בלעדי
חוות בודדים, תלמידי ישיבה ועיר חרדית: התוכנית להגנה על הגבול הירדני נחשפת
אחרי מחדלי 7 באוקטובר, המדינה משקיעה יותר מ־10 מיליארד שקל בהתיישבות ובחימוש אזרחים בבקעה ובערבה. הבעיה: מחסור בלוחמים, תשתיות מוזנחות וקשיים פוליטיים מעמידים בספק את היכולת להפוך את המהלך למענה ביטחוני אמיתי מול תרחיש בלהות של פלישה המונית של מחבלים דרך הגבול הפרוץ עם ירדן
עיר חרדית חדשה ליד יריחו, עשרות חוות בודדים, גרעיני נח"ל ומכינות קדם־צבאיות, עיבוי יישובים קיימים ובניית חדשים, הכשרת נערים לנשיאת נשק ומכשול ענק בעלות של מיליארדי שקלים - כל אלה אמורים להיות חלק מהמענה של משרד הביטחון ומשרד ההתיישבות לתרחיש הבלהות על פלישה המונית של מחבלים חות'ים וממיליציות פרו־איראניות על ישראל מהגבול הארוך והפרוץ שלה עם ירדן.
מדובר בתוכניות חסרות תקדים שינקזו בשנים הקרובות בבקעת הירדן וביישובי הערבה יותר מ־10 מיליארד שקל. לפני כחודשיים, ובאיחור של כ־15 שנה, החלו העבודות בשטח לבניית המכשול הביטחוני לאורך הגבול המזרחי, כ־500 ק"מ, מחולות סמר שבדרום ועד למשולש הגבולות ישראל, ירדן וסוריה בצפון ובהשקעה כוללת של כ־5.5 מיליארד שקל.
לכלכליסט נודע כי משרדי הביטחון וההתיישבות מתכוונים להביא בשבועות הקרובים לאישור הממשלה תוכנית ענק בהיקף של 5 מיליארד שקל לעיבוי ההתיישבות היהודית לאורך הגבול הארוך במדינה. במרכזה עומדת הקמת יישובים חדשים והרחבה של קיימים לקראת הגדלת האוכלוסייה היהודית שלאורכו מכ־42 אלף איש כיום לכ־100 אלף איש בתוך עשור. על הפרק גם עיר חרדית חדשה, שמתוכננת לקום צפונית ליריחו.
העיר החדשה תיקרא תמרה, וביום חמישי משרד הפנים העניק לה את סמל היישוב, הליך שמבטא הכרה רשמית של המדינה בה, כך שגופים כמו חברת החשמל, מקורות ודואר ישראל חייבים להתייחס אליה כאל עיר ואם לכל דבר ועניין. בשלב ראשון ייבנו בה כ־3,000 עד 4,000 יחידות דיור. אם התוכנית תתממש – והרי ידוע שהחלטת ממשלה אינה ערובה למימוש – תמרה תהיה העיר החרדית הראשונה בבקעת הירדן.
לפי בכיר במשרד ההתיישבות, הרוביקון כבר נחצה. "הושגו הסכמות עם משרד האוצר על המסגרת התקציבית הדרושה ושאר משרדי הממשלה שאמורים לקחת בתוכנית חלק רתומים למאמץ. כולם תמימי דעים שאי אפשר לדבר יותר על ביטחון ישראל במושגים של מכשול, גדול ומתקדם ככל שיהיה, בלי שתהיה לצדו התיישבות חזקה שהיא חלק בלתי נפרד מהעשייה הביטחונית", אמר.
מפרטי התוכנית עולה כי המדינה תשקיע בפיתוח הבקעה והערבה כמיליארד שקל בכל שנה במהלך חמש השנים הקרובות. במשרדי הביטחון וההתיישבות מדברים על גרעיני נח"ל, קומונות של מתנדבי שנת שירות במכינות קדם־צבאיות וישיבות הסדר חרדיות שיתמקמו במרחבים השוממים שבין כביש 90 לסבך נהר הירדן.
