המדינה מורידה את השאלטר על המרוץ לחוות השרתים; היזמים באי־ודאות
רשות החשמל הקפיאה ל־140 יום את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים, לאחר שבתוך חודשיים זינק היקפן ל־27 אלף מגה־ואט – כמעט פי 3 מהצריכה הממוצעת של המשק. ברשות מזהירים מהתחייבויות שלא ניתן יהיה לעמוד בהן, בעוד היזמים מתריעים על פגיעה בוודאות הרגולטורית וביכולת למשוך השקעות
רק לפני כחודש הממשלה אישרה תוכנית לאומית להאצת הבינה מלאכותית בניסיון לעודד השקעות בתשתיות מחשוב מתקדמות ולמקם את ישראל בחזית ה־AI. אלא שכעת היא נתקלת כעת במבחן קריטי – יכולתה של מערכת החשמל להתמודד עם השטף הגובר בביקושים.
זאת, לאחר שרשות החשמל הודיעה אתמול על החלטתה להקפיא למשך 140 יום את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים לרשת, בשל נהירה חסרת תקדים של יזמים שיצרה ביקושים בהיקף של כ־27 אלף מגה ואט שהם כמעט פי שלושה מהצריכה הממוצעת כיום.
מבחינת הרשות מדובר ב"בלימת חירום" שנועדה למנוע התחייבויות שלא ניתן יהיה לעמוד בהן בעתיד. מבחינת יזמים בענף מדובר בפגיעה בוודאות הרגולטורית דווקא בזמן שבו ישראל מבקשת להפוך למוקד השקעות בתחום הבינה המלאכותית.
מאחורי החלטת רשות החשמל שבראשות אמיר שביט עומד נתון דרמטי הממחיש את עוצמת השינוי שעובר הענף. בתוך כחודשיים בלבד נוספו לחברת נגה, המנהלת את מערכת החשמל, בקשות חדשות לחיבור חוות שרתים בהיקף של כ־19 אלף מגה ואט. בקשות אלה הצטרפו לצבר קיים של כ־8,000 מגה ואט, כך שהיקף הבקשות הכולל הגיע לכ־27 אלף מגה ואט. מדובר בהיקף השקול לכושר הייצור של כ־30 תחנות כוח גדולות.
במונחים של מערכת החשמל מדובר במספרים חסרי תקדים. הצריכה הממוצעת של משק החשמל בישראל עומדת כיום על כ־9,000 מגה ואט, בעוד ששיא הביקוש שנרשם עד כה, בחודש אוגוסט 2025, עמד על כ־17 אלף מגה ואט. המשמעות היא שגל הבקשות שהוגש בתוך זמן קצר עולה בהרבה על יכולות הייצור וההולכה המתוכננות של המדינה לשנים הקרובות. "אלה מספרים פסיכיים ואין שום תרחיש שבו אנחנו מדביקים ביקוש כזה. עכשיו כולם צריכים לעצור ולחשוב מה עושים", אמר בשיחה עם כלכליסט בכיר במשק החשמל.
עוצרים כדי לבחון את תמונת המצב
לפי הוראת השעה שפרסמה רשות החשמל, חברת נגה תפסיק עד תחילת דצמבר את הטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים בהספק של 8 מגה־ואט ומעלה. במהלך התקופה יבצעו רשות החשמל, משרד האנרגיה ונגה עבודת מטה משותפת שבסיומה אמורה להתגבש מדיניות חדשה שתגדיר כיצד יחולקו משאבי מערכת החשמל בין צורכי הדאטה סנטרס לבין יתר צורכי המשק.
ברשות החשמל מסבירים כי האלטרנטיבה להקפאה הדרמטית של הבקשות לחיבור לרשת היתה גרועה הרבה יותר. בכירים ברשות טענו שאם היו ממשיכים להנפיק התחייבויות לחיבור, המערכת היתה עלולה להגיע למצב שבו היא מבטיחה חיבורים שאין לה יכולת להבטיח את מימושם בשנים הבאות. לדבריהם, אילו המטרה היתה רק לייצר ודאות רגולטורית, ניתן היה פשוט להשיב בשלילה לכלל הבקשות. במקום זאת, הוחלט לעצור את התהליך כדי לבחון מחדש את תמונת המצב, את קצב הגידול בביקושים ואת יכולתה של מערכת החשמל להתמודד איתם.
