב אישום שהוגש נגדם על ידי עיריית תל אביב. זאת, לאחר שבני הזוג הציבו בחצר ביתם מיגונית קטנה על מנת להגן על הילדים והמשפחה במלחמה ומפני מתקפת טילים. השופטת כתבה בהחלטתה: "אני מוצאת להעיר שהטענות של הנאשמים (בני הזוג -ל"ד) בדבר היעדר מיגון באיזור מגוריהם נוגעות ללב, ואינני מקלה בהן ראש. הקושי שמתארים הנאשמים הוא בלתי נתפס. אני מבינה שהוא מדיר שינה מעיניהם. מבלי לקבוע בכך מסמרות, ייתכן שישנן ערכאות אחרות שיוכלו לדון בסוגיות הרוחביות של בעיית המיגון שמתעוררת בתיק שלפני, ואולם עם כל ההבנה לקושי לא אוכל להורות על ביטול כתב האישום ובתוך כך מתן היתר לבנייה שנעשתה שלא כדין".
החלטת השופטת ניתנה ב-18 בינואר בטרם החל המבצע הנוכחי מול אירן, והתייחסה לכתב אישום שהוגש באוקטובר 2025 המייחס לבני הזוג הנאשמים הקמת מיגונית ללא היתר בשטח של 6.3 מ"ר בחצר הפרטית של בית חד-קומתי. הזוג המיוצג על ידי השופט בדימוס, עו"ד וד"ר דניאל ארנסט, ועו"ד חיותה רובינשטיין , הגיש לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב בקשה לביטול כתב האישום שהוגש נגדו בטענה של "הגנה מן הצדק. כלומר, טענתם היתה כי גם אם יוחלט שביצעו עבירה - לא הוגן לנהל נגדם הליך פלילי מאחר והגשת כתב האישום עומדת בסתירה מהותית לעקרונות הצדק וההגינות.
בני הזוג המתגוררים בשכונת הדר יוסף בתל אביב טענו בטרם החל המבצע הנוכחי מול איראן, כי אין המדובר במבנה אלא במיגונית ניידת קטנה, שהוצבה על מנת להגן על חייהם ועל חיי שני ילדיהם הקטנים מפני איומי הטילים והמלחמה, תוך ששימשה לעתים גם את שכניהם. עוד נטען כי אין מקלט בקרבת מקום ואין ממ"ד. בני הזוג הנאשמים הוסיפו וטענו כי עיריית תל אביב כשלה בתפקידה לספק מיגון מתאים לתושבים. עוד נטען כי "הרשויות לא דאגו למיגון נגד הטילים העוצמתיים, העדר מקלט במרחק סביר ואי הצבת מיגונית ברשות הרבים להגנה על חיי התושבים הגרים בסמוך. לכן הצבת מיגונית על ידי דייר לא צריכה להוות שיקול להעמדה לדין אלא להפך: לציון לשבח".
נטען כי עצם המטרה שלשמה הוצבה המיגונית, לצד מחדלה הנטען של העירייה בהצגת פתרונות מיגון, מקימים הגנה מן הצדק המחייבת ביטול כתב האישום. בני הזוג טענו בפני בית המשפט כי ממ"ד היא בניה הדורשת היתר בנייה, אך גודל החצר אינו מאפשר הקמתו של ממ"ד, שנדרש עבורו גודל מינימלי. להבדיל, נטען, כי הצבת מיגונית איננה מחייבת היתר בנייה, וכך נוהגות הרשויות לרבות עיריית תל אביב בכל שטחיהן. לפיכך, נטען כי אין למנוע מהנאשמים להציב מיגונית בחצר ביתם הפרטי.
