בינה מלאכותית נכנסה לאולם. מותר לא לספר לצדדים
קוד אתי חדש מחייב לגלות לשופט שתוצר הופק בבינה מלאכותית. לבעל הדין נקבע במפורש שאין חובה לגלות
עד נחקר באולם בית המשפט. במהלך עדותו הוא נעצר, מהסס, ומתקן את עצמו. בתום הדיון מבקש השופט סיכום של העדות. את הסיכום כותבת מכונה.
זה לא תרחיש עתידי. מאז מאי פועלת בבתי המשפט מערכת בינה מלאכותית בשם "צ'ט המשפט", המסכמת כתבי טענות ומנתחת את מסמכי התיק, וגם הקלטות הדיונים מתומללות במכונה. במרץ נכנס לתוקף קוד אתי המסדיר את השימושים, ובאפריל פרסמה הרשות השופטת את רשימת הכלים.
בקוד יש חובת גילוי אחת, והיא פועלת בכיוון אחד בלבד.
עוזר משפטי שמניח על שולחן השופט תוצר של בינה מלאכותית חייב לגלות זאת. הפרק שקובע כך עוסק כולו בסדרי העבודה בתוך לשכת השופט.
ומה עם בעל הדין? הסעיף שכותרתו חובת גילוי עונה: ככלל אין חובה לגלות שימוש שגרתי בכלי בינה מלאכותית, לרבות צ'ט המשפט.
זו תוצאה מפתיעה, משום שהקוד מגדיר את מטרתו כשמירה על הגינות ההליך, על השוויון בין בעלי הדין ועל זכויותיהם.
בתיק פלילי ההבדל הזה קריטי, משום שמהימנות נבנית גם ממה שלא נאמר במילים. בחקירה נגדית שניהלתי תיארה עדה פגיעה ביד אחת, והצביעה לאורך עדותה על היד השנייה. ביקשתי במפורש שהסימון יירשם בפרוטוקול. אלמלא כן לא היה קיים בשום מקום, ובוודאי לא בתמצית. מכונה אינה מבקשת לרשום; היא יורשת את שנכתב.
וגם במה שנאמר יש סיכון. הקוד מזהיר שכלים מאושרים עלולים לייצר "סיכומים מסולפים של עובדות" ולהציגם באופן משכנע, ובשלב הפיילוט נמסר מטעם הרשות השופטת שדיוק הכלי עומד על כ-80%.
הקוד מבטיח שייקבעו כללי גילוי. הם טרם נקבעו.
אין צורך לעצור את הטכנולוגיה. די בחריג אחד: סוכמה עדות בתיק פלילי - שהצדדים יידעו. זו לא בקשה גדולה. זו שורה אחת בפרוטוקול.
נאווה זרנגר, עו"ד, משרד עורכי דין נאווה זרנגר
d&b – לדעת להחליט
