הסיוע לא אושר ועובדים רבים איבדו שליש ממשכורת יוני
שלושה שבועות עברו מאז ההבטחות הגדולות של שר האוצר בעיצומה של המלחמה באיראן, אך המתווה לפיצוי עובדים ועסקים על השבתת המשק עדיין תקוע בוועדת הכספים. בינתיים, כשהמעסיקים נאבקים כדי לצמצם הוצאות, אלפי עובדים איבדו חלק משמעותי מהשכר של יוני ועובדי התחבורה הציבורית מאיימים לשתק עשרות קווים מרכזיים
כשלושה שבועות חלפו מאז הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על מתווה סיוע לעסקים ולעובדים בעקבות השבתת המשק במהלך המערכה מול איראן. הזמן חלף, המערכה הסתיימה, אבל מתווה עדיין אין. מה שאמור היה להיות מתווה סיוע מהיר ויעיל שייצג הסכמה רחבה בין האוצר, נציגי המעסיקים וההסתדרות, הפך לסאגה מתמשכת, שאולי תגיעה לסיומה ביום רביעי הקרוב, אז מליאת הכנסת תאשר סוף כל סוף את המתווה. אך עד לסיומה, ישנם עוד יומיים של דיונים בוועדת הכספים, ופערים בין האוצר לנציגי המעסיקים ולחברי ועדת הכספים בכנסת שטרם גושרו.
תזמון ההכרזה של סמוטריץ' על המתווה המקורי, במסיבת עיתונאים בעיצומה של המערכה, לא היה מקרי: מטרת ההכרזה היתה להעניק בעיצומה של אי הוודאות הביטחונית, לפחות ודאות כלכלית למעסיקים שנאלצו לסגור את דלתותיהם, ולעובדים שנאלצו להישאר בבית. סמוטריץ' אף התגאה בכך שלאוצר יש ארון שלם בחליפות - והוא שולף את החליפה המתאימה לרגע המתאים, כרוצה לומר "באתי מוכן, זיהיתי מהר, שלפתי עוד יותר מהר". המציאות התגלתה כשונה.
מטרה נוספת היתה לדאוג שעסקים ועובדים לא יפגעו תזרימית. כלומר, שהמשכורת תיכנס כסדרה ושניתן יהיה ללכת לסופר מבלי לקחת הלוואה. לכן גם לראש אגף תקציבים יוגב גרדוס היה חשוב להבהיר שלא מדובר בפיצוי לעסקים, אלא במענק המשכיות.
המתווה המהיר והיעיל הפך לתעודת עניות
אבל בשביל להמשיך צריך כסף, והכסף עדיין לא הגיע. מאבקים בין נציגי המגזר העסקי למשרד האוצר, וחברי ועדת הכספים, שתחת ניהולו של יו"ר הוועדה משה גפני, ביכרו זמן מסך ופטפוטים של עשרות שעות על פרגמטיות לטובת העובדים, איפשרו לימים לנקוף, מבלי שהמתווה יאושר. בחירתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' שלא לשים את כובד משקלם ולהביא לפתרון מהיר, אפשרו למה שהיה אמור להיות מתווה יעיל ומהיר להפוך לתעודת עניות גדולה לממשלה.
על פניו, לעיכוב באישור המתווה אין השפעה תזרימית: את הכסף בכל מקרה לא היו מקבלים עד כה. עבור המעסיקים, שהמענק שמקבלים מבוסס על שיעור הירידה בהכנסותיהם, מערכת הבקשות למענקים יכולה להיפתח רק לאחר 15.7, אז יכולים העסקים לדווח למע"מ על הכנסותיהם ביוני. עבור העובדים - בלאו הכי לא ניתן היה להספיק לסיים את החקיקה עד לתשלום משכורת יולי, והם ייאלצו להמתין למשכורת אוגוסט. אך המחיר שהם משלמים על הימשכות הדיונים הוא באי הוודאות בכך שהמתווה אינו סופי. ב־12 ימי מבצע "עם כלביא" היו בין 10-8 ימי עבודה. כרגע, הימים האלו מוגדרים כימי היעדרות. כלומר, המעסיק בוחר אם לספוג אותם ולשלם שכר לעובדים כרגיל ככל שמצבו הכלכלי מאפשר לו (ובמידה והכנסתו נפגעה - לקבל פיצוי שגובהו מושפע גם מהיקף תשלומי השכר), או להגדירם כימי היעדרות של העובד, ואז המשמעות היא שבמשכורת יוני שהתקבלה בשבוע שעבר, ישנם עובדים שאיבדו עשרות אחוזים משכרם.
2 צפייה בגלריה
הרס בבת ים בעקבות פגיעת טיל איראני. המערכה הסתיימה אבל מתווה פיצוי וסיוע עדיין אין
(צילום: יובל חן)
שאלת הגדרת ימי ההיעדרות של העובדים היא הסיבה המרכזית לכך שהמתווה עדיין לא אושר, זאת על אף שהמתווה שהציג סמוטריץ' במסיבת העיתונאים גובש במהירות יחד עם ההסתדרות ונציגי המגזר העסקי בהתבסס על המתווה של "חרבות ברזל". אלא שדווקא סיומה המוקדם של המערכה מול איראן יצר מתחים חדשים.
