הדירקטוריונים אישרו את המיזוג עם דיסקונט, והוועד במרכנתיל מאיים בסכסוך
לפי ההחלטה, מרכנתיל ימוזג לתוך דיסקונט, שכבר מחזיק בו באופן מלא, במהלך שנועד לצמצם כפילויות ולשפר את היעילות; לפי ועד העובדים של מרכנתיל, הנהלות הבנקים הציגו פוטנציאל התייעלות של מאות משרות בתוך כשנתיים, והוא מאיים בסכסוך עבודה; הוועד דורש לבחון אם הקשיים במכירת כאל השפיעו על עיתוי המהלך
דירקטוריון בנק דיסקונט ודירקטוריון בנק מרכנתיל אישרו היום (ג') באופן רשמי את מיזוג בנק מרכנתיל עם ולתוך דיסקונט, שמחזיק בו באופן מלא. לפי הודעת דיסקונט, המיזוג נועד להאיץ את התוכנית האסטרטגית שמוביל מנכ"ל קבוצת דיסקונט אבי לוי, לחזק את מעמדה התחרותי של הקבוצה ולהתאים את מבנה הפעילות לאתגרים העסקיים, הטכנולוגיים והתפעוליים של המערכת הבנקאית.
ביולי האחרון הודיע הבנק לראשונה על בחינת המהלך, וההחלטה הסופית התקבלה לאחר תהליך בחינה שהובל על ידי מוריס דורפמן, ראש חטיבת אסטרטגיה, כספים ואחזקות בדיסקונט. השלמת המיזוג עדיין כפופה לקבלת אישור בנק ישראל.
בדיסקונט מבהירים כי המותג מרכנתיל ימשיך לפעול באופן עצמאי וכי תחומי המומחיות שלו – ובהם פריסת הסניפים הרחבה בחברה הערבית, הצמיחה בחברה החרדית והפעילות בקרב עסקים קטנים ובינוניים וברשויות המקומיות – יישמרו. בשלב הראשון יתמקד המהלך באיחוד תהליכים ומערכות ובבניית מודל ההפעלה של הבנק הממוזג, בעוד הסניפים ימשיכו להעניק שירות ללקוחות מרכנתיל ללא שינוי. את תהליך המיזוג עצמו יוביל מנכ"ל מרכנתיל, ברק נרדי.
אישור המהלך מגיע בשיאו של עימות מול ועד עובדי מרכנתיל. יו"ר הוועד, עו"ד אלכס גרינשפן, עדכן את העובדים כי הנהלות שני הבנקים הציגו למהלך פוטנציאל התייעלות בהיקף של מאות משרות בתוך כשנתיים ממועד המיזוג. עם זאת, בוועד מדגישים כי אין מדובר בשלב זה בהודעה על פיטורים או פרישה, וכי לא נמסר כיצד פוטנציאל ההתייעלות יתחלק בין שני הבנקים. לאחר שהצעות הוועד לביצוע מהלכי התייעלות ללא מיזוג לא התקבלו, הודיע הוועד כי יפנה להסתדרות בדרישה להכריז על סכסוך עבודה ולנקוט בצעדים ארגוניים.
במכתב נוסף לדירקטוריון מרכנתיל טען הוועד כי עליו לבחון את המיזוג באופן עצמאי, בין היתר לנוכח העובדה שרק בדצמבר 2025 אושרה התוכנית האסטרטגית "מרכנתיל 2030". הוועד העלה גם את השאלה אם הקשיים סביב מכירת כאל השפיעו על עיתוי המיזוג ועל הדחיפות בקידומו. הוא אינו טוען כי קיים קשר מוכח בין הדברים, אך דורש לבחון אם אי-השלמת העסקה או שינוי בתמורה הצפויה ממנה שינו את צורכי הקבוצה. הוועד אף הזהיר כי הוא עשוי לפנות לרגולטורים ולשקול צעדים משפטיים נגד אופן קבלת ההחלטה
הרקע המרכזי למהלך הוא אתגר היעילות התפעולית של קבוצת דיסקונט. הקבוצה הציגה ב־2025 יחס יעילות של 49.2% – החלש במערכת הבנקאית – בעוד מרכנתיל עצמו הציג יחס של 47.4%. תוכנית החומש של דיסקונט מכוונת להורדת יחס היעילות אל מתחת ל־43%, ובקבוצה מעריכים כי איחוד המטות וביטול כפילויות יאפשרו לבצע קפיצת מדרגה שלא ניתן להשיג באמצעות המשך ההתייעלות של שני הבנקים בנפרד.
למרכנתיל כ־1,500 עובדים, ובדצמבר האחרון כבר אושרה בבנק תוכנית פרישה מוקדמת מרצון לשלוש שנים שבמסגרתה צפויים לפרוש כ־170 עובדים. המיזוג הופך כעת את סוגיית כוח האדם לאחת הנקודות הרגישות ביותר בתהליך, אולם בשלב זה לא פורסם כמה מהמשרות כלולות בפוטנציאל ההתייעלות שעליו דיברו ההנהלות הן במרכנתיל וכמה בדיסקונט.
כעת, לאחר אישור המיזוג בדירקטוריונים ובטרם קבלת האישורים הנדרשים להשלמתו, המבחן יהיה כפול: האם החיסכון מביטול הכפילויות אכן יצמצם את פער היעילות של דיסקונט, והאם הקבוצה תצליח לעמוד בהתחייבותה לשמר את המותג מרכנתיל ואת יתרונותיו בחברה הערבית והחרדית ובפריפריה – גם לאחר שמרכנתיל יחדל להתקיים כתאגיד בנקאי עצמאי.