הבקעה מהווה כ־30% משטחי יהודה ושומרון ורובה המוחלט נמצא בשליטה ביטחונית ישראלית. המהלך הנרקם במסגרת ההחלטה מהווה סיפוח דה פקטו של השטח וזאת תוך החלת החוק הישראלי על היישובים הישראליים ולא במסגרת הסכם מדיני עם הפלסטינים. בשל הטראומה משרשרת המחדלים האיומה בבוקר 7 באוקטובר, צה"ל ומערכת הביטחון מבססים את מהלכיהם לאורך גבול ירדן על תרחיש ייחוס מחמיר של פלישת פתע המונית ומתוזמנת של אלפי חות'ים מתימן ופעילים במיליציות פרו־איראניות ממספר רב של מוקדים לעבר הבקעה והערבה אל מסע הרג וטרור.
אל מול הסיוט הזה צה"ל מתוח עד הקצה בכל שאר הגזרות, אלה שעדיין מבעבעות ואלה שמתקרבות לנקודת רתיחה והתלקחות כללית כמו איראן, עזה וייתכן שגם לבנון. מאז המלחמה, מצוקת המחסור בלוחמים ובתומכי לחימה רק מחריפה, הנוער החרדי ממשיך להשתמט מגיוס בזכות סיוע פעיל מצד הממשלה ושר הביטחון עצמו.
1 צפייה בגלריה
שרת ההתיישבות אורית סטרוק ושר הביטחון ישראל כ"ץ. "מענה לחזון השמדת ישראל מצד אויבינו מול חולשת הציר המזרחי"
(צילומים: מארק ישראל סלם עמית שאבי)
באין די חיילים, המדינה מצפה שהמתנדבים בשנת שירות ("שינשינים") ותלמידי ישיבות ההסדר החרדיות, שאמורים לבוא ולתקוע יתד באחת הנקודות שאליה יישלחו, יהוו כוח מגיב ראשון לכל חדירה בגזרה שתוגדר להם. "האיומים מהגבול המזרחי רק התחדדו ב־7 באוקטובר והרעיון הוא ליצור מצב כזה שמי שחודר מירדן יפגוש מהר מאוד קנה ישראלי", אמר גורם ביטחוני.
קובי בליטשטיין, המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, שמוביל מטעם השר ישראל כ"ץ את התוכנית, אמר לכלכליסט: "אנחנו רוצים שלאורך הגבול הזה יהיו אוחזי נשק שיידעו לתת מענה ראשוני בשעת חירום. 'שינשינים' שטרם התחיילו יעברו הכשרות מתאימות בצה"ל ויורשו לשאת נשק".
בכמה נקודות מבודדות לאורך הגבול קמו בשנה האחרונה חוות חקלאיות של מגדלי בקר ורועי צאן. במשרדי הממשלה מתכוונים לעודד בשנים הקרובות הקמה של עוד עשרות כאלה, מול ירדן. הם יוצאים עם הצאן שלהם לשטח ונטמעים בו, שומעים ורואים התרחשויות ובשעת הצורך הם ירימו דגל אדום לפני מי שצריך או יפנו קנה של נשק ארוך.
"הנוכחות שלהם בשטח כבר עושה את שלה ויוצרת הרתעה", ציין בליטשטיין. "איפה שכבר יש חוות חקלאיות ונוכחות ישראלית אין בעיה של הברחות מצדו הירדני של הגבול, המבריחים מנסים לפעול במקומות נידחים יותר. מבחינתנו זה עוד עיניים ועוד נשק בשטח". יצירת "ההרתעה" שעליה מדבר בליטשטיין עולה למשלם המסים הישראלי בתשלום של ימי מילואים לאותם מתיישבים בחוות המבודדות שלאורך הגבול. "בשלב הזה אנחנו מגייסים אותם למילואים, זה פטנט שמאפשר לנו לתת להם נשק", הוסיף. "למעשה, הם נמצאים במילואים כבר כמה חודשים. כרגע מדובר בבודדים. למדנו ב־7 באוקטובר שביום פקודה מי שעומד מנגד בשלב הראשון הם האזרחים עצמם".
