סגור
חיפוש

מה גרם למהומות בירושלים?

הרשות הפלסטינית, סוגיית שייח' ג'ראח, מעורבות של מדינות אחרות, התנועה האסלאמית הדרומית וכמובן חמאס - לכל אלה חלק במה שהתפתח בירושלים והתגלגל להסלמה בדרום. מה יש לעשות כדי למנוע את הפעם הבאה?

בסלנג האמריקאי משתמשים בביטוי "סערה מושלמת" כדי לתאר מצב שבו מספר גורמים מגיבים בו בזמן לתופעה מסוימת, ואף שאינם בהכרח קשורים או מתואמים זה עם זה, שרשרת תגובותיהם יוצרת סערת ענק שפשוט לא ניתן להתחמק ממנה.
בשבועות האחרונים התעבתה לנגד עינינו סערה כזו בירושלים ומשם התפשטה לכל הארץ. מדובר בסערה שקשה מאוד לעצור כרגע, אך היא יוצרת לנו גם הזדמנות לטפל במחולליה לטווח הארוך.
זה מספר שנים שהרשות הפלסטינית פועלת בצדה המזרחי של ירושלים כמעט בלי שמשהו מנסה לעצור אותה. בפעמים הבודדות שכן עצרו פעילות, נכנסו מיד ארגונים מתחרים ומילאו את הוואקום. תנועות אסלאמיות, מפלגות פוליטיות, ארגוני טרור וכן ארגוני דה-לגיטימציה - ישראליים, ערביים ואירופיים.
ירדן, טורקיה, סעודיה, איחוד האמירויות, מדינות אירופה כולל האיחוד ועוד - כולם רוכשים נכסים, קונים השפעה, מגייסים פעילים ובעיקר יוצרים כיסי עומק רחבים של אי משילות ישראלית בבירתה.
1 צפייה בגלריה
מהומות הר הבית ירושלים 10.5
מהומות הר הבית ירושלים 10.5
המהומות במתחם מסגד אל-אקצא
(רויטרס)
יצא שסוגיית הבחירות ברשות הפלסטינית נפלה דווקא בימי הרמדאן. יצא שסוגיית ערביי ירושלים הפכה לחשובה ביותר בבחירות מפני שאלו יכלו בנקל להכריע את הבחירות לטובת חמאס - ארגון הטרור הממותג כ"מגן אל קודס". יצא שיום ירושלים התקיים דווקא במסגרת הזמן הזה, וגם יצא שהוויכוח סביב שכונת שמעון הצדיק, היא שייח' ג'ראח, התחמם עוד יותר מפני שבג"ץ אמור לדון בסוגיית הבתים שבבעלות יהודית אליהם פלשו הערבים שלא כחוק.
ואם לא די בכך, הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית מסיע בכל יום אלפי מוסלמים מרחבי המדינה אל הבירה. צעירים רבים מהם העלו סרטוני טיקטוק המראים כיצד הם הרביצו ליהודים במהלך ביקורם.
מול גלי האלימות המתגברים הגיבה ממשלת ישראל באסטרטגיה האופיינית לה, כלומר באיפוק, או פיהוק. סוג של דחיית הקץ המתפרשת בשטח כמדיניות רופסת או חוסר אונים.
הבעיה בהתרחשות הזו היא שאויבים נוספים רואים אותה ומתפתים לקחת בה חלק. הרי אדרנלין לאומני זו התמכרות. כך החלו מטחי הרקטות מעזה. שום הסבר רציונלי לירי לא נמצא מלבד האינטרס הפוליטי וה"קריז" בעצמות. כך זה קרה לערביי ישראל בנגב, ברמלה בלוד, ביפו, בשרון, במשולש, בעכו ובגליל. עשרות אלפי צעירים ערבים העדיפו את זהותם הפלסטינית על פני אזרחותם הישראלית, וכך הגיעו מאורעות תשפ"א. ומי יתעסק איתם? הרי כמות הנשק הבלתי חוקי הנמצא בכמעט כל בית במגזר הערבי יכול בקלות להפוך את האירוע למרחץ דמים.
המסקנה הראשונה היא שבשוך הסערה חייבים לטפל בבעיית האלימות במגזר הערבי. לבצע מבצעי החרמות נשק בלתי חוקי בממדים חסרי תקדים, ויש להפסיק את ההכרה של המועצה להשכלה גבוהה בתארים הנרכשים באוניברסיטאות של הרשות הפלסטינית.
הכי חשוב הוא להפנים. להבין שאין דו-קיום, אין שלום וגם לא יהיה. יש רק מצב אופטימלי אחד במזרח התיכון והוא נקרא "אי לחימה". שתי עדות המסוגלות לחיות יחד בלי להרוג זו את זו כמצב זמני, שאותו יש לשאוף כל הזמן לשמר.
בנוסף לכך יש לתעדף באופן נמרץ בני מיעוטים המשרתים בכוחות הביטחון ובשירות לאומי, לשפר דרמטית את איכות החינוך ולקדם את ערכי ההשתלבות מגיל הגן. לרדוף ולהעניש באופן קיצוני כל גורם וכל אדם שפועל לקידום בדלנות, עבריינות ואנטי-ישראליות. כל אלו הם צעדים ראשוניים בסיסיים, אבל הם יכולים לסייע לנו לעבור בבטחה את הסערה המושלמת הבאה.
מתן פלג הוא יו"ר תנועת אם תרצו