ההזדמנות בצל האסון: למנף את נזקי המלחמה לבנייה ירוקה
כ-39 אלף מבנים ניזוקו במהלך מבצע "עם כלביא", אלפי יחידות דיור נהרסו כליל, ועשרות אלפי תביעות פיצוי הוגשו. דווקא מאחורי הנתונים הקשים מסתתרת הזדמנות היסטורית שאסור לנו לפספס: להפוך את תהליך השיקום למנוף לקידום בנייה ירוקה ומתקדמת שתענה גם על האתגרים של המאה ה-21.
הגישה המסורתית לשיקום לאחר מלחמה מתמקדת בהחזרת המצב לקדמותו. אך הפעם עלינו לחשוב אחרת – מעבר להחלפת אבן באבן. כאשר אלפי מבנים טעונים בנייה מחדש, זוהי הזדמנות פז ליצור סטנדרט חדש של בנייה שמשלב מיגון מתקדם עם עקרונות של קיימות סביבתית.
בערים כמו תל אביב, שבה הוגשו למעלה מ-26,000 תביעות, או אשקלון עם יותר מ-12,300 תביעות, ניתן לתכנן מחדש שכונות שלמות. זוהי הזדמנות להתגבר על הצפיפות, ליצור מרחבים ירוקים, ולהקים בניינים שמותאמים לאקלים הישראלי.
בנייה חכמה המותאמת למציאות הישראלית
הבנייה החדשה חייבת להיות מותאמת לשני אתגרים מרכזיים: האיום הביטחוני ומשבר האקלים. ממ"דים וחדרי מיגון הם כמובן הכרח, אך יש לתכננם במקביל למערכות של בנייה ירוקה: בידוד תרמי מתקדם, מערכות אנרגיה מתחדשת, איסוף מי גשמים, וגגות ירוקים.
בערים דרומיות כמו באר שבע, שם הצורך בהצללה קריטי, ניתן לתכנן בניינים עם מרפסות מוצללות, חצרות פנימיות, וצמחייה טבעית שמפחיתה את הטמפרטורה. בצפון הארץ ניתן להתמקד במערכות חימום אקולוגיות.
הממשלה צריכה לגבש תוכנית שיקום לאומית שמניחה בבסיסה את עקרונות הבנייה הירוקה. זה אומר תמריצים לקבלנים המשלבים טכנולוגיות מתקדמות, חובת התקנת פאנלים סולריים, תכנון של מערכות איסוף מי גשם, ויצירת מרחבים ציבוריים ירוקים בכל פרויקט שיקום.
במקום לבנות שוב בתים ודירות שיצרכו אנרגיה רבה ויזדקקו למיזוג אוויר אינטנסיבי, נוכל ליצור מבנים שמייצרים אנרגיה עצמית, עם קירור טבעי, שיתרמו להפחתת זיהום האוויר. זה לא רק חסכון כלכלי לטווח הארוך, אלא גם תרומה לעמידות הלאומית שלנו מול משברי אנרגיה עתידיים.
עכשיו הזמן לפעול
ההרס שגרם מבצע "עם כלביא" הוא טרגדיה, אבל הוא גם הזדמנות שלא תחזור. במקום לבנות שוב את אותם בתים ישנים שלא עמדו במבחן הזמן, אנחנו יכולים לצמוח מחדש וליצור דגם לבנייה מתקדמת שישמש השראה למזרח התיכון ולעולם כולו.
השיקום הירוק הוא לא רק אחריות כלפי הסביבה - הוא השקעה בעתיד שלנו ושל ילדינו. הממשלה חייבת לנצל את הרגע ההיסטורי הזה וליצור תוכנית שיקום שתהפוך את המבנים והתשתיות שנהרסו לתקווה ירוקה לדורות הבאים.
פרופ' יהודה חדד, הוא רקטור ומייסד SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
