המדינה יודעת מה עשיתם בקיץ האחרון – או שתפעלו ותינצלו או שתשלמו הרבה כסף
תיקון 277: מס שנתי של 2% על רווחים כלואים - חלון הזדמנות יסגר בנובמבר הקרוב
"הרווחים הכלואים" בחברות, הפכו לאחרונה למלכודת מס מסוכנת, "דלת המילוט" שמציעה המדינה בדמות הטבת מס "חד פעמית" נסגרת במהירות ועומדת לפוג וכל מי שלא יפעל מהר, יתכבד לשלם את המס החדש לקופת המדינה, כל שנה מחדש.
עם כניסת תיקון 277 לפקודת מס הכנסה כחלק מחוק ההתייעלות הכלכלית (תשפ"ה-2024) לעמידה ביעדי התקציב של 2025, הכל השתנה, הוראות המס החדשות נוגעות ישירות לרווחים הכלואים בחברות והן נכנסו לתוקף כדי להעשיר את קופת המדינה מגביית מיסים ובכך לעמוד ביעדים התקציביים המאתגרים בואך שנתיים לתוך מלחמה ארוכה שגם סופה אינו נראה באופק, הפעם, הרווחים "הראויים לחלוקה" (הרווחים הכלואים) הם במיקוד החוק והתיקון החדש, שצופה הכנסה של מיליארדים לקופת המדינה, עם הוראת שעה (קצרה במיוחד) לאפשר לחברות לשחרר את הרווחים הכלואים עם הטבות מס מרחיקות לכת.
במשך שנים רבות בעלי חברות פרטיות "שמרו" את הרווחים בתוך החברה, מבלי למשל לחלק אותם כדיבידנד, רווחים אלה זכו לכינוי "רווחים כלואים" כלומר, סכומים שהצטברו בספרי החברה, אך בפועל לא הגיעו לכיסו של בעלי המניות, פעמים רבות, הוקמו החברות הללו רק לצורך רכישת נדל"ן, כך שהנכס יירשם על שם החברה ולא על שם הפרט, המהלך הזה סיפק יתרון מיסוי תכנוני כפול, פעם אחת, דחייה במס רכישה ובנוסף, דחייה במס על חלוקת דיבידנד (נע בין 25%-30% בהתאם להגדרות בעלי המניות), רבים ראו בכך דרך לגיטימית לצבור נכסים ולדחות החבות בתשלום המיסים לכמה זמן שרק רצו.
החוק והתיקון החדש, מתמקד "בחברות מעטים", חברות, שבהן מרבית המניות מוחזקות בידי אדם יחיד או מספר מועט של בעלי מניות (ברב המקרים עד חמישה), זו אינה "חברה ציבורית" עם משקיעים או חברות עם ריבוי בעלי מניות, אלא ישות קטנה שנבנתה לא פעם רק בכדי לרשום נכס על שמה.
לדוגמא, במקום לרכוש דירה ב־2 מיליון ₪ ובהנחה שלבעל המניות כבר יש דירה אחת רשומה על שמו או שיש לו תכנון מקדים לקנות נכס ראשון יקר יותר על שם החברה ואת הנכס השני (היותר זול) על שמו וכך להנות מתכנון מס יעיל יותר וכך בעצם הקמת החברה, במקום להיות חייב בתשלום מלוא מס הרכישה, שיכול להגיע בדוגמא שלנו עד לכדי 160 אלף ₪, המס "נדחה" וכבר במועד הרכישה "נחסכו" מהפרט סכומי מס ניכרים מה שהפך את המודל הזה לפופולרי במיוחד, אלא שכעת אותו "יתרון" הפך כעת לעקב אכילס של "השיטה".
המדינה מצידה ראתה בכך פרצה שמייצרת אי שוויון והבינה עם השנים, שהיא לא "נהנת" מהכנסות מניבות ממיסים בשל העובדה שכל הרווחים שבחברות כאלה, ממשיכים להיות "כלואים" בזמן שאזרחים פרטיים משלמים "מס מלא" על כל דירה שנרכשה ובעלי חברות צברו נכסים מבלי "להיפרד" מהחלק היחסי שלהם למדינה דמות תשלום המס.
רציונל החלטת המדינה בחקיקה הזו די ברור, במצב של מלחמה מתמשכת עולה הצורך למצוא מקורות הכנסה נוספים לקופת המדינה והמדינה חיפשה את הפתרון למנוע שימוש בחברות כ"קליפה משפטית" בלבד, כך נקבע, כי על רווחים ראויים לחלוקה שלא חולקו יחול מתום תוקף הוראת השעה, מס שנתי בגובה 2%, יש לשים לב כי החיוב במס הנוסף, אינו תלוי במכירה ואינו תלוי בחלוקה בפועל, עצם ההחזקה בנכס שיש בו רווחים כלואים היא כשלעצמה מייצרת חבות מס שוטפת.
המשמעות לבעלי החברות היא דרמטית, למשל חברה, נאמר שקיים לה רווח מרכישת נכס בסך של 3 מיליון ₪ המהווים רווחים ראויים לחלוקה, אם לא תפעל על פי הוראת השעה, היא תשלם מעתה בכל שנה סך 60 אלף ₪ מס! בחמש שנים מדובר כבר ב־300 אלף ₪ מס נוסף שלא היה קיים, כל זה מבלי שנעשה מהלך עסקי אחד, אפילו מי שהחזיק ברווחים "צנועים" יותר בשווי 1 מיליון ₪ ידרש לשלם 20 אלף ₪ בשנה, סכום למשל שיכול למחוק ולבטל הכנסה שוטפת משכירות, מה שנראה בעבר כיתרון תכנוני הופך לעומס הולך וגדל.
