עסקת הגז: הממשלה המצרית שותקת, ברשתות הערביות מובעת בעיקר התנגדות
אתמול נתניהו אישר את עסקת הגז עם מצרים בסך 112 מיליארד שקל; אך רוב התגובות ברשתות הערביות היו שליליות, כולל האשמת משטר א-סיסי ב"בגידה ובנורמליזציה" עם ישראל במהלך וגם אחרי המלחמה ברצועת עזה; חלקם טענו שהמיליארדים שתקבל ישראל ממצרים יופנו לרכישת נשק "כדי להרוג עוד פלסטינים"
נכון ליום חמישי בצהריים, המשטר המצרי טרם הגיב רשמית על הכרזת ראש הממשלה נתניהו מאתמול על אישור הסכם הגז בין המדינות.
את השתיקה הזו, שייתכן כי תופר בקרוב, ניתן לייחס לרגישות הנושא בדעת הקהל המצרית, בייחוד עקב הסמיכות למלחמה ברצועת עזה, ומה שנראה כקשירת גורל מגזר האנרגיה המצרי באספקה מישראל.
פרשנים אחרים העלו סברה כי היעדר תגובה מצרית רשמית נובע ממבוכת השלטון בקהיר על כך שהסכים לעסקה, עקב לחץ אמריקאי, כחלק מניסיונו של ממשל טראמפ לקדם באזור נורמליזציה כלכלית.
בהיעדר הזירה הרשמית, השיח בנושא עסקת הגז מתנהל רובו ככולו ברשתות החברתיות, שם נחשף פילוג חד בקרב הציבור, המומחים ואנשי התקשורת.
בצד "החיובי" או ההגנתי על ההסכם, מספר אנשי תקשורת ואנליסטים התומכים בשלטונו של הנשיא עבד אל פתאח א-סיסי כתבו כי הם רואים בעסקה "ניצחון" כלכלי ופוליטי. הם טענו שההסכם בעצם כופה את רצון מצרים על ישראל.
לדוגמה, הפובליציסטית ד"ר סומאיה אסאלה תיארה את העסקה בפוסט שכתבה כ"סטירת לחי בסגנון א-סיסי" בפניו של נתניהו. היא הצביעה על נסיגתו של ראש הממשלה מאיומים קודמים לעצור את העסקה, ועל סירובו של הנשיא א-סיסי להיפגש עמו, אלא אם כן תסתיים המלחמה ברצועת עזה.
פרשנים כלכליים המזוהים עם המשטר בקהיר, כמו תאמר עאטף, הגנו אף הם על העסקה, וטענו שהיא מספקת למצרים גז זול במחירי חוזים ישנים, מסייעת בפתרון משבר החשמל ומעניקה למצרים "שליטה" על יצוא הגז הישראלי.
בלוגרים אחרים המזוהים עם המשטר שיבחו את העסקה כחיונית להבטחת אנרגיה וייצוא גז לאירופה, והאשימו את המתנגדים בהפצת מידע כוזב על תנאי העסקה.
אבל התגובות החיוביות שלעיל ביחס לעסקה מהוות מיעוט בים הפוסטים והתגובות שנכתבו בשעות האחרונות ברשתות החברתיות.
רוב התגובות ברשתות היו שליליות, כולל האשמת משטר א-סיסי ב"בגידה ובנורמליזציה" עם ישראל במהלך וגם אחרי המלחמה ברצועת עזה.
כך לדוגמה, העיתונאי אוסאמה גאוויש תיאר את העסקה כ"מבישה", וציין כי מצרים תשלם 35 מיליארד דולר כדי לתמוך בכלכלה הישראלית. הוא קרא ל"היסטוריה לתעד את בגידתו" של הנשיא א-סיסי.
משתמשים נוספים הביעו גם הם את כעסם, וטענו שהמיליארדים שתקבל ישראל ממצרים יופנו לרכישת נשק על ידי ישראל "כדי להרוג עוד פלסטינים".
בלוגר מצרי בשם "המהנדס מוחמד מדוואר" למשל מתח ביקורת על העסקה בטענה שהיא תומכת בביטחון הלאומי של ישראל, והזהיר כי "ההישרדות האנרגטית של" מצרים מעתה תהיה תלויה בישראל.
משתמשים אחרים במצרים ערערו בכלל על זכותה של ישראל למכור את הגז למצרים בטענה כי הגז הזה "נגנב מפלסטין". ביקורת נמתחה גם כלפי אנשי תקשורת במצרים על ניסיונם "לייפות" את העסקה למרות השלכותיה הפוליטיות.
מחוץ למצרים, שאר התגובות של משתמשים ערביים ברשתות החברתיות היו גם הן שליליות בעיקרן, והתמקדו בהקשר הפוליטי והעיתוי הקרוב למלחמה בעזה, בטענה שההסכם מחזק את "הנורמליזציה הכלכלית".
משתמשים מערב הסעודית, סוריה וכן גם פלסטינים תיארו את העסקה כ"בגידה", וציינו שהיא תומכת כלכלית בישראל בעוד שהיא מבצעת "רצח עם" בעזה.
לדוגמה, משתמש מסוריה תקף את מצרים, אותה כינה בסרקזם "לב הערביות", על שהיא חותמת עסקה עם ישראל בעוד שעזה חסרה חשמל ומים.
