המלחמה ביוקר המחיה: האוצר מחפש דרכים להרחיב את היבוא המקביל
במסגרת קול קורא שפרסם, מבקש משרד האוצר מהציבור ומגורמים בענף היבוא להצביע על חסמים שמקשים על יבוא מקביל ולהציע דרכים להסרתם. בין הסוגיות שייבחנו: רגולציה, כשרות, כוחן של רשתות השיווק ופרקטיקות של יבואנים בלעדיים
משרד האוצר פונה לציבור ולגורמים בענף היבוא בבקשה להציע דרכים להרחבת היבוא המקביל לישראל. בקול קורא שפרסם היום (א') אגף הכלכלן הראשי במשרד, במסגרת עבודת מטה המתקיימת בנושא, מבקש האוצר לקבל "מגוון רחב של נקודות מבט" ולגבש "תמונה מלאה שעולה מהשטח". הפנייה מיועדת לכלל השחקנים בשוק, בהם יבואנים מקבילים, יצרנים, מפיצים, רשתות שיווק, יבואנים בלעדיים וצרכנים, במטרה לשמוע את עמדותיהם בנוגע לחסמים הקיימים ולהצעות להסרתם.
יבוא מקביל, המכונה באופן רשמי "יבוא שלא בקשר ישיר עם היצרן", נחשב לאחד הכלים המרכזיים להגברת התחרות ולהוזלת מוצרים מיובאים בישראל. הרעיון הוא לאפשר לגורמים נוספים לייבא את אותם מוצרים שלא באמצעות היבואן הרשמי, ובכך להגביר את התחרות ולהפעיל לחץ להורדת מחירים. אלא שבפועל, היבוא המקביל נתקל בשורה של קשיים וחסמים, בהם דרישות רגולטוריות, סוגיות כשרות ומגבלות נוספות המקשות על כניסתם של יבואנים מתחרים לשוק.
באוצר מדגישים כי אין לראות בפרסום הקול הקורא ביטוי לעמדה מגובשת של המשרד בנושא. עם זאת, עשרת הנושאים שלגביהם מבקש האוצר לקבל התייחסויות מספקים הצצה לסוגיות שמעסיקות אותו. מהרשימה עולה כי הפעם מבקש האוצר לבחון את החסמים לאורך כל שרשרת היבוא, ולא להסתפק בטיפול בבעיה נקודתית אחת.
בין היתר, מבקש האוצר לבחון את החסמים הייחודיים ליבוא מקביל בענפים שונים, דוגמת מזון ופארמה, ולזהות באלו תחומים ניתן להשיג את התועלת הכלכלית המהירה ביותר. נושא מרכזי נוסף הוא הרגולציה: האם קיימות דרישות שמקשות על יבוא מקביל, והאם הרפורמות שנערכו במסגרת מדיניות "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" אכן סייעו להרחבתו.
במקביל, מבקש האוצר לקבל מידע על פרקטיקות מסחריות שמגבילות את היבוא המקביל, ולבחון אם המסגרת המשפטית הקיימת מספקת כלים אפקטיביים להתמודדות עמן. בהקשר זה עולה גם השאלה אם הקושי נעוץ בחקיקה עצמה, או באופן שבו רשות התחרות מפעילה את סמכויותיה. סוגיה נוספת נוגעת לקשיים שבהם נתקלים יבואנים מקבילים, שלרוב הם שחקנים קטנים יחסית, בניסיון להפיץ את מוצריהם באמצעות רשתות השיווק בישראל.
לצד זאת, מבקש האוצר לבחון כיצד ניתן להבטיח לצרכנים שירות, אחריות והגנה נאותה גם כאשר המוצר אינו מיובא באמצעות היבואן הרשמי, והאם ניתן לשמור על רמת הכשרות הנדרשת גם ביבוא מקביל. לבסוף, מוזמנים הגורמים השונים להציע פתרונות מעשיים ולהצביע על חסמים מקומיים נוספים שמקשים על פעילות היבואנים המקבילים.
נזכיר כי בעבר האוצר קידם הצעת חוק שנועדה לפרק את היבואנים הבלעדיים. הרעיון מאחורי הצעת החוק היה אגרסיבי במיוחד וכלל איסור על חברה אחת להפיץ כמות גדולה של מוצרים מיצרן גדול בחו"ל. ההצעה נלחמה בעיקר ביבואנים ומפיצים כמו דיפלומט ושסטוביץ, אך לא ביצרנים גדולים כמו תנובה ושטראוס. ההצעה ירדה בסוף מחוק ההסדרים בשל חוסר בשלות מקצועית, ובשל קשיים משפטיים.
