דעה
מאחורי הקליעים: ישראל קונה תמיכה בינלאומית בעסקאות נשק
תעשיות הנשק והסייבר הישראליות משמשות שנים כמטבע מיקוח מול מדינות זרות, לרוב בחשאיות ומתחת לשולחן. כשעסקה מתגלה, עולה השאלה מה בדיוק המדינה מקבלת בתמורה
עסקת חימוש המשמר הנשיאותי של קונגו שנחשפה הבוקר בכלכליסט, היא הצצה פחות נעימה למדיניות היחסים הבינלאומיים של ישראל: תמיכה עולמית קונים גם בנשק.
סיפורים על חיבה לציונות, קרבה רעיונית ושיתופי פעולה בתחום החקלאות, הטכנולוגיה והמדע, עם מי שמביעים תמיכה פומבית בישראל, זה אולי נשמע מלהיב וסוחף בנאומים של ראש הממשלה ושריו, אבל מאחורי הקלעים מדברים ומוכרים גם קליעים. זאת המציאות ואין צורך ליפות אותה.
מאז הקמתה תעשיית הנשק הישראלית, והיום גם הסייבר, שימשה ותמשיך לשמש כמטבע שמשלמים בו כדי לקנות תמיכה בזירה הבינלאומית. זה אומנם נעשה לרוב מתחת לשולחן, בחשאיות, לעיתים דרך חברות פרטיות שרשומות במדינות זרות, או כאלה שרשמית אין להן שום קשר לנשק, כדי לטשטש קשר ולמנוע אי נעימויות דיפלומטיות. אבל באופן טבעי לפעמים כשמשהו בדרך לא עובד או מישהו מסתכסך עם מישהו – זה נחשף לעיני כל. ואז גם מתעוררות שאלות.
צריך למשל טון של נאיביות כדי לחשוב שנשיא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, פליקס צ'יסקדי, הגיע לירושלים בספטמבר 2023 לנאום משותף עם בנימין נתניהו, שבו הכריז ראש הממשלה על הקמת שגרירות בבירת קונגו, קינשאסה, בעוד שצ'יסקדי מצדו הכריז על העברת השגרירות לירושלים, בלי שום תמורה מהצד הישראלי.
צ'יסקדי לא התחנך בבית"ר שבער לו להביע תמיכה בישראל הציונית ועמדותיה. הוא מונע מדאגה לשלטונו ולאינטרסים הלאומיים של קונגו. תשעת משלוחי המקלעים, הרובים, האקדחים והכדורים שיצאו ממפעל אמתן בכרמיאל בין יוני לנובמבר 2023, בסמוך להגעתו של צ'יסקדי לישראל, כשהיעד לפי החשבוניות הוא ארמון הנשיאות שלו בקונגו, היו בוודאי זריקת מוטיבציה עבורו.
אז בפעם הבאה שנשיא של מדינה שאינה מאריות העולם מביע תמיכה לא מסויגת בישראל צריך לשאול גם למה. מה האינטרס שלה. מה היא מקבלת בתמורה. וגם להבין שהתשובה לא תהיה בהכרח נעימה לאוזן. בטח לאזרחים שלא ששים שהנשק שהמדינה שלהם מייצרת ילבה אולי סכסוכים פנימיים באפריקה שעדיף שלא נהיה חלק מהם. סכסוכים מדממים משלנו, לצערנו, יש לנו מספיק.
