האוצר: בגלל היעדר נתונים – מעסיקים רימו את המדינה במלחמה במאות מיליוני שקלים
ועדת העבודה והרווחה של הכנסת החלה לדון ברפורמת הסטטיסטיקה שתחייב מעסיקים לספק יותר נתונים לביטוח הלאומי. המעסיקים טוענים שייחשפו סודות עסקיים. משרד העבודה: "בגלל היעדר נתונים, כל החלטות המדיניות שלנו הן ליד ובאפלה"
משרד האוצר טוען כי הונאה והוצאת כספים במרמה מהמדינה בהיקף של מאות מיליוני שקלים התאפשרה במהלך המלחמה בשל היעדר מידע אמין על מקומות העבודה של עובדים. רפרנטית תעסוקה באגף התקציבים, גיל הכהן, אמרה שבהלך המלחמה "רצינו לתת מענק עידוד לעובדים שנשארו לעבוד באזורים המפונים. ההחלטה התקבלה חודש אחרי שהתחילה מלחמה. לא ידענו כמה עובדים. התבססנו על הצהרות. היקף ההונאות ודיווחי השקר היה מאות מיליוני שקלים. זו דוגמה למה שקורה אם אין מספיק נתונים. כספי ציבור מתבזבזים". באוצר מייחסים את ההונאות למעסיקים בעיקר מהמגזר הערבי.
הכהן אמרה את הדברים היום (ב') בדיון הראשון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ברפורמת הסטטיסטיקה שהופרדה מחוק ההסדרים. על פי הרפורמה, מעסיקים יידרשו לדווח לביטוח הלאומי מדי חודש על העיסוק של העובדים שלהם ועל היישוב שבו הם עובדים. הנתונים האלה יתווספו לטופס 100 החודשי שהמעסיקים מעבירים ממילא. בישיבה היתה התנגדות גדולה של המעסיקים שטענו שההצעה עלולה לגרום לחשיפת סודות עסקיים ותגדיל מאוד את עומס הדיווח. לעומת זאת, הארגונים החברתיים דרשו להחזיר להצעת החוק נתון נוסף – מספר שעות העבודה.
הכהן הסבירה שהיום העובדים רשומים על פי הסניף המרכזי של מקום העבודה וכך כל עובדי הביטוח הלאומי רשומים בירושלים. בנוסף, יש היום מידע רק על משלח יד ולא על העיסוק שהוא הרבה יותר מדויק. גם המידע הזה מגיע מסקרים ולא נתונים מנהליים מלאים, בעוד שרוב המדינות המפותחות עברו למידע מנהלי מקיף. התוצאה היא שיודעים מי מורה, אבל לא אם הוא מורה למדעים או לאומנות. גם כל מפתחי התוכנה אינם מסווגים וכל הרופאים.
סמנכ"לית אסטרטגיה של משרד העבודה, יפעת סיטרואן, הסבירה שבשל היעדר הנתונים "היום את כל ההחלטות מקבלים על בסיסי סקרים שבהם יש משלח יד ולא עיסוק. בקבלת ההחלטות אנחנו תמיד יורים באפלה, תמיד ליד, תמיד ברזולוציה לא מספיקה". היא הסבירה שמדובר בהחלטות כמו אם יש צורך בעובדים זרים או יש ביקוש למקצוע חדש. "חייבים נתונים מנהליים. מדינת ישראל מאחור. בהמון מדינות מפותחות זה כבר קיים". שר העבודה לשעבר יואב בן צור אמר ש"החוק אמור לאפשר למשרד לדעת מה מצבו האמיתי של שוק העבודה בנתוני אמת, כדי שיידע היכן יש מחסור בעובדים ולאן צריך לנתב את הכסף הגדול של הכשרות מקצועיות".
עו"ד מיכל וקסמן חילי מהתאחדות התעשיינים אמרה ש"אנחנו רותמים פה את העגלה לפני הסוסים. הצעת החוק מאוד לא בשלה. אומרים שרק ב-2028 אולי יהיה פיילוט". היא ציינה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדברת על פיתוח תוכנת בינה מלאכותית שתסייע למעסיק, אבל התוכנה לא קיימת. עוד טענה ש"המידע יהיה חשוף להרבה מאוד גורמים ויחשוף סודות מסחריים. הוא גם יכול ליצור תסיסה בתוך הארגון בין אנשים שיוגדרו באותו עיסוק. לטענתה הסיווג יכול להפוך לנשק בידי עובדים שיתבעו מעסיקים".
לעומת זאת, עו"ד בקי כהן קשת מהפורום למאבק בעוני, תקפה את העובדה שמהצעת החוק הוצא נתון נוסף - שעות העבודה. לדבריה, בכל מקום שמבקשים לגבש מדיניות שתגן על עובדים שעתיים שהם המוחלשים ביותר במשק, משרדי הממשלה טוענים שזה בלתי אפשרי כי אין נתונים. את טענת היועצים המשפטיים שזה נתון שיפגע בפרטיות הגדירה כאבסורדית. "דווקא הנתון הבודד שיגן על העובדים הכי חלשים פוגע בפרטיות". יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר מהציונות הדתית דרשה מנציגי האוצר לשבת ולהגיע להסכמות עם המעסיקים. היא הזהירה שאחרת אישור החוק יידחה לכנס הקיץ של הכנסת שעצם קיומו מוטל בספק. וולדיגר הבהירה שהיא רואה חשיבות גדולה באיסוף הנתונים אבל היא מתכוונת לשלב בהצעת החוק שלבים של יישום הדרגתי.