במתווה המקורי שהציג האוצר, הוא הקל את התנאים לקבלת דמי אבטלה במסגרת חל"ת. בעוד שבשגרה רק חל"ת שנמשך יותר מחודש מזכה בדמי אבטלה, האוצר קבע שמעסיק יוכל להוציא עובד לחל"ת, רטרואקטיבית, בהינתן שנעדר לפחות 14 ימים. באוצר לא המציאו את הגלגל - לאחר 7 באוקטובר הוחלט על מהלך זהה. אלא שהמערכה הסתיימה מוקדם מהצפוי, לאחר 12 יום, ולכן עדכן האוצר את מתווה החל"ת כך שניתן יהיה להגדיר בדיעבד תקופת היעדרות של 11 מתוך 12 ימי המערכה מול איראן כחל"ת. אך נציגי המגזר העסקי החליטו לצאת למאבק, ולדרוש לקצר את הסעיף ל־9 ימים. לא טובת העובדים היא זו שהדריכה אותם, אלא הניסיון לצמצם הוצאות עבור המעסיקים.
באוצר נעמדו על הרגליים האחוריות: מבחינתם, מעסיקים יכולים לספוג היעדרות של מספר ימים, ודאי כשהיו שני סופי שבוע במהלך המבצע, בדיוק כמו שהם עושים זאת כשחגי תשרי 'נופלים' על אמצע השבוע, ומי שעלולים להיפגע מהגמשת יתר של מודל החל"ת הם העובדים עצמם - שדמי האבטלה שהם מקבלים נמוכים בלפחות 20% משכרם המקורי.
שעות ארוכות מספור הוקדשו לסעיף זה, שעדיין לא הוכרע. בדיון האחרון בוועדת הכספים בשבוע שעבר הודיע יו"ר הוועדה גפני שיפנה לסמוטריץ' בנושא, כדי להגיע להסכמות. נכון לכתיבת שורות אלו, העמדה הרשמית של האוצר עוד לא השתנתה, אך עוד לא ברור אם סמוטריץ' יגבה עד הסוף את העמדה המקצועית של משרדו.
מתווה עדכני יוצג היום
בדיון היום בוועדת הכספים, יוצג נוסח מעודכן של המתווה, שמציג את ההסכמות שכן הושגו עד כה. שינוי משמעותי שנקבע אינו נוגע למעסיקים או לעובדים, אלא למשכירי הדירות. כחלק משינויי החקיקה במתווה, נקבע שבעלי נכסים שהשכרתם הופסקה עקב פגיעה ישירה יקבלו פיצוי בגובה דמי השכירות שאבדו, בתוספת התאמה למחירי השוק, אם אלו עלו. קרן הפיצויים של רשות המסים מפצה על נזק ישיר שנגרם למבנה, וכן דואגת למימון פתרון מגורים זמני לשוכרים, אך לא ניתן פיצוי לבעלי דירות.
אומנם שוכרים שגרו בדירה שנפגעה זכאים למימון דיור חלופי רק כל עוד הם ממשיכים לשלם את שכר הדירה, אך במקרים בהם הם בחרו שלא לשלם את שכר הדירה או שלא לחדש את החוזה, בעל דירה עלול למצוא את עצמו עם דירה שאינו יכול להשכיר לתקופה של חודשים. במקרה של אוכלוסיה מבוגרת עם פנסיה נמוכה למשל, שהתבססה על שכר הדירה כתחליף פנסיוני, מדובר בשינוי משמעותי במיוחד.
במתווה הסיוע לעסקים עצמו נכלל שינוי משמעותי נוסף: סעיף המרכזי במתווה קובע כי המדינה תעניק מענק המשכיות לעסקים שהכנסותיהם ביוני 2025 נחתכו ביותר מ־25% לעומת יוני 2024. עם זאת, עסקים — בעיקר מהצפון — טענו כי גם ב־2024 נרשמה אצלם פגיעה קשה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", ולכן דרשו שההשוואה תיערך מול 2023.
משרד האוצר התנגד בתחילה, בנימוק שהמתווה נועד לשקף את הנזק לעומת מצב שבו מבצע "עם כלביא" לא היה מתרחש, אך לבסוף נעתר לדרישה. עם זאת, מאחר שהמשק כולו צמח במהלך 2024, עבור חלק מהעסקים ההשוואה ל־2023 עלולה דווקא לפגוע בזכאותם.
עוד הוחלט כי נשות מילואימניקים שמנהלות עסקים יוכלו לבחור אם לבסס את ההשוואה להכנסותיהן על שנת 2023 או על 2024 — לפי מה שייטיב עימן. לעסקים שהחלו לפעול רק במהלך 2023, הפגיעה תיבחן על פי ממוצע ההכנסות החודשי מתחילת פעילותם.