לצד הגזרה הקשה, המדינה נותנת הזדמנות חד פעמית, בדמות הוראת שעה, המאפשרת עד לסוף חודש נובמבר 2025 להעביר נכסים מהחברה לבעלות האישית בתנאים מקלים מראש המדינה לא אפשרה זמן ההיערכות ארוך וזאת בגלל גודל ההטבה והשווי שלה עבור החברות.
ההטבה כוללת פטור ממס שבח (זהו הפטור החשוב ביותר ובעל ערך רב בהוראת השעה), תשלום מס רכישה מופחת של 0.5% בלבד (הטבה משמעותית מאד- יכול להגיע ללא ההטבה ל-8% משווי המכירה) ותשלום מס דיבידנד על הרווחים הראויים לחלוקה. המשמעות היא ברורה וחד משמעית חיסכון עצום. אותו בעל חברה מהדוגמא הקודמת, שמחזיק שווי רווחים כלואים ב- 3 מיליון ₪ יכול כעת להעבירה על שמו האישי כנגד תשלום של 15 אלף ₪ בלבד, במקום מאות אלפים שיצטברו במס השנתי ובמכירה עתידית.
הטבה נוספת נוגעת למע"מ, העברת נכס מהחברה לבעל המניות פטורה ממע"מ, בעוד שבמכירה עתידית הנכס עלול להיחשב לעסקה חייבת במע"מ אם החברה תסווג כעוסקת במקרקעין עם זאת, חשוב להבין כי אם בעתיד יימכר הנכס בפעילות שמזכירה עסק, רשויות המס עלולות לדרוש חיוב. גם כאן, כל צעד מחייב בחינה מוקפדת.
בנקודה זו חשוב לסייג כי הטבת המס אינה פוטרת מכלל החיובים שכרוכים בהעברת נכסים, למשל היטל השבחה והיטל פיתוח, שהם היטלים מטעם הרשות המקומית ימשיכו לחול גם כאשר הנכס מועבר מהחברה לבעל המניות. מדובר בסעיף מהותי שיכול להגיע לסכומים משמעותיים ולכן חייבים להתייחס אליו מראש.
ההליך כולו כרוך בשורה ארוכה של צעדים משפטיים ומיסויים. יש לדוגמא צורך בהחלטות פורמליות של הדירקטוריון ושל בעלי המניות, בעריכת הסכמים בין החברה לבין בעל המניות, בהגשת בקשות מקדימות לרשות המיסים, ובדיווחים למיסוי מקרקעין. לאחר מכן יש להסדיר רישומים בטאבו או ברמ"י ולעיתים גם לקבל אישורים מהבנק הממשכן ולמחוק שעבודים. אם בנכס יש שוכרים, חוזי השכירות צריכים להיבדק ולעיתים להתעדכן או להיערך מחדש. כאשר מתקבלת החלטה על פירוק החברה יש להוסיף לכך את ניהול הליך הפירוק מרצון בצורה יעילה ומהירה כמו גם סגירת חשבונות והגשת דיווחים לרשם החברות.
מכלול הצעדים הזה מבהיר, מדובר בהטבה שיכולה להיות שווה מאות אלפי שקלים ולעיתים אף מיליוני שקלים, יחד עם זאת, לא מדובר בצעד טכני פשוט אלא במהלך משפטי ומיסויי רחב הדורש תכנון, ידע וניסיון.
במקביל, חשוב להראות שגם למדינה יש יתרון ברור במתן ההטבה בהוראת השעה, שכן כל בעל חברה שנכנס להוראת השעה, ישלם את מס הדיבידנד על הרווחים הראויים לחלוקה וכן מס רכישה מופחת, כך שהקופה הציבורית נהנית מהכנסות מיידיות. האוצר מקבל הון כלוא שהמתין שנים ומממש אותו כאן ועכשיו ומי שלא יכנס? כבר יעשיר את הקופה העתידית של המדינה בעוד 2% מס בכל שנה.....
התמונה המתקבלת חדה. מי שיפעל כעת יוכל לשחרר את הנכסים מהחברה, לרשום אותם על שמו, וליהנות מהטבות מס מי שימתין ימצא את עצמו בתוך מלכודת שמייצרת מס מתמשך, מס שבח עתידי ומס דיבידנד. בסופו של דבר, שיעור המס הכולל עשוי להגיע ל־50% ואף ל־60% מהתמורה.
הבחירה כעת אצלכם אבל זכרו השעון מתקתק, נובמבר 2025 וזה נגמר, אחרי זה, כל שנה תשלמו 2% על כל שקל כלוא. חמש שנים = 10% מהרווח שלכם "בחינם" בצורת מס חדש, לאוצר המדינה.
תפעלו עכשיו וחסכו עד מאות אלפי שקלים שהמדינה עוד מאפשרת לכם להציל, תחכו יותר מדי, תשלמו אותם למדינה, ככה פשוט.
מאת: עו"ד דרור דיין, שותף בכיר מנהל המחלקה המסחרית, א.אלטו קליין שטיינמץ ושות' משרד עורכי דין
