סגור
אמיר שביט יושב ראש רשות החשמל לצד מערכת סולארית מחוברת לגג של בית מ חברת אינטרדן פאנל סולארי פאנלים סולארים
יו"ר רשות החשמל אמיר שרביט פאנלים סולאריים (צילומים: אלכס קולומויסקי, גיל נזר)

המהלך של רשות החשמל: פחות גגות סולאריים, יותר זיהום אוויר

הרשות דוהרת לאישור חוות שרתים שיחייבו הקמת תחנות כוח מזהמות, ומבקשת דווקא כעת לפגוע גם בתמריצים לגגות סולאריים – ובכך להתרחק מהיעדים לאנרגיה נקייה

ישראל נחשבת לאחת ממדינות ה־OECD המזוהמות ביותר. כ־5,300 בני אדם משלמים בחייהם מדי שנה על זיהום האוויר הכבד, אבל דווקא בעת שבה רשות החשמל דוהרת לאישור מרכזי נתונים בהיקף עצום שיחייב הקמה של תחנות כוח מזהמות, היא דורשת לפגוע בתעריפים שמקבלים בעלי הגגות הסולאריים ולפגוע בתמרוץ למעבר לאנרגיה נקייה. מליאת רשות החשמל צפויה לקבל החלטה בנושא בקרוב, ושורה של גורמים מזהירים: קיצוץ התמריצים יפגע באופן משמעותי במשק, יוביל לכך שישראל לא תעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה ותמשיך לפגר מאחורי מדינות העולם.
הגגות הסולאריים הם סיפור הצלחה. הם מייצרים חשמל בלי לתפוס שטחים פתוחים, לרוב קרוב למקום שבו צורכים אותו, משאירים את הרווח אצל משקי בית, חקלאים, קיבוצים ורשויות מקומיות, ומפחיתים משמעותית את זיהום האוויר הקטלני. היום מקבל בעל גג ביתי 48 אגורות על כל קילוואט־שעה שהוא מייצר, וביותר מ־70 רשויות עירוניות הוא מקבל עוד "פרמיה עירונית" של 6 אגורות. התעריף מובטח ל־25 שנה. האסדרה הזו פוקעת בסוף 2026, וכעת מתכננת רשות החשמל לפגוע בתמריץ להקמת גגות.
לפי טיוטה שפורסמה לשימוע ציבורי, התעריף למערכות על גגות יירד בכ־20% עד 2030, ובאזורי פריפריה שטופי שמש הקיצוץ עלול להיות עמוק יותר. עבור כלל בעלי הגגות, התעריף יירד ב־5% בכל שנה בין 2027 ל־2030. 40% מהתעריף יוצמדו לשער הדולר משנת 2024, מה שעשוי להפחית את התעריף שיקבלו בעלי הגגות בעוד כ־10% כבר בשנת 2027. נוסף על כך, תקופת הזכאות לתעריף קבוע תפחת מ־25 שנה כיום ל־20 שנה למי שיקים מערכת סולארית משנת 2027 ול־17 שנה בלבד למי שיקים מערכת בשנת 2030. הפרמיה העירונית צפויה להתקצר דרמטית ל־10-6 שנים סה"כ ולהסתיים בשנת 2037. באזורים שבהם הרשת עמוסה, בהם הנגב, הערבה והצפון, הקיצוץ בתעריף צפוי להיות חד יותר בשל התחרות על הרשת. גגות גדולים, כמו מרכזים מסחריים, מבני ציבור ומבני משק גדולים, יפסיקו בהדרגה לקבל תעריף מובטח ויוכרחו לפנות לשוק החופשי.