מנגד, הוועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב שהגישה נגד בני הזוג את כתב האישום לא חלקה על הטענה שהבנייה שבה מדובר היא מיגונית קטנה, ואפילו שיתפה את בית המשפט בכך שהייתה נכונה בתיק זה להציע לנאשמים הסדר מותנה, נוכח גודלו של המבנה. עם זאת, נטען כי מדובר בבנייה הדורשת היתר לפי חוק התכנון והבנייה. כמו כן, נטען כי הטענות ביחס לטיבה של הבנייה ולמדיניות העירייה לגבי התקנת מיגוניות בשטחים הציבוריים אינן מקימות הגנה מן הצדק, וממילא זו לא הוכחה על ידי בני הזוג. עוד טענה העירייה כי על פי ההצעה שנשלחה לבני הזוג הנאשמים, האחרונים נדרשו לסלק את המבנה ולשלם תשלום לוועדה המקומית, ובכך לפטור עצמם מהגשת כתב אישום, אולם "הנאשמים העדיפו להתעלם מפניות של הרשות, תוך המשך ביצוע העבירה על החוק". כמו כן נטען כי הטענה לאכיפה בררנית היא טענה נפסדת.
בינואר 2026 בני הזוג הוסיפו וטענו בפני בית המשפט כי מדובר במיגונית קטנה מאוד, וציינו כי היא ממוקמת בסמוך לאתרים אסטרטגיים של מדינת ישראל שלדעת בני הזוג עשויים להוות יעד לטילים של מדינות אויב. הם שבו והדגישו את חיוניותה של המיגונית להצלת חיים וחזרו על טענותיהם בדבר מחדלה של העירייה בהצגת פתרונות מיגון, וטענו כי אין מקום לאפשר הריסה של הבנייה בתקופה מתוחה כל כך.
"בניה בלתי חוקית"
השופטת נגה בליקשטיין שחורי דחתה את בקשתם של בני הזוג למחיקת כתב האישום בעילה של הגנה מן הצדק. השופטת קבעה כי אין חולק שמדובר בבנייה שנעשתה על ידי הנאשמים ללא היתר וכי "על פניו, מדובר בעבירה על חוק התכנון והבנייה".
השופטת קבעה עוד בהחלטתה כי "אני מוכנה לצאת מנקודת הנחה כעמדת הנאשמים כי מדובר במיגונית ניידת, שבנייתה, אפילו אם מהווה עבירה, נועדה לצורך החיוני של שמירה על בטיחותם. אני מניחה לצורך העניין בצד את הסוגיות הקשורות באינטרס הכלכלי של השבחת הנכס, כאשר אף אחד מהצדדים לא שם על כך את הדגש. השאלה היא אם כן האם עצם העובדה שמדובר בבנייה שנעשתה למטרה של מיגון ביתם של הנאשמים, הורים לילדים קטנים, בהיעדר פתרון מיגון חלופי, מקימה להם הגנה מן הצדק. לטעמי, התשובה היא בשלילה".
השופטת קבעה כי "בית המשפט אינו יכול להתיר לנאשמים את הבנייה הזו, חרף הוראות החוק הברורות, בדרך של ביטול כתב האישום שהוגש לגבי אותה הבנייה. מתן פטור מאחריות פלילית בשל מטרת המבנה עלול ליצור "מסלול עוקף" למוסדות התכנון שקבע המחוקק ולפגוע במדיניות המשפטית הראויה.... הגשת כתב האישום במקרה הנוכחי, איננה סוטה מהמדיניות הנוהגת ברשויות האכיפה ובבתי המשפט... אשר לטענה בדבר הצבת מיגוניות על ידי הרשות עצמה, מבלי שאלו נאכפות: הטענה נטענה באופן כוללני, מבלי להפנות למיגונית ספציפית שלפי הטענה אינה עומדת בדיני התכנון והבנייה", קבעה השופטת . המשך הדיון בתיק נקבע לחודש יוני.
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "בתל אביב-יפו קיימים מאות מרחבים מוגנים, כולל כ־286 מקלטים ציבוריים ו־161 חניונים תת־קרקעיים שאושרו כמקומות מוגנים. אנו רואים חשיבות רבה במיגון הבניינים בעיר. הן העירייה והן המדינה פעלו רבות כדי לקדם ולתמרץ מיגון של מבנים. עם זאת, במקרה הנ"ל מדובר בבניה בלתי חוקית שנדרש לה היתר בניה כפי שגם קבע בית המשפט".
