הערים הפכו לקטלניות יותר, אך תקציב תחזוקת הכבישים רק צומצם
תל אביב, חיפה וירושלים מובילות בכמות הרחובות ה"אדומים" בהם היה מספר הנפגעים הגבוה בתאונות דרכים ב־2023-2021; הפתרון לקטל טמון בתשתיות תקינות, אך עד השנה תקציב תחזוקת הכבישים רק ירד; כתבה חמישית בסדרה
83 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים בשדרות ההגנה בחיפה וברחוב יפת בתל אביב־יפו בשנים 2023-2021, נתון אשר מזכה את שניהם בתואר הרחוב עם מספר הנפגעים הגבוה ביותר מבין כל הרחובות במדינה, כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הפתרון לתאונות המרובות ברחובות הללו טמון בין היתר בתשתיות תקינות, אך ההשקעה בהן מצד המדינה צומצמה במשך שנים, מאז 2016 לפחות. השנה לראשונה חל זינוק בהשקעה בתחום, אך זה נעשה ככל הנראה על רקע הפגיעה בכבישים עקב נפילת טילים בתוך ערים.
ברחוב יפת בתל אביב יש מספר אתרים המיועדים להתחדשות עירונית. בפברואר 2025 עיריית תל אביב הפקידה תוכנית להתחדשות עירונית ברחוב, במסגרתה ייהרסו שישה בנייני מגורים המכילים 97 יחידות דיור, ובמקומם יוקמו שלושה בניינים ובהם 272 יחידות דיור. בנוסף, יוקצו שטחים למוסדות ציבור, מסחר ושבילים.
לעומת הרחוב התל־אביבי הישן - שדרות ההגנה בחיפה הן כביש ראשי ועמוס כלי רכב המקביל לקו הים, עם 73 בתי אב בלבד. על הציר עוברת תחבורה ציבורית בתדירות גבוהה והוא מתפצל לסמטאות רבות.
מהנתונים עולה כי בשדרות ההגנה בחיפה נפגעו 44 בני אדם בתאונות דרכים ב־2023 לעומת 16 בני אדם שנפגעו בתאונות דרכים ברחוב יפת בתל אביב־יפו באותה השנה. לכן גם שדרות ההגנה ממוקמות במקום הראשון בטבלת הרחובות המסוכנים.
בנוסף, עולה מהנתונים הוא שברחוב יפת בתל אביב־יפו נהרגו בתאונות דרכים שני בני אדם ו־14 נפצעו קשה בשלוש השנים האחרונות לעומת שדרות ההגנה בחיפה שבהן לא נהרג אדם בתאונת דרכים ו־12 נפצעו קשה.
למרות שמדובר ברחובות שונים באופיים - יפת עמוס במבני מגורים, תושבים וישן, ואילו שדרות ההגנה הן כביש פתוח ועמוס בכלי רכב - המכנה המשותף ביניהם הוא שלמרות ריבוי התאונות בהם לא נעשה מאמץ משמעותי מצד המדינה למגר את התופעה.
למרות העלייה המתמדת במספר כלי הרכב בכבישי ישראל והתושבים, לצד הזינוק במספר תאונות הדרכים, מדינת ישראל אינה משקיעה מספיק בתשתיות תחבורה ובפרט בתשתיות כבישים, דבר שתורם באופן מובהק לריבוי תאונות דרכים. כבישים רבים ברחבי הארץ סובלים מתכנון לקוי, מחוסר בתחזוקה שוטפת, מתאורה לא מספקת ומהיעדר הפרדה מסוכן בין נתיבים או בין כלי רכב להולכי רגל. באזורים פריפריאליים המצב חמור אף יותר - הכבישים צרים, לא מוארים ולא מותאמים לעומסי תנועה או לצרכים הבטיחותיים הבסיסיים.
למרות דו"חות מבקר המדינה שהזהירו מפני ההזנחה והתרעות חוזרות ונשנות של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הממשלה נמנעת מהשקעות ארוכות טווח בתכנון מחודש ובשדרוג מערכות התחבורה.
התוצאה – עשרות הרוגים ומאות פצועים מדי שנה, רבים מהם היו יכולים להינצל אילו היתה ניתנת עדיפות אמיתית לבטיחות בכבישים.
תל אביב, חיפה וירושלים "מככבות"
ניתוח הנתונים מתייחס למספר הנפגעים בתאונות דרכים ברחובות בכל רחבי המדינה בתקופה של שלוש שנים (2023-2021). בעמותת אור ירוק גיבשו רשימה של 177 רחובות "אדומים" שבהם נפגעו 2,714 בני אדם ב־2,081 תאונות דרכים בשנים אלו. מתוך כלל הנפגעים, 66 בני אדם נהרגו ו־600 בני אדם נפצעו קשה.