לפי רשות החשמל התחייבויות שכבר ניתנו לחיבור של חוות שרתים בהיקף של כ־1.5 ג'יגה ואט ממצות את יכולת הייצור המתוכננת של משק החשמל עד שנת 2035. ברשות חוששים כי מתן התחייבויות נוספות עלול לפגוע ברזרבות הנדרשות לצמיחה הטבעית של המשק, להגדיל את צריכת הגז הטבעי מעבר לתחזיות שעליהן התבססו עבודות מטה קודמות ואף להשפיע בעתיד על עלויות החשמל והתעריפים לצרכנים.
ממסמך שהפיצה רשות החשמל במסגרת הליך לקבלת הערות מהציבור עד 19 באוגוסט עולה כי בנגה הצטברו בקשות חיבור לרשת כשעל פי הערכות רבות מהן כלל לא יגיעו לכדי בשלות, אך לפי שעה תופסות מקום ברשת החשמל.
בכירים ברשות, כמו גם בנגה, הודו בשיחות עם כלכליסט כי אינם מסוגלים להעריך כמה מהבקשות הן בעלות היתכנות גבוהה וכמה מהן ספקולטיביות, וזו אחת הסיבות המרכזיות לעצירת ההליכים בנושא. במהלך ארבעת החודשים וחצי הקרובים ינסו צוותי העבודה למפות את כלל הבקשות, לקבוע תנאי סף חדשים ולגבש מנגנון שיבחין בין יזמים בשלים לבין פרויקטים שאינם צפויים לצאת לדרך.
גם הגז הטבעי נכנס למשוואה
בקרב היזמים ההחלטה של הרשות עוררה ביקורת חריפה, בעיקר בשל יצירת אי ודאות רגולטורית שעלולה להרחיק משקיעים מהענף הרותח. אחד השחקנים הגדולים בענף הדאטה סנטרס אמר לכלכליסט כי מדובר ב"החלטה הזויה שפוגעת באחד התנאים הבסיסיים ביותר למשיכת השקעות והוא ודאות רגולטורית". לדבריו, "ההקפאה שעליה החליטה הרשות גרועה יותר ממתן תשובות שליליות בצורה גורפת. כשאומרים לך 'לא', אתה יכול לשנות תוכנית או לחפש חלופה. כשאומרים לך 'תחכה', כל ההשקעה נשארת באוויר", אמר.
גם בתוך משק החשמל נשמעת ביקורת. גורם בכיר בענף טען בפני כלכליסט כי לצד הזינוק החריג של הביקושים, גם רשויות האנרגיה לא נערכו בזמן לשינוי המהיר שעובר הענף. מנגד, ברשות החשמל דוחים את הטענה ומגדירים אותה "חוכמה שבדיעבד". לדבריהם, אף מערכת תכנון לא היתה יכולה להיערך לתרחיש שבו בתוך כחודשיים בלבד יוגשו בקשות בהיקף של 19 אלף מגה ואט נוספים.
לפי חברת נגה תוכנית הפיתוח של מערכת החשמל גובשה עוד בשנת 2021, זמן שבו זרם הבקשות לחיבור חוות שרתים לרשת היה חלש הרבה יותר. למרות זאת, כך טענו שם, התאמות תכנוניות וגמישות מערכתית אפשרו לה לקיים חיבורים בהיקף מצטבר של כ־2,000 מגה ואט.
בנגה סבורים כי הדיון הנוכחי חורג בהרבה מסוגיית חיבורי החשמל. "הסוגיה היא לא אם נכון לקדם ולהקים חוות שרתים בישראל, אלא כיצד נכון להקצות משאב ציבורי ותשתיתי מוגבל בין כלל צורכי המשק", נמסר מהחברה.
לפי נגה, המנוהלת בידי טל בסכס, השלב הבא חייב לכלול קביעת מדיניות לאומית ברורה שתגדיר כמה משאבים יוקצו לחוות שרתים, כמה למשקי הבית, לתעשייה, לתחבורה החשמלית ולצרכים נוספים. רק לאחר קבלת החלטה כזו, אומרים בנגה, ניתן יהיה לעדכן את תוכנית הפיתוח של המשק, להרחיב את רשת ההולכה וההשנאה ולהאיץ הקמת תחנות כוח נוספות.
