פרסום ראשון
בדרך: הטבות של 6 מיליון שקל בשנה לח"כים ולשרים
ועדת הכנסת דנה בהצעת חוק שתעניק לח"כים, שרים ושופטים תוספות ותק, ימי הבראה וחופשה - הטבות שיעלו מיליונים לקופת המדינה. נציב האוצר הזהיר מפני ועדה ציבורית שתקבע את השכר ללא מגבלות תקציביות. ההצבעה על החוק צפויה להתקיים עד היציאה לפגרת הפסח
ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת וכן שופטים יקבלו שורת הטבות כספיות בנוסף לשכרם שיעלו מיליוני שקלים בשנה לקופה הציבורית. כך מתברר מדיון שמקיימת היום (ג') ועדת הכנסת בהצעת החוק להעלאת שכר חברי הכנסת ונושאי המשרה. ועדת הכנסת צפויה להצביע בשבוע הבא על הצעת החוק לאישור בקריאה הראשונה, מאחר שבקואליציה רוצים להשלים את החקיקה בקריאה השנייה והשלישית עד לסוף החודש הבא - טרם יציאת הכנסת לפגרת הפסח. לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) תהיה השוואה בתנאי כל נושאי המשרה: תיקבע תקרת שכר מקסימלית לנשיא המדינה - 100%, וממנה ייגזר שכר רה"מ, יו"ר הכנסת, נשיא בית המשפט העליון, השרים וחברי הכנסת.
לפי הצעת החוק לרה"מ, שרים וח"כים תשולם תוספת ותק של 1% בשנה ללא הגבלה, בניגוד למצב כיום שבו הם לא מקבלים תשלום בגין ותק. לעומתם, שופטים נהנים כיום מתוספת ותק עד לתקרה של 35%. עוד מציע בוארון כי לרה"מ, שרים, ח"כים ושופטים יינתן תשלום בגין ימי הבראה. לפי הערכת נציג אגף התקציבים ההטבה תעלה לקופת המדינה כ-6 מיליון שקל. לדבריו כל תוספת של 1% בשכר נושאי המשרה משמעותו תוספת עלות של 10 מיליון שקל בשנה לקופת המדינה. הוא הדגיש: "חשוב לנו שוועדת הכנסת תהיה מודעת לעלויות הללו".
במסגרת השוואת התנאים צפויים הח"כים להינות מימי חופשה - מאחר שיו"ר הכנסת נהנה מימי חופשה. באשר למענקי הפרישה - מוצע שוועדה ציבורית שתוקם לעניין החוק, תקבע את מענקי הפרישה לכל נושאי המשרה. השרים לא מקבלים כיום מענקי פרישה, ח"כים נהנים ממענק פרישה עד 6 משכורות חודשיות (קרי 313 אלף שקל). לפי הצעת בוארון תוקם ועדה ציבורית שתקבע את שכר כל נושאי המשרה. הוועדה גם תקבע את היקף הוצאות מעונות הנשיא, רה"מ, יו"ר הכנסת. בוארון מציע להעמיד דירת שרד לנשיא בית המשפט העליון.
שכרו החודשי ברוטו של של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מוערך בכ-110-120 אלף שקל בחודש. נשיא המדינה- 74,966 שקל, רה"מ ויו"ר הכנסת- 65,284 שקל, שר מבקר המדינה ויו"ר אופוזיציה - 58,364 שקל, חברי כנסת, סגני שרים - 52,145 שקל, ושכר ששת סגני יו"ר הכנסת ויו"רי הועדות - 54,765 שקל. לפי הצעת החוק, שכר הנשיא יהיה 100%, רה"מ, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון 95%, שר, שופט בית משפט עליון - 90%, יו"ר קואליציה, מרכז סיעות האופוזיציה, יו"ר ועדת האתיקה בכנסת ונשיא בית משפט מחוזי - 80%, חבר כנסת, ונשיא בית משפט שלום - 75%.
השופטים מתנגדים למנגנון המוצע וחוששים שהדבר יפגע ויגרום לעיוותים בשכרם. זאת מאחר שאם תקרת שכר נושא המשרה תיקבע על שכר הנשיא כיום 74 אלף שקל אז מי שימונה כנשיא בית המשפט העליון הבא - יירד בשכרו. הצעת החוק לא תפגע בשכרם הקיים של שופטים אלא רק בשופטים חדשים. כך שופט עליון למשל שיבחר לנשיא בית המשפט העליון שכרו צפוי לרדת, וכן שופטים מכהנים שירצו להתקדם בדרגתם, ושכרם יקבע לפי החוק החדש וצפוי להיות נמוך יותר.
בוועדה הציבורית יהיו חברים: היו"ר- חבר סגל אקדמי שיבחר על ידי נשיא המדינה, שופט בדימוס של בית משפט עליון או מחוזי שיבחר על ידי נשיא בית המשפט העליון, ודיין לשעבר שימונה על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול. נציג האוצר ביקש להוסיף נציג של משרד האוצר לוועדה הציבורית, ונענה שחברי הועדה הציבורית הם לא עובדי מדינה ויכולים השפיע על העלאת שכר גבוהה לנושאי המשרה. הוא הזהיר שהוועדה הציבורית לא תהיה כפופה לחוק יסודות התקציב כך שלא יהיו לה מגבלות בקביעת שכר נושאי המשרה.
לאחר שיו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ (הליכוד) לא אפשר לנציגת משרד המשפטים להתייחס לדברים שנאמרו בדיון, יצאו נציגי משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט מהדיון. היועצת המשפטית של ועדת הכנסת עו"ד ארבל אסטרחן העירה:"זה בעייתי שהם לא פה", וחברי האופוזיציה זעמו. יו"ר הוועדה: "שאלתי שאלה והייתי צריך לראות את הפרצוף המזלזל שלה. זה לא יחס שמצופה מנציגי ממשלה. היא לא תזלזל בשאלות חברי כנסת". ח"כ בוארון: הם עובדי ציבור, הם עובדים אצלנו". ח"כ מירב בן ארי: "התבלבלת, אתה עובד עבורם. אולי תלך הביתה לכמה שנים". ח"כ בוארון: "לא יצאת מהשכונה". ח"כ בן ארי: "מי אתה, איך אתה מדבר לחברת כנסת? זה ביזוי אישי", אמרה בן ארי, קרעה את דפי הצעת החוק ועזבה את הישיבה.