שינוי נוסף שאושר הוא מענק סוציאלי חודשי של עד 15 אלף שקל לעצמאים שבית העסק שלהם נסגר עקב פגיעה ישירה. גובה המענק ייקבע לפי הכנסות 2022, בדומה למנגנון שהופעל במהלך גל האומיקרון בקורונה.
בנוסף, גובה המענקים לעסקים זעירים, עם מחזור של עד 300 אלף שקל, שהכנסתם נחתכה ביותר מ־25%, הוצמד למדד בשיעור של 4.75%. תחילה התנה האוצר שינוי זה בכך שנציגי המעסיקים יוותרו על דרישתם לקיצור החל"ת, אך נראה כי האוצר החליט לוותר על התניה זו.
סעיף שנוי במחלוקת שאינו נכלל בסעיפי המתווה הפורמאלי, אך נציגי המעסיקים נשענים על הבטחה שקיבלו מסמוטריץ' הוא סיוע בהיקף של 60 מיליון שקל לעסקים הגדולים, שמחזורם השנתי עולה על 400 מיליון שקל ואינם נכללים במתווה הרגיל. סעיף זה הוכרז במסיבת העיתונאים של סמוטריץ', אך לא נכלל בתיקוני החקיקה, ובעקבות סיומו המוקדם מהצפוי של המבצע וניסיון העבר שמראה שעסקים גדולים מסוגלים לספוג ירידה זמנית בהכנסות, באוצר הסתייגו מהסעיף, אך בלחץ המעסיקים ניכר כי סמוטריץ' יורה על הקצאת הסכום.
עובדי התחבורה הציבורית מאיימים לשבות
עם תחילת התקיפה באיראן צומצמה התחבורה הציבורית ב־85%, בהמשך חלו שינויים בהתאם להנחיות פיקוד העורף, אך היא המשיכה לפעול במתכונת מצומצמת. כיוון שנהגי התחבורה הציבורית הם עובדים שעתיים ומשתכרים לפי היקף עבודתם, רובם חוו פגיעה מהותית בשכר יוני. למרות השינויים במתווה הפיצויים, הנהגים לא כלולים בו. הסיבה לכך היא שרבים מהנהגים היו בכוננות או יצאו לעבוד שעות מצומצמות והפעילו קווים שבין היתר הסיעו חיילים, תמכו במערך הרפואי ופינו את נתב"ג בעת הצורך. אלו שנותרו ללא עבודה, יצאו לימי עיון או חופש.
איגוד התחבורה בכוח לעובדים פנה לחברות התחבורה הציבורית שאת עובדיהן הוא מייצג בדרישה לשלם את שכרם המלא של העובדים. לאחר שהצדדים לא הגיעו להבנות הוכרז סכסוך עבודה, כתוצאה מכך בימים אלו שמורה להם הזכות לשבות ולהשבית עשרות קווי אוטובוס מרכזיים. גם ארגון נהגי התחבורה הציבורית בהסתדרות הלאומית הכריז על סכסוך עבודה ומאיים כי 5,000 נהגים צפויים לשבות.
גם פורום חברות התחבורה הציבוריות פתח במאבק סביב הסוגייה, לאחר שפנה למשרד האוצר והתריע כי המתווה הקיים לא מתייחס כלל לנהגי התחבורה הציבורית, טוענים בפורום כי המצב הנוכחי מהווה סכנה של ממש לחברות התחבורה הציבוריות: "יישום המתווה כפי שהוא, מבלי להתחשב בנסיבות הייחודיות של מבצע 'עם כלביא', יביא לקריסתן הכלכלית של מפעילות התחבורה הציבורית, לא יאפשר פיצוי ראוי לעובדיהן שנפגעו כלכלית במהלך המבצע ויוביל לפגיעה אנושה בענף כולו ובכלל עובדי התחבורה הציבורית".
בפורום מסבירים כי אין צורך למצוא תוספת תקציבית או מקור מימון חיצוני, וכי כל מה שנדרש לעשות זה לשלם לחברות את התשלום שממילא המדינה משלמת להן בחודש יוני בימי שגרה, תשלום הנקבע בהתאם לולידציות (תיקוף כרטיס לפי נוסע) מדובר בתשלום שממילא היה מועבר לחברות במידה ומערך התחבורה הציבורית לא היה מושבת בימים מבצע "עם כלביא". עוד מציינים בפורום, שבעקבות איומי השביתה ולוחות הזמנים הצפופים של סכסוכי העבודה, יש לזמן ישיבה דחופה ובהולה עם נציגי המפעילות על מנת לדון ולגבש התאמות נדרשות למתווה הפיצויים הקיים. בניסיון למנוע שביתה תערך מחר (ג') פגישה בין איגוד התחבורה ב'כוח לעובדים', נציגי חברות האוטובוסים ונציגי משרד התחבורה, בתיווך הממונה יחסי עבודה של אזור המרכז, עו"ד ליבקא חלבי חסון.
ממשרד האוצר נמסר: "המכתב התקבל. נשיב בהקדם באופן רשמי".