במקום השלישי בהמשך רשימת הרחובות בעלי הנפגעים הרבים ביותר נמצא רחוב דרך חברון שבירושלים עם 53 נפגעים בתאונות דרכים בשלוש שנים. בדרך בגין בתל אביב־יפו נפגעו 46 בני אדם ושניים נהרגו בתאונות דרכים בשלוש שנים. שדרות משה סנה באשדוד סוגרות את חמשת הרחובות האדומים בישראל עם 44 נפגעים והרוג אחד בתאונות דרכים בשלוש שנים האחרונות.
תל אביב־יפו, חיפה וירושלים "מככבות" באופן מפוקפק גם ברשימת הערים עם הכי הרבה רחובות אדומים. בתל אביב־יפו אותרו 30 רחובות אדומים שבהם נפגעו 682 בני אדם בתאונות דרכים בשנים שנבדקו, 14 נהרגו ו־162 נפצעו קשה. תל אביב־יפו נמצאת במקום הראשון והגרוע במספר הרחובות האדומים וגם במספר הנפגעים וההרוגים.
בחיפה אותרו 25 רחובות אדומים שבהם נפגעו 411 בני אדם בתאונות דרכים, שישה נהרגו ו־74 נפצעו קשה והיא נמצאת במקום השני במספר הרחובות האדומים.
בירושלים אותרו 22 רחובות אדומים שבהם נפגעו 313 בני אדם בתאונות דרכים, שישה נהרגו ו־73 נפצעו קשה והיא מדורגת במקום השלישי במספר הרחובות האדומים.
"מתקשים ליישם פתרונות ברשויות"
"רחובות הערים מרכזים בתוכם מספר הרוגים ונפגעים גבוה מאוד בתאונות דרכים בכל שנה בהשוואה לרחובות אחרים", אומר מנכ"ל עמותת אור ירוק, עו"ד יניב יעקב, "בתחום העירוני בולטים לרעה מספר רחובות אדומים מרובי נפגעים שדורשים טיפול ממוקד. הרשימה מחייבת את משרד התחבורה והבטיחות בדרכים וראשי הערים לפעולה ממוקדת במטרה לצמצם את ההיפגעות הגבוהה".
לטענת עו"ד יעקב, את הפתרונות מכירים ברשויות, אך לא תמיד מצליחים ליישם: "שיפור תשתיות, מיתון וריסון תנועה, הגברת האכיפה המשטרתית והעירונית והעלאת המודעות הציבורית הן פעולות הכרחיות שיש לבצע כדי להוביל לצמצום תאונות הדרכים במוקדי הסיכון העירוניים. זירת ההיפגעות ברורה ומחייבת פעולה מהירה במטרה להוביל לשינוי. תאונות הדרכים הן לא גורל משמים והאחריות לתיקון המפגעים מוטלת לפתחם של ראשי הערים ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. כל יום שעובר ללא טיפול באותם רחובות מרובי נפגעים חושף עוד ועוד אזרחים לסכנה מיותרת כזאת שניתן למנוע".
בדו"ח מבקר המדינה משנת 2019, המבקר דאז יוסף שפירא ציין כי חלה ירידה בתקציב התחזוקה של כבישים בין־עירוניים מתקציב ממוצע של כ־1.375 מיליארד שקל ב־2016, כאשר התקציב הנדרש לפי מודל אידיאלי שהציג המבקר הוא 2.14 מיליארד שקל. בשנים 2021-2019 התקציב הצטמצם אף יותר, ל־1.161 מיליארד שקל, וב־2023 תקציב כבישים בין־עירוניים כלל לא הוקצה ואחרי העברות תקציביות עמד על 793 מיליון שקל בלבד.
אבל יש גם אור בקצה המנהרה. ב־2025 תקציב כבישים בין־עירוניים כבר עומד על 4.83 מיליארד שקל, היקף שיא בשנים האחרונות. ייתכן כי הזינוק בהיקף תקציב נובע גם מהעובדה כי כבישים רבים נפגעו במהלך המלחמה, כתוצאה מפגיעת טילים, ולכן התקציב לא בהכרח יגיע לרחובות הבולטים ברשימת הרחובות בעלי הנפגעים הרבים ביותר בתאונות דרכים. עד אז יאלצו הרשויות המקומיות לנסות למצוא פתרונות לסכנות בכבישים.
