לאחר הפגיעה בבזן : למען ביטחון אנרגטי ישראל צריכה חשמל מבוזר
פגיעת הטיל בתחנת הכוח שבמתחם בזן, היא סימן אזהרה נוסף, שמעיד על השבריריות והריכוזיות של מודל האנרגיה הקיים בישראל. העובדה שניתן לפגוע במתקן אחד, בודד, ושפגיעה שכזו מסוגלת להשפיע על יציבות משק האנרגיה כולו, ממחישה עד כמה מסוכן להמשיך ולהתבסס על תשתיות ריכוזיות ולא מבוזרת.
בישראל של 2025, מודל של תחנות כוח גדולות ומרוכזות כבר לא מתאים למציאות. איום ביטחוני, מתקפת סייבר או כשל טכני, כל אחד מהם עלול לגרום לרשת החשמל לצאת מאיזון ולתרחיש עלטה.
מאז תחילת הלחימה בעזה, עלה בתקשורת החשש מתרחיש "העלטה", במסגרתו פגיעה ברשת החשמל עלולה להביא להשבתה נרחבת. אמנם תרחיש זה טרם התממש, אך אסור לטעות: איום זה עדיין מרחף מעלינו.
הפתרון אינו רק במיגון של תחנות הכוח, אלא בשינוי תפיסתי, שכולל מעבר לרשת מבוזרת, עמידה וגישה. הקמה של תחנות ייצור קטנות, הפרוסות גיאוגרפית בכל רחבי הארץ, יוצרות גמישות תפעולית ומקטינות משמעותית את הסיכון להשבתה כוללת. אם אחת נפגעת, אחרות ממשיכות לפעול. כך בונים חוסן לאומי.
הדרך לביטחון אנרגטי עוברת דרך ביזור תחנות כוח ואגירה
אחד הכלים המרכזיים, שיאפשרו לעמוד במטרה של ביזור מתקני האנרגיה, הוא הרחבת השימוש במתקנים סולארים, אשר מותקנים על שטחי דו שימוש: בלולים, חממות, מבני תעשייה, מאגרי מים וקרקעות בחצרי בתים. הקמה נרחבת של מתקנים פוטו-וולטאיים, תעניק בוסט משמעותי ליכולת ייצור האנרגיה המתחדשת בישראל.
אך ייצור לבדו לא מספיק, להפך, ייצור מוגבר ללא פתרונות אגירה, עלול לגרום לאי יציבות של רשת החשמל. לכן, במקביל נדרשת השקעה בפתרונות אגירה מתקדמים: סוללות ליתיום, אגירה תרמית ופתרונות טכנולוגיים אחרים, אשר יאפשרו שימוש בחשמל גם בלילה או בימים מעוננים, ובעיקר יעזרו ליציבות רשת החשמל. מדובר בטכנולוגיות יקרות, אך מדיניות נכונה, כולל תעריפים נכונים ותמריצי מס, בשילוב הורדת חסמים רגולטוריים, תוכל להפוך אותן לכדאיות כלכלית.
מהלך כזה יוכל להשיג שלוש מטרות: הראשונה - יצירת מקור הכנסה נוסף לאזרחים, משקים ויישובים. השנייה - עיבוי כמות החשמל שמגיע לרשת מאנרגיה סולארית משולבת אגירה, השומרת על יציבות אנרגטית. מתקנים המצוידים באגירה, יכולים להמשיך לפעול גם בתנאים קשים, כולל בזמן לחימה, ואף לסייע לפעילותו של צה"ל וכוחות הביטחון, הזקוקים לאספקת חשמל סדירה. הבטחת אספקה כמעט בכל תרחיש, היא אינטרס אסטרטגי לאומי; השלישית - הפחתת זיהום האוויר ושמירה על הסביבה. בטווח הארוך, ייתכן אף שנראה הוזלה של מחירי החשמל לאזרחי מדינת ישראל.
כבר היום קיימות בישראל חברות יזמיות, אשר מציעות ללקוחות שלהם שילוב של מתקני אגירה לצד מתקנים סולאריים, או הקמת מתקני אגירה STAND ALONE - ללא כל מקור ייצור. מתקנים אלו זוכים להיות חלוצים בתחום, עם זאת בעקבות עיכובים סטטוטוריים שונים, אנחנו לא רואים אותם בכל חצר ובכל מתקן סולארי שמוקם.
האירוע בבזן חייב להניע שינוי במדיניות האנרגיה
האירוע בבזן צריך להיות נורת אזהרה למדינה. בסופו של דבר, פיזור תחנות כוח סולאריות ברחבי הארץ, כשכל אחת מהן מצוידת בפתרון אגירה, ישפר את החוסן ועמידות מערכת החשמל, ישפר את היעילות האנרגטית, יתרום לכלכלה המקומית ויפחית את הסיכונים הביטחוניים.
דניאל ביטון היא מייסדת ומנכ"לית חברת E.D.I אנרגיה
