סגור
מימין ח"כ יו"ר ועדת הכספים חנוך מילביצקי ומנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס
מימין: יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) ומנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס. "לא נותרו שוליים" (צילומים: אלכס קולומויסקי, שלו שלום)
פרשנות

הקיצוץ המסוכן בתקציב ועדת הבחירות יוצר תלות בגחמות של הקואליציה

ההוראה של יו"ר ועדת הכספים מילביצקי לקצץ 50 מיליון שקל בתקציב ועדת הבחירות תאפשר לו שליטה הדוקה על פעילות הוועדה. כך, אם יידרש לפתע תקציב נוסף למאבק ב"פייק ניוז" או מול השפעה זרה, תצטרך מנכ"לית הוועדה לשוב ולהתחנן לתוספת בפני מילביצקי 

הוראתו של יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) לקצץ 50 מיליון שקל בתקציבה של ועדת הבחירות המרכזית, הפכה את הגוף שאחראי במדינה על עריכת בחירות הוגנות ושוות, לתלוי בו ובגחמותיו.
מדובר בהתערבות פוליטית גסה בעבודתה של ועדת הבחירות, באמצעות פיקוח ושליטה הדוקה של יו"ר ועדת הכספים על תקציבה, כזו המעוררת חשש עד כדי פגיעה בטוהר הבחירות - בשל חשש לחסר בתקציב. המקומם הוא שבתקופת מילביצקי כיו"ר ועדת הכספים, בסוף 2025, הוא והקואליציה לא קיצצו במיליארדי השקלים כספים קואליציוניים ל־2025 או 2026 שאת העברתם אישרו באין מפריע.
הוועדה אישרה אתמול בצהריים את תקציב ועדת הבחירות ל־2026 בהיקף של 690 מיליון שקל. זאת כאשר תקציב ועדת הבחירות לכנסת ה־25 היה 538 מיליון שקל. הגידול כעת מוסבר בהתייקרויות של כ־70 מיליון שקל: בין היתר זינוק של 6% במספר בעלי זכות ההצבעה כ־441 אלף – 28 מיליון שקל – ותוספת של 680 קלפיות, הוצאות מחשוב ועוד. לפי הערכות, תקציבה המקוצץ של ועדת הבחירות לא יספיק לה השנה - שהיא שנת בחירות. כעת, בקיצוץ בתקציב והעובדה כדברי מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס ש"לא נותרו שוליים", הגביר מילביצקי את תלותה של ועדת הבחירות בקואליציה ובחברי ועדת הכספים.
מילביצקי ביצע באחרונה פעמיים "זובור" לוועדת הבחירות ולעומדת בראשה. ב־5 בפברואר סירב לאשר בוועדה את תקציב ועדת הבחירות ל־2026, בטרם יבוצע בו קיצוץ של 50 מיליון שקל. אתמול בבוקר התרחשה הפעם השנייה: דקות ספורות לפני מועד כינוס ועדת הכספים לדיון בתקציב המקוצץ - התקשרו מהוועדה אל עדס והודיעו לה לא להגיע כי אין דיון. עדס לא ויתרה, הגיעה והתיישבה בוועדה ואמרה שהיא לא עוזבת עד שלא יאושר התקציב. בצהריים הוא כבר אושר.
הקיצוץ הזה פוגע קשות בעבודתה של ועדת הבחירות. אחד האתגרים המרכזיים של ועדת הבחירות הוא התמודדותה עם ניסיונות לעריכת השפעה זרה על הבחירות, ו"פייק ניוז". בתקציב הקיים הוקצו 25 מיליון שקל לקמפיינים של הוועדה, כולל להגברת המודעות של הבוחר הישראלי לידיעות כזב.
אחד הכלים להתמודדות עם הסוגיה של "פייק ניוז" הוא חינוך הציבור לאוריינות דיגיטלית, ולאופן צריכת המידע. בוועדת הבחירות דנים באחרונה בדרכים להתמודדות עם הסוגייה. ככל שוועדת הבחירות תחליט על שימוש בפתרונות נוספים - יעמוד קושי תקציבי כי בעקבות הקיצוץ שהורה מילביצקי אין לוועדה מהיכן להביא את הכסף. עדס תצטרך להגיע שוב אל הוועדה ולהתחנן בפני מילביצקי והח"כים לאשר לה תוספת תקציב. המשמעות המעשית היא שהתלות של ועדת הבחירות באישור תוספות תקציב שוטף תהפוך בעצם את הח"כים לאלה שקובעים אילו פעולות נוספות תבצע הוועדה ואילו לא.
הקיצוץ הכפוי של 50 מיליון שקל פגע בעיקר בסעיפים הבאים: הרזרבה בתקציב - 21 מיליון שקלים, כאשר המשמעות היא שאין רזרבה לפעולות בלתי מתוכננות. בתקציב המחשוב בוצעה הפחתה של 2.5 מיליון שקלים, תקציב השכר של עובדי ועדות קלפי תוקצב בחסר, לאחר קיצוץ של 4.5 מיליון שקלים, ובתקציב לרכישת נייר וציוד לבחירות הבאות - 3 מיליון שקלים. כמו כן בתקציב השכירויות של אתרים לתקופת הבחירות קוצצו 11.5 מיליון שקל. מדובר בתקציב בלתי צפוי מראש שמיועד לשכירות של משרדים ב־26 אתרים ברחבי הארץ בהם ממוקמות ועדות הבחירות האיזוריות. עם ההכרזה על מועד הבחירות (במידה שיוקדם) תזדקק הוועדה למצוא בתוך כשבוע 26 משרדים כאלה. אבל קודם תצטרך הוועדה לחפש את מילביצקי.