חצי מהממוצע העולמי: ישראל הגיעה רק ל־16.7% אנרגיה מתחדשת

ברשות החשמל ובמשרד האוצר ממהרים לפגוע בתעריפים בגגות אף על פי שישראל לא עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת שלה, ומתבססת על דלקים מזהמים המובילים לתחלואה, תמותה ופגיעה באקלים – פחם וגז. הכישלון צורם: בסוף 2025 הגיע חלקה של האנרגיה המתחדשת בייצור החשמל רק ל־16.7%, לעומת יעד ממשלתי של 20%. זה גם כמחצית מהממוצע העולמי, שעומד על כ־34%.
כמעט 60% מההספק הסולארי בישראל ניזונים מפאנלים סולאריים בדו־שימוש (גג ופאנל), ולא שדות קרקעיים. זאת, שעה שישראל היא מדינה קטנה ללא שטחים פתוחים רבים שניתן להפקיע לצרכים אלה. כדי לעמוד ביעדים של 35% אנרגיה מתחדשת עד 2035 - יעד נמוך ביחס לעולם, תצטרך ישראל להוסיף בתוך עשור 14 ג’יגהוואט סולארי לפחות, ללא תוספת הצריכה הדרמטית הצפויה מחוות שרתים (20% מצריכת החשמל בעשורים הבאים).
הגגות הם רכיב הכרחי לעמידה ביעדים ולניקיון רשת החשמל: לפי נתוני רשות החשמל כפי שפורסמו במערכת ה־bi לחודש ספטמבר, דו־שימוש הוא 340 מגהוואט מתוך 612 מגה־ואט שחוברו לרשת השנה. כלומר, כ־56% מסך כל החיבורים, לעומת כ־32% אשתקד. עבור משק האנרגיה, הגגות הסולאריים הם הכלי המרכזי להתגבר על חסם הרשת, ולקרב את הייצור למוקדי הצריכה במרכז הארץ, במקום להקים עוד שדות על שטחים פתוחים בדרום או לשנע חשמל מתחנות כוח מזהמות בצפון ובדרום אל המרכז. 75% מההספק הסולארי מותקנים בצפון ובדרום: שדות גדולים, דו־שימוש של רפתות, לולים, גגות תעשייתיים ועוד. השנה חל היפוך, בגלל חסם הרשת: רק 60% מהסולארי שהותקן היו בצפון ובדרום, לעומת 80% אשתקד.
על פי מבקר המדינה, כ־60% מהפוטנציאל הסולארי ברשויות המקומיות נמצאים באזורים עירוניים, אבל רק 15% ממנו מנוצלים. בשנה החולפת הפער הצטמצם. בתשעה חודשים ב־2026 התחברו 134 מגהוואט של בתים קטנים (בעיקר צמודי קרקע, עד 15 קילוואט) - שיא היסטורי, כמעט רבע מכל ההספק שהתחבר לרשת באותה תקופה. לפי ההערכות במשק, השנה תסתיים עם 200 מגהוואט של גגות פרטיים, גידול של שליש לעומת שנה שעברה שהסתיימה עם 150 מגהוואט, והצלחה של תוכנית 100 אלף גגות סולאריים של משרד האנרגיה.
הקיצוץ המשמעותי במבנה התעריפים צפוי להאריך משמעותית את זמן החזר ההשקעה על מערכות סולאריות, ולהפוך הקמת גגות לכדאית פחות: בית צמוד קרקע שהקים מערכת בהספק מותקן של 20 קילוואט, נהנה מהכנסה שנתית מוערכת של 15 אלף שקל ובסך הכל 358 אלף שקל לאורך 25 שנה. לאחר הקיצוץ שתבצע רשות החשמל, בשנת 2030 יהיה מדובר בהכנסה שנתית של 10,500 שקל, ו־174 אלף שקל לאורך שנות האסדרה (17). כלומר, הפסד של 184 אלף שקל, שהם מעל למחצית מכלל ההכנסה למערכת.
עבור הרשויות המקומיות מדובר במכה כואבת. לפי דו”ח מבקר המדינה מיוני 2026, 52 רשויות מקומיות נטלו הלוואות בהיקף מצטבר של כ־136 מיליון שקל להתקנת מערכות סולאריות על מבני ציבור. הסיבה לכך ברורה; גג של 150 קילוואט מעל בית ספר מייצר היום הכנסה מוערכת של 92 אלף שקל בשנה, ו־2.15 מיליון שקל על פני 25 שנה. הכסף הזה זורם היישר להשקעות בציבור. אך לאחר השינויים, אותו גג יכניס בשנת 2030 כ־65 אלף שקל בשנה, ו־1.1 מיליון שקל לאורך שנות האסדרה (17). פער של יותר ממיליון שקל. בכלל הפרויקטים הירידה בהכנסות תפגע בזמן החזר ההשקעה ובתשואה של הפרויקט, ואף עולה חשש שפרויקטים לא יקומו עקב כך, שכן הרשויות ימצאו אפיקי השקעה משתלמים יותר.
במרכז השלטון המקומי מתנגדים נחרצות להפחתת התעריפים: “רשות החשמל מבקשת לשנות את כללי המשחק ולהעמיד בסכנה פרויקטים שכבר יצאו לדרך. הרשויות המקומיות פועלות לקדם אנרגיה נקייה ולחזק את העצמאות האנרגטית, למרות חסמים ועלויות הקמה גבוהות במרחב העירוני. המדינה צריכה להסיר את החסמים ולתמוך בהשקעות האלה".

"מכת מוות לתחום": רשות החשמל מואשמת בניצול ממשלת המעבר

הילה אטקין, ראש תחום אנרגיה ואקלים בגרינפיס: “ב־2022-2015 ויתרה המדינה על הכנסות של יותר מ־32 מיליארד שקל כשתמכה וסבסדה דלקים פוסיליים, ועל כך אפשר להוסיף את עלות מערך ההגנה הימי על איסוף הגז – כ־4-3 מיליארד שקל. לא הגיוני לבחון את התמיכה באנרגיה מתחדשת במנותק מהתועלות הרבות שהיא מייצרת: הפחתת תמותה מזיהום אוויר ופליטות גזי חממה, צמצום התלות בדלקים מזהמים וחיזוק הביטחון האנרגטי״. ברשות החשמל טוענים כי ירידת מחירי הציוד הסולארי מתבטאת ברווחי שיא לבעלי הגגות, אולם בשנים האחרונות ידעו המחירים תנודות, ועבור בעלי הגגות הקטנים עלות הציוד אינה מרכז ההשקעה בפרויקט, אלא כ־43% מההון הראשוני.
אנשי המקצוע במשרד להגנת הסביבה, המקדם בעקביות הקמת גגות סולאריים על פני הפקעת שטחים פתוחים, מתנגדים לשינוי: "אם יעבור, יש לנו חשש שההליך של דמוקרטיזציה של אנרגיה, שבה כל אזרח שיש בבעלותו גג רלבנטי יכול להתקין גג סולארי, כבר לא יהיה קיים", אומר גורם במשרד. גרינפיס, החברה להגנת הטבע, “שמש לכולם” וארגונים נוספים פנו לרשות החשמל בדרישה לגנוז את השימוע. ״זו תהיה מכת מוות לתחום״, אומרת יעל כהן פארן, מנהלת המדיניות של הפורום הישראלי לאנרגיה. ״מרבית ההנחות שרשות החשמל מתבססת עליהן שגויות. אל לה לרשות החשמל לנצל את תקופת המעבר ולקבל החלטות שישפיעו על שוק האנרגיה המתחדשת שנים קדימה״. מרשות החשמל נמסר בתגובה: “הנושאים המוזכרים בכתבה נמצאים בהליך של קבלת תגובות הציבור ובחינה שלהן לצורך החלטה”.