הילדים שלנו על הכוונת: רשת הגיוס הבינ"ל של איראן
תחקירים חושפים כיצד גורמים עוינים מנצלים את הרשתות החברתיות לאיתור קטינים בישראל ובאירופה, ולהעבירם ממסך הטלפון הישר אל קו האש – לביצוע משימות ריגול וטרור, כשברקע חקיקה מיושנת ואכיפה מקרטעת. מדינות המערב וישראל חייבות להתעורר
בזמן שכולנו מתרכזים בשדה הקרב הפיזי, איראן מפעילה חזית סמויה בזירה ללא גבולות וללא הגנה: הרשתות החברתיות. תחקירים חושפים כי גורמים איראנים מגייסים קטינים למשימות ריגול, בישראל ובמדינות נוספות. כעת, אחרי "מלחמת 12 הימים", המוטיבציה להמשך הפעילות העוינת גבוהה מתמיד.
שיטת הפעולה דומה: הסתרת זהות, פנייה בשפה מקומית ובסלנג ("אחי") והצעת "כסף קל". המשימות מתחילות בקטן – צילום או גרפיטי, ומסלימות לאיסוף מידע רגיש ופעולות אלימות. רבים מהנערים מבינים את ההשלכות רק כשנהיה מאוחר מדי.
ימים לפני המלחמה מול איראן התריע מוקד 105 – המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, יחד עם השב"כ והרשות לביטחון קהילתי, על ניסיונות גיוס בני נוער ברשתות, הנמשכים לאפליקציות מוצפנות כטלגרם. בישראל נחשפו מקרים קשים: נער בן 13 וחצי מתל אביב נשאב ממשימות גרפיטי לאיסוף מידע; נער בן 16 מהשפלה פנה פעמיים למשטרה ללא הועיל ולבסוף נעצר.
אלה הן הוכחות מצמררות לסיכון המוגבר העומד בפני ילדים ברשת הגיוס, השבויים בבדידות קשה ומוצאים עצמם קורבנות גם למניפולציה מתוחכמת וגם לכשל מוסדי. לא די באכיפה, נדרש מערך תמיכה, שלמרבה הצער לא הופעל.
ענקיות הטכנולוגיה, כמו מטא החברה האם של פייסבוק, אינסטגרם ווואטסאפ, איקס (X) וטלגרם פועלות כישויות על־ריבוניות, תוך ניצול יכולתן המוגבלת של המדינות לכפות עליהן חוקים להגנה על קטינים בגבולותיהן. חולשה זו, בשילוב העדפת השאת הרווח הכלכלי על פני שמירה על בטיחות המשתמשים, הופכת את הפלטפורמות לכלי עוצמתי בידי שחקנים עוינים, המנצלים את אוזלת היד המדינתית.
התופעה מתפשטת גם באירופה: סוכנים איראנים מגייסים קטינים משבדיה, דנמרק ונורבגיה לפגיעה במטרות ישראליות ויהודיות דרך טלגרם, וואטסאפ וטיקטוק, ומתמחרים את משימות הטרור כסחורה בשוק שחור: 1,500 יורו לרצח ו־120 יורו להשלכת בקבוק תבערה. המקרים מצטברים, ביניהם ירי לעבר מתקנים ביטחוניים, ניסיון תקיפה בשגרירות ישראלית והנחת מטענים, ובוצעו כולם על ידי נערים בגילאי 13-16.
התגייסות הקטינים לא תמיד נעשית על רקע בצע כסף; לעיתים הם פועלים ממניעים אידאולוגיים או אנטישמיים. בבריטניה, למשל, נערה אוטיסטית בת 15 גויסה בידי ניאו־נאצי אמריקאי דרך דיסקורד וטלגרם, הורשעה בעבירות טרור לאחר שהורידה מדריכי חבלה והביעה רצון לפגוע ביהודים, ולבסוף התאבדה. המקרה ממחיש את שיתוף האינטרסים בין איראן לקיצונים אנטישמיים בארצות אחרות.
לעתים הצעירים כלל לא מבינים מי מפעיל אותם. הרשתות החברתיות הן פלטפורמה נוחה לגיוס קטינים בזכות היכולת לזהות, לטרגט ולפנות ישירות לבני נוער פגיעים. מנגנוני הבקרה ברשתות חלשים, וההורים לרוב אינם מודעים. המגמה צפויה להחמיר, כשבינה מלאכותית תדייק את הפניות עוד יותר.
אין זו מתקפה על ישראל, בריטניה ומדינות סקנדינביה בלבד אלא על הדמוקרטיה והסדר החברתי המערבי כולו. הרשתות החברתיות הפכו לשדה קרב בינלאומי שבו הגבולות מיטשטשים, וילדים ונערים נופלים קורבן לאינטרסים פוליטיים, כלכליים ואידאולוגיים של שחקנים פונדמנטליסטים. זו מלחמה על התודעה ועל עתיד הדור הבא. והמנצח? לא צריך לחצות אפילו גבול אחד.
בזירה העולמית מתחילים להתגבש מודלים חדשים לשמירה על קטינים במרחב הדיגיטלי, לרבות מנגנוני אימות גיל וחיוב הרשתות בחובות הגנה על ילדים ונוער. החקיקה המתקדמת הזו אמנם נושאת עימה פוטנציאל ממשי לשינוי, אך היא לא נותנת מענה ישיר לסכנת גיוס קטינים לטרור, ורחוקה עדיין מלהדביק את קצב האיומים ותחכומם.
אבל בזמן שבאיחוד האירופי, בבריטניה ובמקומות נוספים מנסים להתמודד ברצינות עם הסכנות, ישראל – יעד מוכח לאיומים הדיגיטליים – משתרכת מאחור. אין כיום חקיקה רלוונטית שתעניק מענה ולו חלקי לאיומים הללו, וגם לא התחלה מעשית של פעולה בכיוון. הילדים ובני הנוער הישראלים מופקרים ברשת.
אנחנו בשעת האפס – אין זמן לא בישראל ולא במערב, כל דקת היסוס מצד מקבלי ההחלטות עולה לנו בביטחון ילדינו. מדינות רבות מתקשות להתמודד לבדן עם ההתערבות ההרסנית. לכן רק שיתוף פעולה חוצה גבולות למול תאגידי הרשתות החברתיות הענקיים, החולשים על המרחב הדיגיטלי הגלובלי, יוכל לבלום את האיום על הדמוקרטיות – באמצעות חקיקה מתואמת, פיקוח אפקטיבי ואחריות משותפת.
ישראל חייבת להציב את עצמה בשורה הראשונה של המדינות המתקדמות בעולם בהגנה על קטינים. הילדים שלנו לא אמורים להיות בחזית - לא בגבול ולא בטלגרם.
עו"ד יהודית פינטוב היא עמיתת מחקר בכירה במכון ברנדייס לחברה, לכלכלה ולדמוקרטיה במכללה למינהל