החלה הקמת המכשול החדש בגבול עם ירדן; האחראי - האלוף שבנה את המכשול שקרס מול עזה
בבוקר 7 באוקטובר פרצו מחבלי חמאס בתוך דקות את מכשול "שעון חול", שהקמתו מסביב לרצועת עזה הושלמה כשנתיים לפני כן, בהשקעה של כ-3.5 מיליארד שקל. כעת פרסם משרד הביטחון הודעה חגיגית, על הקמת מכשול עם ירדן שעלותו 5.5 מיליארד שקל - בתכנון ערן אופיר, שבינתיים הועלה לדרגת אלוף
לכתבה המלאה
לפני כמה שבועות בליטשטיין העלה את מנכ"לי משרדי הממשלה למסוק צבאי לסיור מעל הגבול המזרחי. תמונת ההתיישבות באזור עגומה. לפי נתוני משרד הביטחון, מספר התושבים בכל יישובי הערבה והבקעה גדל ב־8,000 בלבד בחמש השנים האחרונות. הצד הירדני של הגבול מיושב פי חמישה מזה הישראלי.
"אנחנו צריכים להצעיר את היישובים הקיימים כי מרבית אוכלוסייתם בוגרת", אומר בליטשטיין. "זאת הזדמנות להזרים שם דם חדש וצעיר. הבאתי לשם את מנכ"לי המשרדים כי זה צריך להיות גם על סדר היום שלהם. זה פרויקט לאומי. צריך להקים שם תשתיות, להביא חינוך, רווחה ובריאות. זה מחייב את כלל המשרדים".
שרת ההתיישבות אורית סטרוק רואה בתוכנית מענה ל"חזון השמדת ישראל מצד אויבינו מול חולשת הציר המזרחי". לדבריה, "אחרי הזנחה רבת־שנים ורבת־סיכונים האסימון נפל, התוכניות החלו להיבנות, המשרדים נרתמו והתקציבים המכובדים — נקבעו והוקצו. מי שייתן ממרצו ויכולותיו לקידום המיזם האסטרטגי הזה יוכל להגיד אחר כך 'עשיתי היסטוריה'".
בחיים עצמם, יידרשו ההמונים שירצו לגור באחד האזורים הנידחים בישראל, הרחק מיישוב עירוני, להתמודד עם תשתיות שהוזנחו במשך עשרות שנים. בקיץ חם שם מאוד, בחלק מהמקומות קרוב ל־50 מעלות בצל. צריך לפתח כלכלה מקומית, להקים תעסוקה, פנאי, שירותי בריאות, חינוך. במשרדי הממשלה מאמינים שהטבות מס אטרקטיביות, כמו אלה שניתנות לתושבי הספר בצפון ובדרום והקצאה של קרקעות זולות לבניית בתים צמדי קרקע, יעשו חלק גדול מהעבודה. "מה שחסר נבנה ונקים", אמר בכיר במשרד ההתיישבות. "תחבורה טובה היא דבר שמעצב ומייצר התיישבות. ביחד עם שירותי חינוך נאותים ותשתיות תעסוקה טובות נייצר מעטפת התיישבותית למי שמחפש טבע, קרקע זולה מאוד וחיי קהילה".
לבליץ ההתיישבות שסטרוק מתכננת יש גם תפקיד פוליטי ואידיאולוגי מהמדרגה הראשונה – היאחזות בשטח כבוש בנימוק של צורך ביטחוני. גם הדחיפה מצד שר הביטחון כ"ץ להשלמת התוכנית והבאתה לאישור הממשלה מהווה חנופה לאגפים הימניים בליכוד שאופיינית לשנת בחירות.
"מאז שכ"ץ נכנס לתפקיד, הוא סימן את חיזוק הגבול המזרחי כאחד מיעדיו החשובים ביותר", אמר בליטשטיין. החזון של כ"ץ, שבריאיון שנתן בעבר לכלכליסט ניסה להאדיר את יכולות הביצוע שלו והשווה את עצמו להורדוס, יצטרך להיבחן במבחן הזמן, והזמן עשוי לזמן אתגרים.