ברשות החשמל טענו אתמול כי ישראל היא לא המדינה היחידה המתמודדת עם אתגר מסוג זה. שם טענו כי במסגרת עבודת המטה נבחנו גם מודלים במדינות כמו סינגפור, אירלנד ובכמה מדינות בארצות הברית ובהן וירג'יניה, ניו יורק ומיין, שגם בהן ניכרים צווארי בקבוק שמקורם בזינוק בביקוש לחשמל להפעלת חוות שרתים. מבחינת הרשות, השאלה אינה אם לעודד השקעות בתחום, אלא כיצד לעשות זאת מבלי לסכן את אמינות אספקת החשמל.
ברשות החשמל ובנגה סירבו לפרט אתמול את סוגי הפתרונות שייבחנו בנושא במהלך תקופת ההקפאה. בכיר בנגה אמר לכלכליסט כי "זה לא יהיה פתרון אחד ואין בלתו אלא כמה נדבכים כאשר כל אחד יטפל בבעיה אחרת. אנחנו מסתכלים על מדינות בעולם המתמודדות עם אותן בעיות ונצטרך להעמיק את הבחינה בנושא".
לפי ד"ר גדעון פרידמן, בעבר המדען הראשי של משרד האנרגיה, המשמש כיום בתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיות של קרן השקעות האקלים NetZero Tech Ventures, אחד הפתרונות הרצויים הוא שיזמים ישלמו תשלום משמעותי במהלך תקופת ההמתנה עד שיקימו את חוות השרתים וזאת, כהליך שיסנן בקשות סרק. הוא הוסיף כי “הקמת תשתיות כמו חוות שרתים היא תחום חלש בישראל ולכן מוטב שנסתפק במה שאנחנו צריכים ולא ננסה לספק תשתיות לצרכנים מחוץ למדינה. בתחום החדשנות, עלינו להאיץ פיתוח של טכנולוגיות לחוות שרתים שצורכות פחות אנרגיה ויש לנו פוטנציאל עצום בכך. זאת יכולה להיות בוננזה גדולה".
בדיונים הצפויים בנגה וברשות החשמל יתייחסו גם לעתודות הגז הטבעי שעומדות לרשות, וזאת בזמן שהוועדה לבחינת מדיניות הגז הטבעי בראשות מנכ”ל משרד האנרגיה יוסי דיין משתהה בפרסום מסקנותיה הסופיות. היא הוקמה ב־2024 ואמורה להחליט על היקפי הייצוא של גז טבעי והשפעתם על הביטחון האנרגטי של המשק ברקע הצפי לגידול עתידי בביקושים לחשמל.
בחברת נגה סבורים כי התחייבות מצדה לחיבורים נוספים של חוות שרתים לרשת החשמל עלולה להגדיל באופן ניכר את היקפי צריכת הגז הטבעי מעבר להיקפי הצריכה שהוערכו עד כה. הדבר מקבל משנה תוקף בייחוד על רקע הסכם יצוא הגז של השותפות במאגר לווייתן למצרים, בהיקף של כ־35 מיליארד דולר במהלך העשור הקרוב ועל רקע חתימתן, מהימים האחרונים, של שותפות בתמר על מזכר הבנות שלפיו ייצאו למצרים עד 80 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM) של גז טבעי ששוויו מוערך בכ־20 מיליארד דולר.
תשלום של מיליוני שקלים כדי להיכנס לתור
לפני כחודש רשות החשמל כבר פתחה בהליכים לקראת גיבוש מתווה חדש שבמסגרתו יזמים בתחום הדאטה סנטרס יידרשו לשלם לה מיליוני שקלים בשנה על מקומם בתור לחיבור לרשת. פרט לתשלומים השנתיים שהיזמים ישלמו על התור לחיבור חוותיהם לרשת, הם יידרשו גם להציג תוכניות מימון סדורות ועוד שלל אישורים והיתרים שיבטיחו כי בכוחם למצות את התהליך.
בתוך כך הודעת רשות החשמל הפילה אתמול את מניית מגה אור שבשליטת צחי נחמיאס ב־6% (ראו מסגרת) וזאת לאחר שבשנה האחרונה היא זינקה בכ־370%. מגה אור היא מהחברות הראשונות שהקימו בארץ חוות שרתים וזאת ברקע הגידול הצפוי בביקוש ל־AI. לפני כחודשיים, וברקע הנהירה הגדולה לדאטה סנטרס, מניית מגה אור החלה להיסחר במדד ת"א 35 וזאת, כששווי השוק של החברה האמיר לשיא של כ־26 מיליארד שקל.