בעוד כ"ץ וסטרוק עסוקים ב"עשיית היסטוריה", במקרה הטוב התוכנית תתגלגל לפתחה של הממשלה הבאה. רק לפני כחודשיים החלו העבודות להקמת המכשול בין ישראל לירדן. אורכו יהיה כ־500 קילומטר והקמתו תיעשה בשלבים, במשך מספר שנים. שני המקטעים הראשונים של המכשול מוקמים בגזרת העמקים והבקעה, אורכם הכולל יהיה כ־80 ק"מ. עלות הפרויקט כולו עצומה – כ־5.5 מיליארד שקל.
הצורך בסגירת הגבול עם ירדן עלה כבר לפני 15 שנה, אך אילוצי תקציב דחקו למטה את הפרויקט זולל המיליארדים. מתקפת 7 באוקטובר בדרום, התרחבות תופעת ההברחות והחשש מפלישה המונית אילצו את משרד הביטחון לשים את הכסף.
במרכז התוכנית של משרדי הביטחון וההתיישבות עומדת הקמת יישובים חדשים והרחבת הקיימים. בין היתר תוקם צפונית ליריחו עיר חרדית שתיקרא תמרה
כלפי חוץ, המכשול שמוקם לאורך הגבול יהיה דומה ל"שעון חול" שהקיף את עזה ובבוקר מתקפת הטרור הרצחנית קרס ונפרץ במפגש ראשון עם דחפור קטן וכמה "מחבלים עם כפכפים". לפי גורמים במשרד הביטחון, "שעון חול" ממילא לא יועד כדי לבלום פשיטה המונית וקריסתו היא תוצאה של רצף הכשלים והמחדלים של הצבא.
הגדר המוקמת לאורך הגבול הירדני תהיה ארוכה פי שמונה מזו שהקיפה את עזה. הקצין שאמון על הקמתה הוא מי שהקים את שעון חול מסביב לעזה – ראש מינהלת הגבולות האלוף ערן אופיר. כשהקמת הגדר בדרום הושלמה בסוף 2021 אופיר היה תת־אלוף, ובקיץ האחרון הועלה לדרגת אלוף. "הוא איש ביצוע מעולה והכי מתאים למשימה. את הגדר בעזה הוא בנה בדיוק לפי המפרט שביקשו ממנו ובהתאם לצרכים שהוגדרו לו", אמר גורם ביטחוני.
בחודשים האחרונים צה"ל חידש את פעילויותיו לאורך קו מוצבי המים שננטשו לפני כ־50 שנה, וזאת על רקע החששות מפשיטה מהצד הירדני של הגבול. במקביל הוא הקים את אוגדת גלעד, המתבססת על אנשי מילואים בני 40 עד 60. צה"ל מתקשה למלא את שורותיה ומקווה שבמהלך השנה הקרובה יצליח בכך. במשרד הביטחון מבטיחים כעת שהגבול עם ירדן יהיה חכם עוד יותר, יתבסס על לקחים שהופקו מהקטסטרופה בדרום, שהמכשול יהיה נדבך פיזי בלב מעטפת של חיישנים ומערכות גילוי מתקדמות בפריסה נרחבת ובכוחן לספק חיווים על פעילות חשודה שמצריכה דריכות.
לצד הקמת הגדר בצה"ל, במשרד הביטחון עדיין בוחנים טכנולוגיות קצה שפותחו בשנתיים האחרונות בתעשיות ביטחוניות בעקבות לקחי בוקר 7 באוקטובר. בחודש שעבר התעשייה האווירית חשפה מערכת מתקדמת להגנת גבולות המשלבת יכולות איסוף מודיעין בזמן אמת באמצעות לוויינים, הפעלה אוטונומית של רחפני תקיפה וצילום ועוד מגוון של כלים רובוטיים המופעלים סימולטנית ובסנכרון משימתי, בפיקוח של מרכז שליטה מרוחק.
בחודשים האחרונים תע"א הדגימה את ביצועי המערכת שלה לפני קצינים בכירים בצה"ל ונציגי משרד הביטחון. במקביל היא מנסה לקדם את היצוא שלה בעולם, במדינות המתמודדות עם גבולות פרוצים.
